מרן הכהן הקדוש

מ

@מרן-הכהן-הקדוש אם זה רק תמונה
אולי תעשה צילום מסך אצלך ותשלח פה

מ

קטעי וידאו נדירים ממרן הראי"ה קוק זצוק"ל מאירועים שונים ובסוף קטע מהלווייתו שבה השתתפו 75-70 אלף נפשות, כחמישית מהיישוב היהודי בארץ, מחילונים גמורים ועד חרדים מתנגדי הציונות ובהם גדולי תורה כמו מרן הגרי"ל חסמן זצוק"ל שבחיי הראי"ה נזף בו על דעותיו גם בפני אחרים אך מתוך ההיכרות עימו אמר לפני הקבורה שעכשיו קוברים ראש השקול כנגד כל הראשים כאן (או יותר מכל הראשים לגרסה אחרת). כן הספיד מרן הגראז"מ זצוק"ל שאמר שהראי"ה היה יחיד הדור ועם פטירתו נפגע חוט השדרה של כלל ישראל (וכן כתב במכתב עידוד להוצאת ספרים של הראי"ה בעשור לפטירתו שלדבקותו בה’ ובתורתו אין מילים להעריך את ערכו).

מ

יש באמתחתי קבצים של מכתבים מגדולי ישראל ובהם מגדולי האדמו"רים מלפני כמאה שנים ובלי נדר אצרפם כאן. בכתיבת תגובת הנושא אני לא רואה את האפשרויות להעלאת מסמכים שיש בתגובות אחרות.

מכתב הסבא מסלבודקה.pdf

מה שהעליתי מצילומי מסך עלה כראוי, אך מה שניסיתי להעלות מהדרייב לא עלה כראוי והייתה הודעה שגיאה לגבי השרת (לא זוכר ציטוט מדויק) או שלא עולה התמונה

מ

https://www.google.com/url?sa=t&source=web&rct=j&opi=89978449&url=https://m.youtube.com/playlist%3Flist%3DPLrS4_SgHxOPXRStZlLXANlJ6UXHC5oVCQ&ved=2ahUKEwiP-t6kz4eBAxUiiv0HHcC7AIgQFnoECAwQAQ&usg=AOvVaw1krBLcUFJ1VhAO-9w_MHSI
https://www.google.com/url?sa=t&source=web&rct=j&opi=89978449&url=https://www.geula.fm/music-news/49993/amp/&ved=2ahUKEwiP-t6kz4eBAxUiiv0HHcC7AIgQFnoECBQQAQ&usg=AOvVaw2P9gKS6l1hmvC6IDmevutl
https://www.google.com/url?sa=t&source=web&rct=j&opi=89978449&url=https://dosiz.co.il/27166/%25D7%25A0%25D7%2598%25D7%25A2-%25D7%259C%25D7%2595%25D7%2599%25D7%259F-%25D7%259E%25D7%2592%25D7%2599%25D7%25A9-%25D7%25B4%25D7%25A0%25D7%2599%25D7%2592%25D7%2595%25D7%259F-%25D7%2592%25D7%2595%25D7%25A8%25D7%25B4/&ved=2ahUKEwiP-t6kz4eBAxUiiv0HHcC7AIgQFnoECCgQAQ&usg=AOvVaw1DRNtPMQ1xvVaCX-LUpCI4
https://www.google.com/url?sa=t&source=web&rct=j&opi=89978449&url=https://www.yiddishvideos.com/post/%25D7%25A9%25D7%25A8%25D7%2595%25D7%259C%25D7%2599%25D7%25A7-%25D7%259C%25D7%25A4%25D7%25A7%25D7%2595%25D7%2591%25D7%2599%25D7%25A5-%25D7%25A0%25D7%2599%25D7%2592%25D7%2595%25D7%259F-%25D7%2592%25D7%2595%25D7%25A8&ved=2ahUKEwiP-t6kz4eBAxUiiv0HHcC7AIgQFnoECBUQAQ&usg=AOvVaw2lDlGZY9zWzjBN2JJfFdT3

מ

@שטיגליץ אמר ביארצייט - הילולת צדיקים:

@מרן-הכהן-הקדוש אולי כדאי להעתיק לפה…

התאריך היום: יג אלול 5783
היום נפטרו:
רבי ירחמיאל משה מקוזניץ ב"ר יחיאל יעקב, נפטר ה’תרס"ט
רבי יוסף חיים מבגדד ב"ר משה, הבן איש חי, התרס"ט
רבי יעקב, ר"י ואב"ד וורשה, התרל"ח
רבי יעקב יוקל ב"ר מאיר הלוי הורוביץ
רבי אברהם יחיאל פיש בן יוסף חיים (הצדיק מת"א), התשנ"ח

מ

?

מדוע עזב החפץ חיים את כנס הרבנים?

השבוע התפרסם באינטרנט סרטון ובו תיעוד של כמה מגדולי ישראל בדור הקודם. הראל כהן מביא את הסיפור שמאחורי הסרטון.
הראל כהן
ז’ באדר תשע"ה 26.02.15, 12:59

בשבע 633
“הכנסייה הגדולה” (בעברית של היום: כנס) של “אגודת ישראל” הראשונה אמורה היתה להתקיים בגרמניה בקיץ ה’תרע"ד לפני 101 שנה.

לכנס הוזמנו גדולי ישראל ורבנים משפיעים מרחבי אירופה. ביניהם היה אף רבם של יפו והמושבות מרן הראי"ה קוק, שלאחר לבטים גדולים נענה להפצרות המארגנים וגלה מיפו לברלין על מנת לנסות ולהשפיע על ההנהגה התורנית באירופה לפעול למען עלייה לארץ ולמלא בתוכן של קודש את ההתיישבות היהודית בארץ-ישראל. זה היה בדיוק 25 שנה לפני חורבן יהדות אירופה.

אלא שהשתבשו הזמנים ופרצה מלחמת העולם הראשונה והכנס כמובן בוטל. מלחמת העולם הראשונה הביאה להריסת תשתית הקהילות היהודיות וחצרות החסידים באירופה. הערכת החוקרים היא כי כמיליון וחצי יהודים נהרגו במלחמת העולם הראשונה. לנין שלט ביד רמה בברית המועצות. חיים יהודיים במזרח אירופה הפכו בלתי אפשריים. העוני היה מחפיר. אדמו"רים נאלצו לגלות למערב אירופה ובפרט לוינה. 82%(!) מן הילדים היהודים בפולין(!) למדו בבתי ספר נוכריים. לא חילוניים אלא נוכריים.

