יארצייט - הילולת צדיקים
-
וגם חסידים ואנשי מעשה ידועים (כמובן לא ביחד)
כ’ מרחשוון
רבי משה נתן נטע למברגר ממאקאווא.
רבי שלום מקאמינקא.
רבי מרדכי שרעבי.
-
כ"א חשוון יארצייט החסיד המופלג רבי מרדכי חנה פוקס זצ"ל, שהסתופף בצל רבוה"ק מויזניץ זי"ע.
-
י"ט חשוון:
רַבִּי יִצְחָק אַבְרָהָם מִמִּינְסְק
נִפְטַר בִּשְׁנַת תקל"ו
הַגָּאוֹן רַבִּי יִצְחָק אַבְרָהָם בהג"ר אָשֵׁר, אַבַּ"ד מִינְסְק.
אָחִיו שֶׁל בַּעַל הַ’שַׁאֲגַת אַרְיֵה’, וּכְשֶׁנִּפְטַר אָבִיו עָבַר לְמַלְאוֹת מְקוֹמוֹ בְּרַבָּנוּת בָּעִיר וִויזִין, וּמִשָּׁם עָבַר לְרַבָּנוּת בְּעִיר מִינְסְק. -
הערב הילולת האדמו"ר ה’תפארת ישראל’ מסטאניסלב זצ"ל
כיון שנולד ביומא דהילולא של אור שבעת הימים, רבינו ישראל בעל שם טוב זי"ע – נקרא על שמו: “ישראל”. אמרו, כי עשרה דורות היו מרבי ישראל בעל שם טוב ועד התפארת ישראל מסטאניסלב, להודיע שבחו של מקום, ששתל צדיקים, אוהבי ישראל בכל דור ודור, אשר עבודתם בזה העולם היתה לזכות את ישראל ולקרב את לבן לאביהן שבשמים, ואכן, בכל תהלוכותיו, מוצאיו ומבואיו, אם בגולת רומניה הדוויה, אם בפראג שהיה לו למקום מבטחים, ואם בערס החומר אמריקה, שם מצא מקום לה’ ומשכנות לאביר יעקב, ורבים השיב בה מעוון – לא היה מן הצורך לשאול מי הוא, כי מיד חזו כי כל ישעו וחפצו הוא לעשות רצון אביו שבשמים ולילך בדרכיו, ולקרב אליו את לבם של ישראל, בד בבד עם דבקותו במחצב-קדשו, ואת היותו חוליית-פאר בשרשרת-זהב של צדיקים וקדושים.
בבתי המדרש של בניו, ממשיכי שושליתא קדישא, ייערכו סעודות הילולא, ובמרכזם יערכו האדמור"ים שליט"א את שולחנם הטהור, בהם ישאו דברים לזכר קדשו.
סעודות הילולא בשילוב סיום הש"ס שנלמדו לטובת נשמתו הטהורה, תתקיימנה בבית המדרש סטאניסלאוו במונסי שבניו יורק, שם עבד בעל ההילולא את קונו במשך קרוב ליובל שנים, והשפיע מהודו על ישראל; בבית המדרש לינסק ברח’ כהנמן בבני ברק; וכן בביהמ"ד שער התפילה דסטאניסלב ברח’ מעלות שער התפילה בביתר עילית.
ההילולא השנה, תעמוד בסימן הופעת ספרו הקדוש “תפארת ישראל” בו כונסו דברי וחידושי תורה ממשנתו של בעל ההילולא קדישא על התורה והש"ס. הספר י"ל בידי מכון תפארת ישראל שע"י מוסדות סטאניסלב בביתר עילית. במוסדות סטאניסלב בביתר עילית, יציינו גם את השלמת האגף החדש של ביהמ"ד עבור עזרת הנשים. בשעה 8:00 בערב יתקיים סעודת הילולא בביתר בראשות בנו כ"ק אדמו"ר שליט"א ואחר הסעודה יעלה כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א לפקוד את הציון בהר הזיתים בחלקת נדבורנה סמוך למקום אביו הרה"ק בעל נחל יצחק מזוטשקא זצוק"ל וסבו הרה"ק רבי איתמר מנדבורנה זצוק"ל.
-
@זעליג אמר ביארצייט - הילולת צדיקים:
הערב הילולת האדמו"ר ה’תפארת ישראל’ מסטאניסלב זצ"ל
כיון שנולד ביומא דהילולא של אור שבעת הימים, רבינו ישראל בעל שם טוב זי"ע – נקרא על שמו: “ישראל”. אמרו, כי עשרה דורות היו מרבי ישראל בעל שם טוב ועד התפארת ישראל מסטאניסלב, להודיע שבחו של מקום, ששתל צדיקים, אוהבי ישראל בכל דור ודור, אשר עבודתם בזה העולם היתה לזכות את ישראל ולקרב את לבן לאביהן שבשמים, ואכן, בכל תהלוכותיו, מוצאיו ומבואיו, אם בגולת רומניה הדוויה, אם בפראג שהיה לו למקום מבטחים, ואם בערס החומר אמריקה, שם מצא מקום לה’ ומשכנות לאביר יעקב, ורבים השיב בה מעוון – לא היה מן הצורך לשאול מי הוא, כי מיד חזו כי כל ישעו וחפצו הוא לעשות רצון אביו שבשמים ולילך בדרכיו, ולקרב אליו את לבם של ישראל, בד בבד עם דבקותו במחצב-קדשו, ואת היותו חוליית-פאר בשרשרת-זהב של צדיקים וקדושים.
בבתי המדרש של בניו, ממשיכי שושליתא קדישא, ייערכו סעודות הילולא, ובמרכזם יערכו האדמור"ים שליט"א את שולחנם הטהור, בהם ישאו דברים לזכר קדשו.
סעודות הילולא בשילוב סיום הש"ס שנלמדו לטובת נשמתו הטהורה, תתקיימנה בבית המדרש סטאניסלאוו במונסי שבניו יורק, שם עבד בעל ההילולא את קונו במשך קרוב ליובל שנים, והשפיע מהודו על ישראל; בבית המדרש לינסק ברח’ כהנמן בבני ברק; וכן בביהמ"ד שער התפילה דסטאניסלב ברח’ מעלות שער התפילה בביתר עילית.
ההילולא השנה, תעמוד בסימן הופעת ספרו הקדוש “תפארת ישראל” בו כונסו דברי וחידושי תורה ממשנתו של בעל ההילולא קדישא על התורה והש"ס. הספר י"ל בידי מכון תפארת ישראל שע"י מוסדות סטאניסלב בביתר עילית. במוסדות סטאניסלב בביתר עילית, יציינו גם את השלמת האגף החדש של ביהמ"ד עבור עזרת הנשים. בשעה 8:00 בערב יתקיים סעודת הילולא בביתר בראשות בנו כ"ק אדמו"ר שליט"א ואחר הסעודה יעלה כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א לפקוד את הציון בהר הזיתים בחלקת נדבורנה סמוך למקום אביו הרה"ק בעל נחל יצחק מזוטשקא זצוק"ל וסבו הרה"ק רבי איתמר מנדבורנה זצוק"ל.
לכבוד ההילולא קישור לזמרות שבת סטניסלב
https://beta.otzar.org/#/book/612150/p/1/t/2687614341234/fs/0/start/0/end/0/c -
ליל שבת קודש – – –
רחובות ה’איסט סייד’ החוליניים דרך קבע, כמו התעטפו ברדיד שבתי קטיפתי משובץ כוכבים. מבתים יהודיים, מצופי לבנים אדמדמות – אפרפרות, היתמרו שובלים של זמירות שבת במבטא אידישאי עם נגיעות אמריקאיות.