בחלופת אגרות שבין שניים בולטים במיוחד בין זקני מנהיגי יהדות אירופה באותה עת – הגאון החפץ חיים והגאון ר’ חיים עוזר גרודזינסקי – האחיעזר, נמצא כי הם קוראים לאסוף תרומות, בעיקר מיהדות אמריקה, לצורך קיומם של 5,000 בחורי הישיבות במזרח אירופה. ללא ספק מספר מפתיע לאור העובדה שזהו בערך מספר הבחורים הלומדים כיום בישיבת מיר בירושלים, במדינת ישראל של שנת ה’תשע"ה.

מכתב החפץ-חיים אל הרב צבי-יהודה קוקמסך מלא
מכתב החפץ-חיים אל הרב צבי-יהודה קוק
ליקוק פצעי המלחמה ארך זמן רב ורק כעבור 9 שנים הוכתר בהצלחה הניסיון לשחזר את הכנס הגדול שבוטל ערב המלחמה. הנושאים הבוערים היו כמובן גורלם הפיזי של יהודי מזרח אירופה וקיומם הרוחני הירוד מאד. באותו הכנס הניח רבי מאיר שפירא מלובלין את תוכניתו המהפכנית של לימוד הדף היומי, ומאז הכל 92 שנות היסטוריה.

הכנס נפתח בג’ באלול ה’תרפ"ג, ונמשך 8 ימים. זקן הרבנים הבאים היה החפץ חיים והוא שפתח את הכנס. הוא נראה בסרט בסוף הדקה הראשונה מלווה מימינו ומשמאלו כנראה בבנו ובנכדו. מלבדו השתתפו האדמו"ר בעל ה"אמרי אמת" מגור, הרב חיים עוזר גרודז’ינסקי מווילנא, האדמו"ר הרב ישראל פרידמן מצ’ורטקוב, האדמו"ר רבי משה פרידמן מבויאן, האדמו"ר הרב יצחק זליג מורגנשטרן מסוקולוב, הרב מאיר דן פלוצקי בעל ה"כלי חמד", הרב מאיר שפירא מלובלין, הרב משה מרדכי אפשטיין מסלבודקה, הרב מאיר אטלס משאוויל, הרב יוסף יהודה ליב בלוך מטלז, הרב יהודה לייב צירלסון מקישינב, הרב איסר זלמן מלצר מסלוצק.

רבים רבים הגיעו לכנס אף שלא נמנו על 900 צירי הכנס המוזמנים הרשמיים שהגיעו מרחבי היבשת כולה. הם התעניינו פחות בתוכן הדיונים ויותר חפצו לפגוש בענקי עולם, הזדמנות חד פעמית.

בכנס הוחלט על הקמת קרן התורה לשיקום עולם התורה. בקול קורא שחתמו עליו רבני הכנס נאמר: “בלב מלא יגון ומרירות עמדנו על המצב המעציב של דורנו זה בארץ ובגולה ונוכחנו לדעת כי אלפי נשמות ילדי בני ישראל נספחו אל תהום הבערות וההפקרות… המלחמה הקשה עם כל תוצאותיה הכלכליות והרוחניות גזלה מאתנו דור שלם… לא נדבות אנו דורשים מכם אלא תשלום חוב קדוש לחזק את מוסדות התורה… הלוו אתם מטבעות חומריות ואנו נשיב לכם כפלי כפליים-יהודים מחונכים לתורה ותעודה, הלוו אתם מטבעות של נייר ואנו נשיב לכם מטבעות של אש - ילדי ישראל שיהיו לתפארת עמנו”.

תקרית קשה העיבה על הכנס כאשר אחד הרבנים שהגיע מרומניה נשא דברים שהיתה בהם פגיעה במרן הראי"ה קוק, אז כבר רבה של ירושלים ורבה הראשי של ארץ ישראל, ומי שהיה במובנים רבים בן טיפוחיו של החפץ חיים. החפץ חיים הוא שהפציר ברב בצעירותו, כי בבוא לפניו הצעת רבנות לא יסרב לקבלה. לשאלת הרב את הגאון הצדיק: “לשם קבלת רבנות עלי לעסוק ב’פוסקים’, והרי כבר הבטחתי למר לעסוק ב’קדשים’”, השיב החפץ חיים: “מוותר אני על הבטחתך הראשונה, רבנותך חשובה יותר…”. החפץ חיים אף עקב במשך השנים אחרי גידולו של הרב ושלבי רבנותו. כשבא הרב צבי יהודה זצ"ל להקביל פני ה"חפץ חיים" בביקורו בוורשה שנה קודם לכנס בוינה, והציג את עצמו כבנו של הרב, נהרו פניו של הח"ח ואמר בשמחה: בן רבה של ירושלים?! מה שלום אבא? מיר זיינען דאך גאר אלטע גוטע פריינד (הלא אנחנו ידידים מאוד ותיקים!) והתחיל למנות לפי הסדר את מקומות כהונתו של הרב: “זוימלער רב, בויסקער רב, יפו’ער רב, ירושלים’ער רב!”.

כעבור שנתיים אנו מוצאים באגרת בכתב ידו של החפץ חיים אל הראי"ה קוק שהוא כותב בהם פעמיים: “הגאון הגדול האב"ד הראשי בא"י”.

ידוע שהחפץ חיים העיד על עצמו שבמשך ארבעים שנה הצליח להישמר מדיבור לשון הרע, ולא עוד אלא שמתוכן עשרים שנה שגם לא שמע לשון הרע מפי אחרים. אך הנהגה זו הופרה בכנס ולתדהמת 900 הצירים עזב ממרן החפץ חיים את שולחן הנשיאות שבכנס בהפגנתיות ולא הסכים לשוב. לא רק שהסתגר באכסניה שלו, אלא שהכניסה אליו כמעט שלא התאפשרה. רבים רבים שהגיעו לבירת אוסטריה רק כדי לחזות בזיו פניו של הגאון-הצדיק הישיש בן ה-85 שהתפרסם במשך 40 שנה כפוסק הדור בספרו המ"ב וכצדיק וטהור בספריו המהפכניים שמירת הלשון וחפץ חיים התאכזבו מרה. אותם רבים קיוו אולי לזכות בברכתו אך לא עלה הדבר בידם.

כפי המסופר בספריו של הרב נריה זצ"ל שהופיעו לאחרונה מחדש, אחד מאלו היה הצעיר הירושלמי בן ה-30 הרב שלום זלוטניק שבעצמו נתפס לקנאים, מתנגדי הרב בירושלים. אשתו שרה רבקה נזקקה לרופאים בוינה וביקש בעלה לראות את פני החפץ חיים. אף שנתקל בסירוב בשל הסתגרותו של החפץ חיים הסתפח לצירים ירושלמים הנמנים על חברי אגודת ישראל וכך עלה בידו להכנס אל החפץ חיים ולבקש ברכתו. בין החברים הבאים היו צעירים כרבי רפאל קצנלנבוגן, אך גם מבוגרים יותר כרבי בן-ציון יאדלר.