היה זה לפני כשישים שנה, לא הרבה לאחר שהסתיימה השואה, כשה’איסט סייד’, אותה שכונה מפורסמת בשיפולי רובע מנהטן, שיש מגדירים כאבן הפינה של ההתיישבות היהודית בארצות הברית, עוד הייתה מעין עיירה יהודית שוקקת חיים צבעוניים, בסגנון שהזכיר את ה’שטעטל’ בימי קדם.
אותו ליל שבת התקיים באחד מבתי הכנסת מחזה בלתי שגרתי.
צדיק בא לעיר. הרבי הקדוש ר’ מרדכי מזוועהיל זי"ע, בעל ה’יקרא דמלכא’, נכדו של הרבי ר’ שלומק’ה זי"ע, המתגורר בעיה"ק ירושלים הגיע לביקור קצר בארצות הברית והתאכסן כמובן ברובע ה’איסט סייד’.
לקראת השבת פורסם כי בליל השבת יערוך הרבי את שולחנו הטהור באחד מבתי הכנסת בשכונה, לא מעט יהודים נהרו לחזות באותו צדיק עורך את שולחנו, ביניהם היו שרידים לבית זוועהיל וזלוטשוב, אודים מוצלים מאש, שניצלו מאימי הנאצים והקומוניסטים, שבקשו להתחמם לאורו של רבינו.
אווירה של זוך מרחפת בשולחנו של הרבי מזוועהיל, יהודים עומדים סביב וחוקקים במוחם את הנהגותיו של הצדיק העובד את בוראו, באכילתו לשם שמים, בזמירות השבת ובדברי התורה היוצאים מפיו.
לפתע נפתחת הדלת וכעבור רגע נזרקת תכונה לחלל, אנשים מזנקים מאליהם לאחור, מפנים מקום לדמותו מעוררת הכבוד של הגאון האדיר רבי משה פיינשטיין זצוק"ל, ראש ישיבת ‘תפארת ירושלים’, פוסק הדור, הצועד פנימה, בהופעתו ההדורה, להיכל הטיש.
המשמשים מעלין בקודש ומושיבים את הגאון רבי משה בראש השולחן, לצדו של הצדיק. שעה ארוכה יושב הגאון רבי משה בשולחנו של הרבי, כשהדרת כבוד מיוחדת נסוכה על פניו, אינו גורע עין מהרבי היושב לצדו, מתכבד מה’שיריים’, וכך עד סוף עריכת הטיש, או אז נפרד הוא מהרבי בברכת ‘גוט שבת’ ויוצא לביתו.
הופעתו של הגר"מ הופכת מיד לשיחת היום. תושבי השכונה הנוכחים במקום מקמטים את מצחם ומתקשים להיזכר מתי בפעם האחרונה הגיע רבי משה, שאינו נמנה על עדת החסידים, להשתתף בשולחנו של רבי חסידי, במיוחד כשאינו מכירו אישית, מנסים ואינם נזכרים.
בדרך חזור לביתו, תוך כדי צעידה ברחובות החשוכים, מרהיב אחד ממקורביו של הגאון רבי משה עוז ושואל אותו לפשר הדבר, “ילמדנו רבינו, מדוע שינה מהרגלו וטרח להגיע לשולחנו של הרבי, כלום ישנה איזו היכרות מוקדמת ביניכם?”.
“אתה שואל למה?” נעץ בו הגר"מ את עיניו העמוקות, מחייך לעברו את חיוכו הכובש, “אספר לך”.
דקות ספורות לאחר שהסתיימה תפילת שחרית בהיכל ישיבת ‘תפארת ירושלים’, צעד חיים זינגמן (שם בדוי) לעבר כותל המזרח, למרגלות ארון הקודש הגבוה. הוא ניגש אל הגאון רבי משה פיינשטיין, ראש הישיבה, שחלץ את תפיליו בניחותא.
“כבוד הרב הגעתי לקבל ברכת פרידה, בעוד שעות ספורות אני עולה על האונייה בעז"ה”.
חיים זינגמן הוא אחד המתפללים הקבועים בבית מדרשו של רבי משה פיינשטיין. יום יום הוא מתייצב לשלושת התפילות, תמיד במקומו, תמיד בגפו. הוא הגיע לאמריקה כמה שנים לפני פרוץ השואה, יחד עם זרם הפליטים שנמלטו מרוסיה הקומוניסטית, הקים את ביתו עם בת ישראל כשרה, מצא לעצמו פרנסה נאותה, אך כאן איפשהו נתקעו העניינים.
כמה שנים חלפו מאז החתונה ועדיין פעיית תינוק לא מתנגנת בבית זינגמן. חיים וזוגתו פונים לכל מי שניתן לפנות, עושים את כל שבידם. לעתים תכופות הם פונים אל הגר"מ פיינשטיין, נועצים בו בכל צעד ושעל, מקבלים את ברכתו ודעת תורתו בעניינים סבוכים, אך הנס בושש לבוא.
באחד הימים מקבל חיים בתיבת הדואר מעטפה ועליה ה’בלנק’ הרשמי של ארגון ‘טהרת המשפחה’ בארץ ישראל.
“לכבוד שאר בשרי היקר באדם, ר’ חיים זינגמן ומשפחתו תחי’”, כך נפתח המכתב.
חיים מכיר היטב את שולח המכתב החתום מטה, הלא הוא הרה"ג ר אפרים זלמן הלפרין ז"ל, מנאמניו של הרה"ק רבי שלומק’ה מזוועהיל זי"ע ומייסד קרן טהרת המשפחה הדואגת לבניית מקוואות טהרה בכל יישוב ופינה בארץ ישראל – שאכן היה קרוב משפחה רחוק של חיים.
ר’ אפרים זלמן שמודע היה למצבם הקשה של קרובי משפחתו שמעבר לים הציע להם, במילים נרגשות, להגיע לביקור בארץ ישראל ולקבל את ברכתו של מורו ורבו, הצדיק הקדוש רבי שלמה מזוועהיל זי"ע, אשר כידוע ברכה היוצאת מפיו אינה חוזרת ריקם, ‘ככל היוצא מפיו יעשה’.
חיים וזוגתו שכבר ניסו כל סגולה אפשרית מצאום עצמם בוחנים בחיוב את הצעתו של קרובם, ר’ אפרים זלמן. חיש מהר עברו לפסים מעשיים. לאחר כמה שבועות של הכנות הגיע יום ההפלגה לארץ ישראל.
וכך, באותו בוקר, לאחר תפילת שחרית ניגש חיים אל מורו הגאון רבי משה פיינשטיין שהיה מעורה בהחלטתו לקום ולנסוע, ונפרד ממנו לשלום.
האונייה הגדולה עגנה בנמל חיפה, חיים וזוגתו מיהרו לרדת כשפניהם מועדות לירושלים עיר הקודש, חדורי ציפייה לקבל ללא שהיות את ברכתו של איש האלוקים, הרבי ר’ שלומק’ה מזוועהיל.
היה זה כמובן ר’ אפרים זלמן, קרוב משפחתם, שקיבל את פניהם בשמחה וסייע להם להיכנס לחדרו של הרבי מזוועהיל. לאחר ששמע הצדיק בקצרה על מבוקשם נענה, כדרכו בקודש, “שיבוא מחר, לאחר שאטבול במקווה, ואשיבהו דבר”.
למחרת, לאחר שיצא הרבי ר’ שלומק’ה מן הטבילה, כבר עמד חיים מוכן ומזומן לשמוע את תשובת הצדיק. “אם תקבל על עצמך לסייע כספית בבניית מקווה טהרה בעז"ה תיוושע בבנים” היו מילותיו של הרבי.