וכה העיד לימים הרב שלום זלוטניק: “ה’חפץ חיים’ סירב להושיט ידו לאנשי המשלחת באמרו: ‘צוא דיא וואס מאכען מחלוקת קעגן דעס ירושלימ’ער רב, גבי איך ניט קיין שלום’ (‘לאלה שעושים מחלוקת נגד רבה של ירושלים, אין אני נותן שלום!’) והח"ח הוסיף ואמר: ‘איהר זאלט וויסן אז ער איז א קדוש וטהור (דעו לכם, שהוא קדוש וטהור), וכל הנוגע בו לא יינקה!’”.

עוד אמר הרב שלום זלוטניק: “אז דער חפץ-חיים האט אויף זיי מרעיש-עולמות גיווען (שהח"ח הרעיש עולמות עליהם), איך הם מעיזים לפגוע בגאון וצדיק קדוש-ד’”. והוסיף עוד שאמרו לח"ח ז"ל, הרי כתב (=הראי"ה קוק) בספריו כך וכך וכו’, וענה בתוקף ובחריפות “איך וויל ניט וויסן” (אינני רוצה לדעת!)
הרב זלוטניק, אשר לימים הפך לאחד מגדולי רבני ירושלים החליט לדבריו מאותה עת לפרוש מן הקנאים ומפעולותיהם והקדיש עצמו רק לעבודת ד’.

הרב אהרון כהן זצ"ל בעל “עבודת הקרבנות” חתנו של הח"ח העיד כי לפני עלייתו לארץ על מנת להשתקע בירושלים אמר לו חותנו הצדיק: “הלא אני יודע מה מתחולל שם… אבל אני מכיר אותו (=את הראי"ה קוק) מימי היותו אצלנו, וגם ידעתי כי כשלמד בוולוז’ין, הנה כשנמצא בישיבה בחור שהתחיל ‘להחמיץ’ היה הרבי ר’ הרש-לייב (כך קראו בליטא להגאון הנצי"ב ז"ל) שולח אותו אליו, שהוא יתקן אותו. לומר שבעלותו לא"י נשתנה מכמות שהיה – זאת אינני מאמין. ולכן איעצך – כל מקום שתשמע דיבורים עליו, ברח ממנו!”. מסיבה זו החליט לבסוף חתן הח"ח להשתקע בפתח תקוה ולא בירושלים.

בסרטון הנדיר שנמצא והועלה אתמול ליוטיוב נראים כמה מגאוניה הגדולים של יהדות אירופה בשנים שטרום חורבנה. שועים וגבירים בודדים בני הזמן הצליחו באותן שנים לשים ידם על מצלמות הסרטה ולתעד אירועים מיוחדים. מכיון שלא היה לאותם אנשים מה לעשות בסרטים, שכן לא יכלו לחלוק אותם עם הציבור בהעדר תשתיות הסרטה ולמעשה גנזו את הסרטים בכספותיהם. כך נמצאים בעזבונם מדי פעם תגליות ואלו מתפרסמות ביוטיוב. אחד הרבנים הנראים בסרט נראה כמי שלאחר שהסבו את תשומת לבו לכך שמצלמים אותו, הוא נעמד זקוף למשך שניות אורכות בסוברו כי מדובר במצלמת תמונות סטילס. הדבר מוכיח כי הסרטה לא היתה בתודעת בני התקופה.

טענה רווחת בשם תלמידי הח"ח שעד לפני כמה שנים בודדות עוד היו מהם חיים בינותנו היא שתמונת הציור המפורסם מאד של הח"ח כלל אינו משקף את מראהו האמיתי והרבה יותר מייצגת היא התמונה בה נראה מביט הצידה ביושבו ליד ביתו. נראה כי סרטון הוידאו הזה בו לראשונה נראה החפץ חיים בסרטון, 82 שנה לאחר פטירתו מאששת את טענה זו.

עוד נראים בסרטון לפי הסדר: הרב אברהם צבי פרלמוטר אב"ד ורשא. האדמו"ר מצ’ורטקוב. החפץ חיים כשלצידו בנו ונכדו הר"א קפלן הי"ד. האדמו"ר מסוקולוב הי"ד. הרב ד"ר אשר מיכאל [ארתור] כהן רבה של באזל. הרב יהודה ליב צירלסון הי"ד רבה של קישנב הי"ד. הרב אלחנן וסרמן הי"ד. הר"ר אשר מנדלסון מראשי אגו"י בפולין. הרב ד"ר פנחס קאהן רבה של אנסבך. הרב טוביה הורויץ רבה של סנוק. ר’ יעקב רוזנהיים נשיא אגודת ישראל. הרב ד"ר אליהו (ליאו) יונג מניו-יורק. הרב ד"ר מאיר הילדסהיימר מברלין. הרב שפיצר נציג אגו"י מהונגריה. הרב יחזקאל סרנא. ר’ משה בלוי נציג אגו"י מירושלים. הרב ד"ר טוביה לוונשטיין רבה של ציריך.

הכותב הוא מנהל הוצאת ‘מאבני המקום’ בישיבת בית אל וחוקר כתבי יד תורניים.

באשכול במערכת הפורומים של אוצר החכמה הובא שהח"ח השתתף בכל דיוני הכנס אך שאכן נאמרו דברי פגיעה כנגד הראי"ה ע"י הרב חיים שמואל שור מבוקרסט, ויו"ר הדיון, הרב אהרן לוין מרישא הי"ד, מחה והיסה את הרב שור ולא נתן לו להמשיך בדבריו. הח"ח שמע על הדברים ואמר שיש לקרוע קריעה. כך כתב הרב משה מאיר ישר, הביוגרף הנודע של הח"ח ובעצמו מתלמידי הח"ח בראדין, במאמר שפרסם אודות הראי"ה קוק כבר בניו יורק תרצ"ו: “לפני חמש עשרה שנה, בכנסיה הגדולה של אגודת ישראל בקיץ תרפ"ג, סוּפּר, שהחפץ חיים שמע בהזדמנות איך שאחד התחיל להתקיף את הרב קוק - הוא הגיב בחרדה: צריך לעשות קריעה כששומעים מילים כאלה!” (תרגום חופשי מאידיש, המסילה שנה א’ חוברת י"ב, תרצ"ו, עמ’ 19).
אחת העדויות שמביא הרב נריה היא של הרב רפאל קצנלנבויגן. עדות זו הביא שנים לפניו הרב זאב רבינר בספרו על הראי"ה “אור מופלא”, תשל"ב, עמ’ קמ"א-קמ"ב.
כן מזכיר מקרה מצער זה הרב ה"זקן אהרן" מפינסק-קרלין הי"ד במכתב לראי"ה שעסק בעיקר בעניינים האישיים אך הזכיר בו שעלה בידו לסתום את פיהם של דוברי שקר נגד הראי"ה:

*'אהרן במהרי"ץ ז"ל וואלקין אב"ד דאמציסלעוו פלך מולוב

בעה"י יום ב’ י"ט לחודש מרחשון תרפ"ד

אישי כהן גדול ידידי חביבי, הרב הגאון הגדול המפורסם לתהלה ולתפארת, פאר ישראל והדרו, כקש"ת מוהר"ר אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א, מרא דארעא דישראל ביתו וזרעו יתברכו בכל טוב
תיטיב נא עתירתי מאת כ"ג ידידי שליט"א בעד הני תרי אחי ילידי עירנו, הנמצאים כעת באה"ק, איום ונורא מצבם, על תומתם וישרתם באתי להעיד במכתב מיוחד הנשלח בזה, כאשר עיני כ"ג רואות. ולא באתי בזה כי אם לעורר את כ"ג לרחמם בעת צרתם אשר הגיע עד סכנת נפשות, ולדרוש טוב עבורם באיזה מקום ממקומות העבודה נוצרי תאנה מילדותם עד עתה, במסירת נפש, מהראוי שיאכלו גם את פרי הארץ ותבואתה. בידעי היטב את נפש כ"ג כי ישיש לעשות חסד על כל אדם ישר הולך, אבטח כי דבריי הנאמרים ברגש ימצאו מסלות בלבבו הטהור להיות בעזרתם בכל האמצעים אשר בידו.
כגון דא צריך לאודועי, כי בהיותי על הכנסי’ בווינא, עלתה בידי לסתום פיות דוברי שקר, הדוברות על צדיק וגאון עתק. פרטי הדברים אוכל להודיע לכ"ג במכתב מיוחד, אם ימצא חפץ בזה.
מצבי אני נבוך כעת הנני עומד על פרשת דרכים ולא אדע מה לעשות… ולזה אבקש את שאהבה נפשי הוא כ"ג שליט"א שיואיל להתענין במצבי ולשלוח לי עצתו הנאמנה להשיבני על ספקותי הללו. א) לצאת לגמרי מפה, או אולי לא טוב אנכי מיתר שלשת מליונים יהודים הנמצאים פה, ואשר בתוכם נמצאו עוד כמה גדולים ויראי ה’, ואיני רשאי לעת זקנתי כמעט בלי מצב קבוע מראש. ב) אם לדעתו מחויב אני לברוח אם אקבל הרבנות בעיר קטנה הזאת. או יותר טוב להתישב דירת ארעי, בלא מצב, ולחכות עד שיזמין לי ה’ מקום הגון ביותר, כי בהיותי פנוי לגמרי אהי’ פנוי יותר להשיג מקום. אחכה לתשובתו.
והנני יוצא מאת כ"ג ברגשי ידידות ואהבה נאמנה ובברכת שלו’ וברכה לכ"ג וכאש"ל כנפש ידידו עוז המוקיר רום ערכו מברכו,
בברכת אהרן וואלקין החופ"ק*

מ

@ד-ל אמר באנחנו שואלים- צוות ההנהלה, הפיקוח או המשתמשים ישיבו...:

@מרן-הכהן-הקדוש במקלדת נפתח כזה פס עם כל מיני אפשרויות והגדרות
בדרך כלל אמור להיות שמה כתוב לוח,
או שאם אתה לוחץ כמה שניות רצופות על המקום שאליו אתה רוצה להדביק [כמובן אחרי שהעתקת את הקישור] נכתב לך
“הדבק” אתה לוחץ וזה מודבק

תודה רבה על העזרה! העליתי את הקישורים מדרייב באשכול של חסידות רחמסטריבקה (מדובר במכתב משותף של האחים רבי זאב ורבי מנחם נחום מרחמסטריבקה והעליתי בשני צילומים, צילום לכל חלק של אחד מהם).

מ

@שטיגליץ אמר ביארצייט - הילולת צדיקים:

@אנונימי אמר ביארצייט - הילולת צדיקים:

רבי אברהם יצחק ב"ר שלמה זלמן קוק זצ"ל, הרב הראשי לישראל.

בג’ אלול תשפ"א נפטר גם רבי אברהם יהושע צוקרמן זצ"ל ממשיך דרכו של רבי אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל שנפטר גם ביום זה

וכן בג’ באלול תשע"ו נפטר רבה הראשי האשכנזי של חיפה הגאון הרב אליהו יוסף שאר ישוב הכהן זצ"ל, בנו של הגאון הרב הנזיר זצ"ל שהיה מגדולי תלמידי מרן הגראי"ה קוק זצוק"ל.

ובג’ באלול תש"ח נפטר הגאון הרב שרגא פייבל מנדלוביץ’ זצ"ל, ממקימי עולה של תורה ביהדות ארה"ב עוד לפני מרן הגר"א קוטלר זצ"ל (הרב מנדלוביץ’ שלח לישיבת לייקווד שפתח הרב קוטלר את שלושים הבחורים הטובים ביותר מתוך 60 תלמידי ישיבת “תורה ודעת”).

מ

היום י"ג אלול הוא יום פטירתו בתרס"ט של מרן הגאון רבי יוסף חיים מבגדד, ה"בן איש חי", זצוק"ל, שבועיים בדיוק לאחר פטירת מרן הגאון רבי שמואל סלנט זצוק"ל.

מ

http://asafta.co.il/hilula/default.asp?next_day=0
הילולות צדיקים בי"ג אלול. ניתן לדפדף קדימה אחורה בעזרת החיצים מתחת לטבלה.

מ

מפני שלא הצלחתי להעלות קבצים נוספים כי היו שגיאות ועם צילומי מסך היו בעיות כי במקום צילום מסך נכבה לי המכשיר, אני מביא קישור לפורום אחר שבו מכתבים מוסמכים כאלו (ודברים נוספים הקשורים לנושא האשכול):
https://www.nidberu.org/viewtopic.php?f=9&t=1130&p=8388#p8388

מ

באמתחתי מכתב משותף של האמרי אמת עם שלושה אדמו"רים נוספים ומברק נוסף שלו.

את המברק כרגע לא מוצא.

מ

יש באמתחתי קבצים של מכתבים מגדולי ישראל ובהם מגדולי האדמו"רים מלפני כמאה שנים ובלי נדר אצרפם כאן. בכתיבת תגובת הנושא אני לא רואה את האפשרויות להעלאת מסמכים שיש בתגובות אחרות.