עוד באותו יום ישב חיים עם רבי אפרים זלמן הלפרין ובמשך שעה ארוכה בירר את עלותה של הקמת מקווה טהרה, מן המסד עד הטפחות. למחרת הגיש לו ר’ אפרים זלמן חשבונית מפורטת ובה כל ההוצאות הנדרשות להקמת מקווה, חיים שלא היה עשיר גדול קיבל על עצמו לשלם את הכול מכיסו, בתשלומים.
בלב מתרונן, מלא תקווה, שבו חיים וזוגתו לארצות הברית, לאיסט סייד, מצפים לנצנוצה של הישועה באופק. חלפו כמה חודשים, שנה, ואף בשורה טובה לא ממשמשת ובאה. המצב נותר כפי שהיה.
כ"ו אייר תש"ו, הרבי ר’ שלומק’ה זי"ע מתבקש לישיבה של מעלה, העולם היהודי כולו מתעטף באבל על הסתלקותו של איש האלוקים. כמה ימים לאחר מכן מקבל ר’ אפרים זלמן הלפרין שיחה כאובה ומיוסרת מקרובו, חיים, בה הוא תינה את כאבו על ברכת הצדיק שטרם נתקיימה, ו’עתה הוא הלך למנוחות ואותנו הותיר לאנחות’.
ר’ אפרים זלמן האזין בלב מורתח לדבריו של חיים, וכי במה אפשר לנחמו. לבסוף אזר עוז ואמר לו “דע לך שהרבי מזוועהיל השאיר אחריו את בנו, ממלא מקומו, הלא הוא כ"ק מרן אדמו"ר רבי גדליה משה, שגם הוא ‘איש מופת’, אם תרצה, אכנס אליו ואספר לו את כל הסיפור ואבקש את ברכתו”.
“אדרבה” שמח חיים על הרעיון כמוצא שלל רב, “אודה לך מאוד אם תעשה עבורי את המאמץ הזה, תיכנס בשמי אל הרבי מזוועהיל, תספר לו את הסיפור ותבקשו בשמי לפרוע את ההבטחה”. שעה קלה לאחר מכן היה ר’ אפרים זלמן בקיטונו הצר של הרבי הקדוש ר’ גדליה משה מזוועהיל זי"ע בשכונת בית ישראל.
בלב כבד גולל רבי אפרים זלמן באוזני הרבי, שזה עתה התיישב על כיסא אבותיו, את מה שהתרחש לפני כשנתיים, אצל אביו הקדוש.
הרבי ר’ גדליה משה האזין לדבריו בקשב, ולבסוף נענה ואמר בענוותנותו: “יכול אני לברך אותו שיזכה לדורות ישרים, אך איני יכול להבטיח”…
מבוכה כבדה השתררה בחדר… השאלות הקשות ריחפו בחלל כמו מאליהן.
וכי כיצד ניתן להשיב את פניו של חיים עם ברכה רגילה, שאין עמה הבטחה, או אפילו משהו דומה להבטחה. הוא הרי עשה את המאמץ הגדול כדי לזכות להבטחתו של הרבי ר’ שלומקה זי"ע, נסע מאמריקה לארץ ישראל ואף תרם סכום כסף עצום לשם כך, מה נגיד לו עכשיו?!
בלית ברירה השפיל רבי אפרים זלמן את ראשו ולחש בסילודין באוזני הרבי ר’ גדליה משה: “רבי, עלול להגרם כאן חילול ה’ חלילה, הרבי זכרונו לברכה הבטיח לו שאם יבנה מקווה הוא ייוושע, המקווה כבר עומדת והוא עוד לא נושע”…
הרבי ר’ גדליה משה עצם את עיניו ונענה בטון נחרץ: “אם אבא הבטיח הוא יקיים, צריך רק להזכיר לו! צריך ללכת לקברו ולהזכיר את הבטחתו”…
תיכף באמרו זאת קם הרבי ר’ גדליה משה מכיסאו ופנה לצאת מהבית, כשר’ אפרים זלמן צועד בעקבותיו. כעבור שעה קלה הם הגיעו לציונו של הרבי ר’ שלמה מזוועהיל זי"ע במרומי הר הזיתים, היה זה הרבי ר’ גדליה משה זי"ע שניגש בכבודו ובעצמו אל המצבה הטרייה, שלא מכבר הועמדה, והזכיר בחיל וברעדה לאביו הקדוש זי"ע את הבטחתו.