מכתב הסבא מסלבודקה.pdf

מה שהעליתי מצילומי מסך עלה כראוי, אך מה שניסיתי להעלות מהדרייב לא עלה כראוי והייתה הודעה שגיאה לגבי השרת (לא זוכר ציטוט מדויק) או שלא עולה התמונה

מ

קצת היסטוריה בין כל החדשות: הייתה פרשה מעניינת של ניסיון של הראי"ה להתערב מסיבה מסוימת שלא מצאתי בסדרי ישיבת תורת אמת החב"ד ומנהל הישיבה הרב ש"ז הבלין הודיע על כך לרבי הריי"צ והרבי שלח מכתב תשובה אליו וכן מכתב לראי"ה שבו מודיע לו שלא יתערב הסדרי הישיבה. למרות התרעומת של הרבי עדיין רואים שהרבי חלק כבוד רב לראי"ה.

מ

למה אוהב ארץ ישראל ביקש ממאמיניו לעזוב אותה בראש השנה?

בעקבות המורה הגדול רבי נחמן ותלמידו רבי נתן, שהתאוו לקדושת הארץ וביקשו להשתקע בה, חסידי ברסלב לדודותיהם ניסו שוב ושוב לעלות כקבוצה מלוכדת ולהקים כאן מושבה חקלאית ברסלבית ש"תישא את שם רבינו". חלק ראשון
מאת צבי מרק כ״ו באב ה׳תש״פ (16/08/2020 18:16)
זה כמה עשרות שנים שהתקבצות חסידי ברסלב בעיר אומן שבאוקראינה היא אירוע השיא של חסידות ברסלב והאירוע הבולט ביותר בעולם היהודי בראש השנה. מדי שנה טסים עשרות אלפים ממגזרים מגוונים, מהארץ ומחו"ל, לחוג את ראש השנה על קברו של רבי נחמן. כמי שהיה שם כמה פעמים בראש השנה, אני מעיד שעבורי ועבור רבים מהבאים מדובר בחוויה עוצמתית ויוצאת דופן, ויש גם כאלה שמבחינתם היה זה מפגש מכונן שיצר תפנית בחייהם.

בפרסומים השונים לקראת ראש השנה מובאת קריאתו של רבי נחמן להגיע אליו בראש השנה, עם אמירות כמו “ראש השנה שלי עולה על הכל”, ו"איש בל יעדר". אך מצוות ההתקבצות באומן עוררה במשך השנים גם תמיהות ותהיות. מדורי דורות עולים לרגל לארץ ישראל, לירושלים, והיכן שמענו שיורדים מארץ ישראל כדי לחגוג חג זה או אחר? יתרה מזו: רבי נחמן עצמו הפליג בשבחה של ארץ ישראל ובמעלת קדושתה, וכיצד הדבר עולה בקנה אחד עם בקשתו מחסידיו לצאת ממנה ולחגוג את ראש השנה על קברו באומן?

לקראת ראש השנה באומן, 2017. צילום: שאטרסטוק
עבור רבים אין אלו שאלות היסטוריות ומחשבתיות בלבד, אלא יש להן השלכות קיומיות. ולא מדובר רק בעשרות האלפים שנוסעים מדי שנה לראש השנה, אלא גם ברבים נוספים שיש להם זיקה עמוקה לרבי נחמן ולתורתו, ועניין זה מעלה תמיהה בליבם. במאמר זה נתבונן במבט רחב על זיקת רבי נחמן ותלמידיו לארץ ישראל, נציג גם את ניסיונות ויוזמות העלייה בקהילה הברסלבית לאורך השנים, ונציג את מכלול העמדות בקרב חסידי ברסלב וגדוליה ביחס לשאלת הנסיעה מארץ ישראל לאומן בראש השנה.

אמירה חריגה בעולם החסידי
לדרשה “תשעה תיקונין” (ליקוטי מוהר"ן קמא, כ) ישנו תפקיד מכונן בעיצוב יחסה של חסידות ברסלב לארץ ישראל. החידוש הגדול הטמון בה לא בלט לעין, משום שמשפטי הפתיחה לדרשה הושמטו בעת עלייתה על הכתב. וכך מתאר זאת רבי נתן, תלמידו, סופרו ומפיץ תורתו המסור של רבי נחמן:

וְשָׁם מְדַבֵּר הַרְבֵּה מִמַּעֲלַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה עִקַּר נִצְחוֹן הַמִּלְחָמָה כְּשֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְכוּ’, וּבִפְרָט בְּעֵת שֶׁאָמַר הַתּוֹרָה בֵּאֵר הַדָּבָר יוֹתֵר, כִּי אָז הִתְחִיל בְּהַתְחָלַת הַתּוֹרָה תֵּכֶף לְדַבֵּר מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְאָמַר בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן: מִי שֶׁרוֹצֶה לִהְיוֹת יְהוּדִי, דְּהַיְנוּ לֵילֵךְ מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא, אִי אֶפְשָׁר כִּי אִם עַל יְדֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל (חיי מוהר"ן).

אמירה נחרצת זו, שלפיה אי אפשר להיות יהודי בלי ארץ ישראל, עוררה את תמיהתו של רבי נתן: שָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ: מַה כַּוָּנַתְכֶם בַּמֶּה שֶׁאֲמַרְתֶּם שֶׁאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הִיא גְּדוֹלָה כָּל כָּךְ, וְשֶׁזֶּה עִקַּר נִצְחוֹן הַמִּלְחָמָה? וְגָעַר בִּי וְעָנָה וְאָמַר: כַּוָּנָתִי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הַזּאת בִּפְשִׁיטוּת, עִם אֵלּוּ הַבָּתִּים וְהַדִּירוֹת… שֶׁרְצוֹנוֹ שֶׁכָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל, כָּל מִי שֶׁרוֹצֶה לִהְיוֹת אִישׁ יִשְׂרָאֵל בֶּאֱמֶת, יִסַּע לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מְנִיעוֹת רַבּוֹת עַל זֶה, יְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת וְיֵלֵךְ לְשָׁם.

קל להבין מדוע היה קשה לרבי נתן לקבל את דברי רבו כפשוטם. רבי נחמן קורא כאן לכל יהודי לעלות לארץ ישראל, ובתקופתו הייתה זו אמירה חריגה מאוד בעולם החסידי. גם האדמו"רים הבודדים שעלו בעצמם לארץ ישראל, לא קראו לחסידיהם לבוא אחריהם. להפך, מאגרות ששלחו מארץ ישראל עולה כי הם הזהירו את חסידיהם מלעלות, שכן הפרנסה מועטת והצרות מרובות, ואין קומץ התמיכה מחו"ל משביע את אלו שכבר עלו. רבי מנחם מנדל מוויטבסק ורבי אברהם מקאליסק, שעלו לארץ, ראו עצמם כנציגי העם בחצר המלך, אך אף אחד מהם לא הורה לכל שומעי לקחו לעלות לארץ.

רבי נתן הפנים את גערת רבו, והוא מספר:
וְזֶה אֲשֶׁר הֵעִיר לְבָבִי בְּיוֹתֵר וְחִזֵּק אוֹתִי בְּיוֹתֵר לַעֲבר עַל כָּל הַמְּנִיעוֹת הָרַבּוֹת שֶׁהָיָה לִי בְּלִי שִׁעוּר, לִשְׁבּר כֻּלָּם וְלָבוֹא לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. בָּרוּךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֲשֶׁר הָיָה בְּעֶזְרִי לְשַׁבֵּר מְנִיעוֹת וּבִלְבּוּלִים וְעִכּוּבִים כָּאֵלֶּה, וְלָבוֹא לְשָׁם בְּשָׁלוֹם וְלַחֲזר בְּשָׁלוֹם.

רבי נתן אכן נסע לארץ ישראל, ולתיאור מסעו הקדיש ספר שלם שלימים הפך להיות החלק השני של הספר “ימי מוהרנ"ת”. וכך הוא כותב בהקדמה:

וּמִגּדֶל חִבַּת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אָמַרְתִּי לִכְתּב מַה שֶּׁעָבַר עָלַי בְּכָל יוֹם, מִיּוֹם שֶׁהִתְחַלְתִּי לַעֲסֹק בַּנְּסִיעָה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל… לְמַעַן יֵדְעוּ דּוֹר אַחֲרוֹן יָקוּמוּ וִיסַפְּרוּ לִבְנֵיהֶם כַּמָּה צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק לָבוֹא לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כָּל מִי שֶׁרוֹצֶה לִהְיוֹת אִישׁ יִשְׂרְאֵלִי בֶּאֱמֶת, מִגָּדוֹל וְעַד קָטֹן. כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מַסְפִּיק לְכֻלָּנוּ, כִּי כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, מִגָּדוֹל וְעַד קָטֹן, יֵשׁ לוֹ אֵיזֶה חֵלֶק בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְשָׁם חַיֵּינוּ, שָׁם קְדֻשָּׁתֵנוּ, שָׁם בֵּיתֵנוּ, שָׁם אַרְצֵנוּ, שָׁם אַדְמָתֵנוּ, שָׁם חֶלְקֵנוּ, שָׁם גּוֹרָלֵנוּ. וּבְחוּץ לָאָרֶץ אֲנַחְנוּ גֵּרִים, כְּאוֹרֵחַ נָטָה לָלִין הַמִּתְגּוֹלֵל בַּחוּצוֹת וּבַשְּׁוָקִים וּבָרְחוֹבוֹת, כִּי אֵין זֶה אַדְמָתֵנוּ וְחֶלְקֵנוּ כְּלָל. וְעַל כֵּן נִקְרֵאת חוּץ לָאָרֶץ, כִּי בַּחוּץ אָנוּ עוֹמְדִים, בַּחוּץ מַמָּשׁ, וְאֵין אִישׁ מְאַסֵּף אוֹתָנוּ הַבַּיְתָה עַד אֲשֶׁר נָבוֹא עַל אַדְמַת הַקּדֶשׁ…

וְהִנֵּה מֵאָז הֵבַנְתִּי שֶׁרְצוֹנוֹ בִּפְשִׁיטוּת שֶׁנָּבוֹא כֻּלָּנוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וּמִן אָז וָהָלְאָה נִכְסוֹף נִכְסַפְתִּי מְאֹד מְאֹד לִהְיוֹת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אַךְ רַבּוּ הַמְּנִיעוֹת מְאֹד, כִּי בַּחַיִּים חַיּוּתוֹ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה לא יָכולְתִּי לִנְסֹעַ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לִקְבּועַ דִּירָתִי שָׁם, כִּי לא יָכוֹלְתִּי לִפְרֹד מִמֶּנּוּ כְּלָל אֲשֶׁר הוּא חַיַּי וְארֶךְ יָמַי וּבִלְעָדוֹ אֵין לִי שׁוּם חִיּוּת כְּלָל.

מעבר לביטויים המופלגים של הכיסופים והגעגועים, שתי נקודות מתחדדות כאן. הראשונה היא ההדגשה שהקריאה לעלות מופנית לכולם, “מגדול ועד קטון”. והשנייה, שהקריאה היא לעלות ולגור בארץ, לא רק לעלות לרגל ולשוב בחזרה. רבי נתן מתנצל על כך שלא הייתה לו אפשרות “לקבוע דירתי שם”. במקום אחר מנמק רבי נתן את מסעו לארץ בכך ש"אוּלַי עַל יְדֵי זֶה שֶׁנֵּלֵךְ שָׁם אַרְבַּע אַמּוֹת, נִזְכֶּה אַחַר כָּךְ לִנְסֹעַ עוֹד הַפַּעַם לִקְבֹּעַ דִּירָתֵנוּ שָׁם".

נגד מוציאי דיבת הארץ
גם הרב נחמן מטשהערין (1894־1825), הדמות המשמעותית ביותר בדור השלישי של חסידות ברסלב, ערך מסע לארץ ישראל. אף הוא כותב על “גֹּדֶל הַחִיּוּב כִּמְעַט עַל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לִהְיוֹת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, לְפִי שָׁעָה עַל כָּל פָּנִים, אִם אִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהִשְׁתַּקֵּעַ שָׁם וְלָדוּר שָׁם בִּקְבִיעוּת”. לאחר שהוא מתאר בהרחבה את שבחי ארץ ישראל, הוא כותב: “וְעַל כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ יִשְרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ יִשְרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ, וְלא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ”.

אין בדברי הרב מטשהערין שום אמירה שמסייגת את החובה לרוץ לארץ ישראל “בכל כוחו”. אין לחכות לימות המשיח, לקבל רשות מהאומות או כל תנאי אחר. התפיסה הברסלבית היא לכאורה פשוטה וברורה: על כל יהודי לעלות לארץ ישראל.

רבי אברהם ברבי נחמן חזן (ראב"ן; 1917־1849), דור רביעי בחסידות ברסלב ודמות מרכזית בהעברת המסורת הברסלבית, כותב:

כִּי הַיּוֹם הַמְּנִיעוֹת הַגְּדוֹלוֹת מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הֵם מוֹצִיאֵי דִּבַּת הָאָרֶץ, וְלֹא הַיָּם… וְכֵן הַיּוֹם הַנִּסָּיוֹן הוּא שֶׁלֹּא לַחֲלֹק כְּלָל חַס וְשָׁלוֹם עַל הַנְּסִיעָה מִכֹּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְשֶׁיִּתְפַּלְּלוּ הַיּוֹם עַל הַצַּדִּיקִים שֶׁיַּחְשְׁקוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כָּרָאוּי… וְכֵן לְהִתְפַּלֵּל עַל אנ"ש הַיּוֹם שֶׁיִּשְׁתּוֹקְקוּ כֻּלָּם לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.

המכשול הגדול לעלייה, אומר ראב"ן, הוא מוציאי דיבת הארץ שמדברים נגד העלייה לארץ ישראל. שלא כמו בתקופת רבי נחמן ורבי נתן, הקושי לעלות אינו נובע מהצורך לחצות את הים, אלא מהקושי להתגבר על הקולות שמדברים סרה בארץ ישראל וביושביה ואינם מכירים בחשיבות העלייה לארץ ישראל.

ראב"ן, שהנהיג חבורת חסידים באומן, אמר ועשה, ובשנת 1894 עלה לארץ ישראל. ועם זאת, כל ראש השנה היה נוסע לאומן ולאחר מכן חוזר לארץ ישראל. בשנת 1914, בשל מלחמת העולם הראשונה, נחסמו הדרכים והוא נשאר באומן עד פטירתו בשנת 1917. בכל השנים הללו הטיף ראב"ן לשומעי לקחו לעלות לארץ ישראל, ואכן קבוצה מתלמידיו עלו לישראל. כאשר עלה הכורת על הקהילות הברסלביות באוקראינה ובפולין בשנות השואה קבוצה זו נותרה לפליטה, והייתה חלק מהגרעין ששמר על הגחלת הברסלבית עד לפריחה הגדולה בשנות השבעים.

ראב"ן היה הבולט ביותר בקריאתו לעלות לארץ ישראל, אך לא היחיד. ר’ יצחק ברייטר היה דמות מרכזית בחסידות ברסלב בפולין, והיה פעיל בוורשה עד רציחתו במחנה ההשמדה טרבלינקה. הוא כתב קונטרס בשם “סדר יום”, ובו פירוט המנהגים שעל חסידי ברסלב לקיים בכל יום, כגון התקשרות מחשבתית לצדיק והתבודדות. בסעיף כז הוא כותב: ״כל ימי חייו יתגעגע, ויתפלל, וישתדל להתיישב בארץ ישראל".

מחסום העוני
וכאן עולה השאלה: אם אכן כך, מדוע חסידי ברסלב לא קיימו דברי רבם ועלו לארץ ישראל? מדוע רק מעטים עלו כיחידים? אלא שהשאלה הזו מתבססת על הנחה לא מדויקת. חסידי ברסלב אכן ניסו לעלות, כמה פעמים, ולא הצליחו. חומר רב־עניין בנושא מצוי בספריית שוקן בירושלים.

בשנת 1922 קיים ר’ יצחק ברייטר מגעים עם ר’ יצחק גרשטנקורן שהקים אז את חברת “בית ונחלה” – שממנה נוסדה העיר בני־ברק – וביקש להקים קבוצה שנייה של “בית ונחלה”, שתיועד לחסידי ברסלב בפולין. היוזמה יצאה לדרך, וחבורה של חסידי ברסלב נרשמה ואף שילמה דמי חבר. על פי המסופר, לקראת פסח לא היה בידיהם כסף לצורכי החג, וחסידי ברסלב, שהיו עניים מרודים, משכו את הכסף בחזרה.

בשנת 1929, תרפ"ט, התגבשה בקרב חסידי ברסלב בירושלים יוזמה גדולה ומסודרת לארגן עלייה מרוכזת של חסידי ברסלב ולהקים מושבה חקלאית ברסלבית. על פי המסופר, “האספה נפתחה על ידי ר’ משה באגומולני בדברי התעוררות נפלאים, דברים בוערים כגחלי אש, נאומו היתה בדבר התורה הקדושה ט’ תיקונין”.

דברי הפתיחה הללו כללו, אם כן, את התורה שהזכרנו בפתח דברינו, ובה הקביעה כי “מי שרוצה להיות יהודי… אי אפשר כי אם על ידי ארץ ישראל”. כזכור, רבי נחמן הוריד את האמירה הזו לפסים מעשיים והבהיר לתלמידו רבי נתן כי “רצונו שכל איש ישראל, כל מי שרוצה להיות איש ישראל באמת, יסע לארץ ישראל”.

באותה אסיפה נוסחה הצעה מעשית (ראו סוף הידיעה), והיא נשלחה לקהילות ברסלב בלודז’, בפשיסחה, בפיוטרקוב ובפשדבורז’. החסידים בקהילות אלו אכן תמכו בהצעה וחתמו על הסכמתם לתוכנה.

במכתב של חסידי ברסלב בלודז’ הם מודיעים על הצטרפותם ליוזמה וכותבים:
על פי החלטת אנ"ש די (=אשר) בירושלים ד’ עליהם יחיו, ליסד נקודת ישוב על שם רביה"ק בתור “עיר גנים” בארצנו הק’ בשם כפר ברסלבי, בכדי לכבוש דרך סלולה שיוכלו בהמשך הזמן לעלות כמה וכמה משפחות מאנ"ש לארץ ישראל, כפי שהודיע רבינו הק’ אשר אי אפשר להיות איש ישראלי כי אם ע"י ארץ ישראל, וכפי שהציעו לנו החברים בירושלים אשר יש דרך ומציאות להתפרנס גם בארצנו הק’, ואף גם התייגעו וחקרו ומדדו ויעצו עצה נכונה וישרה היאך לסדר את הדבר בכדי שיוכל כל עולה לחיות על אדמתנו אדמת הקודש במושב בטוח מיגיע כפיו אי"ה בפרנסה יסודית ולעסוק בעבודת ד’… איש ממנו לא יכלא מלהיות חבר במוסד קדוש כזה, אשר כל קדושת יהדותנו קדושת איש הישראלי תלוי בזה".

גם יוזמה ברוכה זו לא יצאה אל הפועל, אבל ניתן לראות שעד השואה חסידי ברסלב מנסים שוב ושוב להוביל עלייה משותפת לארץ והתיישבות בה כמושבה חקלאית ברסלבית. כך, בשנת 1936 (תרצ"ו) קם בוורשה “ארגון חסידי ברסלב בפולניא למען מושבה בארץ ישראל”. בכרוז של הארגון נאמר שמטרתו “לקנות אדמה בארץ ישראל ולעשות ישוב מיוחד ויבנה על יסוד התורה ומסורה, קאלאניע על שם אדמו"ר זצ"ל”. בסופו של דבר לא הצליחו אז החסידים לגייס די ממון ואנשי להגשמת היוזמה.

דומני שאת התיאור המדויק ביותר לשאלה מדוע כל יוזמות העלייה וההתיישבות הללו של חסידי ברסלב לא צלחו, מספק ר’ אהרן לייב ציגלמן, חסיד ברסלב מוורשה, במכתב אל ידידו ר’ איצ’ה מאיר קורמן. הוא מונה בעיות שונות שלא אפשרו את מימוש הדבר, ובין השאר הוא כותב:

אין אצלנו שום כוח הארגון ודיסציפלין, אבל אנחנו שלימזלניקים וקנאין, וכל אחד הוא בעל דעה מיוחד, שני הפכים בנושא אחד, ודי למבין.

ההשקפה שעל כל חסיד ברסלב לעלות לארץ ישראל הייתה ברורה וידועה, אך לחסידים לא היו הכישורים המעשיים לממש את הדברים ולעלות לארץ כקבוצה ברסלבית, שתישא בגאון את שם רבי נחמן.

בחלקו השני של המאמר, שיתפרסם בשבוע הבא, נעסוק במתח בין הדגש הרב על קדושת ארץ ישראל במשנת רבי נחמן וחסידות ברסלב, כפי שראינו, ובין העלייה לאומן בראש השנה, ננסה לברר מה בדיוק נמסר בשם רבי נחמן בנושא, ונעמוד על הגישות השונות בעניין בחסידות ברסלב לאורך השנים.

את התיאור המדויק ביותר לשאלה מדוע יוזמות העלייה וההתיישבות של חסידי ברסלב לא צלחו, מספק ר’ אהרן לייב ציגלמן, חסיד ברסלב מוורשה: “אין אצלנו שום כוח הארגון, אבל אנחנו שלימזלניקים וקנאין, וכל אחד הוא בעל דעה מיוחד”

“עיר גנים על שם רבינו”
מתוך יוזמת חסידי ברסלב בירושלים לארגן עלייה לארץ

"הצעתנו שאנחנו אנ"ש נייסד עיר גנים על שם רבינו הקדוש ננמ"ח, כל חבר וחבר של עיר גנים

מקבל סכום כולל של עשרה דונם אדמה, בית ורפת ולול ובור מים, 2 פרות חולבות ועשרים תרנגולות. חלק מהאדמה צריך להכשיר לכל מיני נטיעות וירקות ומרעה לבקר…

לכשיוסד הגרעין הראשון של הישוב פה, לא יתקבל שום פקיד בתשלום כספי, רק הוא יקבל משק מלא בתוך חבר והעבודה של משקו תעבד על ידי הפועלים של הישוב, ועד שיבנה משקו הוא נמצא ביחד עם הבונים הראשונים.

הנהלת הישוב של אנ"ש צריך להתנהל על פי דרך רבינו הקדוש שלימדנו באמרו “שלחם עם אגערקעס [מלפפונים] זה מאכל טוב מאוד” ועל פי זה נשגשג ונעלה מעלה מעלה בעזרת השם יתברך"

… בין הישוב שימצא בסביבות ירושלים – ימצא קשר תמידי עם ירושלים על ידי אוטומוביל.

… בתקוותנו לסיעתא דשמיא בהתפרסם שם רבנו זצ"ל בכל קצווי הארץ, כי נטענו שֵׁם חסידי ברסלב ומושבה חדשה על שם הננמ"ח, ובטחוננו חזק ואמיץ… כי בכל אתר ואתר שנמצא שם שורש נשמת מאנ"ש, בהיוודע ובהישמע כי אנחנו קוראים אותם ואזי כל חלק נמשך לשורשו וישתתפו אלינו כל אשר רוח בו, לקחת חלק וגורל בארץ הקודש"

(ספריית שוקן, ירושלים)

מ

https://www.google.com/url?sa=t&source=web&rct=j&opi=89978449&url=https://m.youtube.com/playlist%3Flist%3DPLrS4_SgHxOPXRStZlLXANlJ6UXHC5oVCQ&ved=2ahUKEwiP-t6kz4eBAxUiiv0HHcC7AIgQFnoECAwQAQ&usg=AOvVaw1krBLcUFJ1VhAO-9w_MHSI
https://www.google.com/url?sa=t&source=web&rct=j&opi=89978449&url=https://www.geula.fm/music-news/49993/amp/&ved=2ahUKEwiP-t6kz4eBAxUiiv0HHcC7AIgQFnoECBQQAQ&usg=AOvVaw2P9gKS6l1hmvC6IDmevutl
https://www.google.com/url?sa=t&source=web&rct=j&opi=89978449&url=https://dosiz.co.il/27166/%25D7%25A0%25D7%2598%25D7%25A2-%25D7%259C%25D7%2595%25D7%2599%25D7%259F-%25D7%259E%25D7%2592%25D7%2599%25D7%25A9-%25D7%25B4%25D7%25A0%25D7%2599%25D7%2592%25D7%2595%25D7%259F-%25D7%2592%25D7%2595%25D7%25A8%25D7%25B4/&ved=2ahUKEwiP-t6kz4eBAxUiiv0HHcC7AIgQFnoECCgQAQ&usg=AOvVaw1DRNtPMQ1xvVaCX-LUpCI4
https://www.google.com/url?sa=t&source=web&rct=j&opi=89978449&url=https://www.yiddishvideos.com/post/%25D7%25A9%25D7%25A8%25D7%2595%25D7%259C%25D7%2599%25D7%25A7-%25D7%259C%25D7%25A4%25D7%25A7%25D7%2595%25D7%2591%25D7%2599%25D7%25A5-%25D7%25A0%25D7%2599%25D7%2592%25D7%2595%25D7%259F-%25D7%2592%25D7%2595%25D7%25A8&ved=2ahUKEwiP-t6kz4eBAxUiiv0HHcC7AIgQFnoECBUQAQ&usg=AOvVaw2lDlGZY9zWzjBN2JJfFdT3

מ

קטעי וידאו נדירים ממרן הראי"ה קוק זצוק"ל מאירועים שונים ובסוף קטע מהלווייתו שבה השתתפו 75-70 אלף נפשות, כחמישית מהיישוב היהודי בארץ, מחילונים גמורים ועד חרדים מתנגדי הציונות ובהם גדולי תורה כמו מרן הגרי"ל חסמן זצוק"ל שבחיי הראי"ה נזף בו על דעותיו גם בפני אחרים אך מתוך ההיכרות עימו אמר לפני הקבורה שעכשיו קוברים ראש השקול כנגד כל הראשים כאן (או יותר מכל הראשים לגרסה אחרת). כן הספיד מרן הגראז"מ זצוק"ל שאמר שהראי"ה היה יחיד הדור ועם פטירתו נפגע חוט השדרה של כלל ישראל (וכן כתב במכתב עידוד להוצאת ספרים של הראי"ה בעשור לפטירתו שלדבקותו בה’ ובתורתו אין מילים להעריך את ערכו).

מ