רקיע זרוע כוכבים התכהה מעל אלפי המצבות הלבנבנות, הרבי ר’ גדליה משה ומלווהו ירדו במורד ההר ושבו לביתם. ועוד באותה השנה אירע הנס הגדול… אחרי שנות ציפייה ממושכות, אינספור מאמצים וניסיונות, הוצף ביתם של חיים וזוגתו באור ובאושר גדול, בן זכר נולד להם למזל טוב.
ההבטחה התקיימה.
מרן הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל סיים את הסיפור באוזני מקורבו, והפטיר: “כעת אתה מבין מדוע טרחתי לבוא ולהשתתף בשולחנו של הרבי מזוועהיל? לבן ונכד של כאלו אנשים רוצה אני ללכת”.
מקור הסיפור: מפי הגה"צ רבי שמואל דוד גולדמן שליט"א, ראש ישיבת זוועהיל שקיבל את הסיפור המופלא מבית אבותיו.
-
הרה"ק רבי יענקלה מפשעווארסק זי"ע
הרב יעקב לייזר זצ"ל- נולד ב- ו’ בטבת ה’תרס"ז סוף בעיירה רויג שבמערב גליציה כיום פולין. לאחר הגיעו למצוות נסע ללמוד בישיבה בדוקלה, ולאחר מכן למד אצל ר’ אלחנן חנֶה האלברשטם מקאלשיץ שאותו החשיב לרבו המובהק. בשנת ה’תר"צ התארס ונישא לאחר כחמש שנים. בשנת ה’תרצ“א לאחר אירוסיו התמנה לרב ביאשליסק במערב גליציה, שם כיהן עד שנת ה’תרצ"ו מעט לאחר נישואיו.
במלחמת העולם השנייה נשלח לסיביר עם חתנו. שם למד עם תלמידים מסכתות שלימות בש"ס וחלקים נרחבים משו"ע וכל זאת בלי שיהיה לפניו שום ספר. כששב לאחר המלחמה לפולין לאחר ש’איבד’ את כל משפחת אביו הי"ד התגורר בברסלוי, שם פסק הלכות לניצולי השואה וכן בענייני עגונות. לאחר כחצי שנה עבר לקרקוב שבה שהה חמיו. בשנת ה’תש"ט עבר עם חמיו לפריז ובשנת ה’תשי"ז עברו לאנטוורפן שבבלגיה. לאחר פטירת חמיו ביום הכיפורים של שנת ה’תשל"ז התמנה רבינו לממלא מקומו כאדמו"ר והיה האדמו"ר השני מפשווארסק.
ענוותן מופלא. נהג להסתיר את עצמו. גאון עצום בכל מכמני התורה, בש“ס ופוסקים, ספרי חסידות ויראה. אהב כל יהודי באשר הוא. רבים פנו אליו ונושעו למעלה מדרך הטבע. בשבע השנים האחרונות לחייו נחלש רבינו ביותר, אולם גם בתקופה קשה זו שהיה אפוף ייסורים ומכאובים ל"ע המשיך בעבודתו הק’ וקיבל את הקהל בחדרו המיוחד, ורבים נוושעו מברכותיו. בתקופת חייו האחרונה לפני הסתלקותו דיבר הרבה על הרה"ק ר’ צבי הירש מרימנוב זיע"א, ופלא שהסתלקותו היתה ג’ ימים לפני הילולת הרה"ק מרימנוב. נפטר ב-כ"ז במר-חשוון ה’תשנ"ט חי 90 שנים. נפטר באנטוורפן בלגיה ציונו בפיטא הולנד. בנו, ר’ לייבוש לייזר המשיך דרכו באדמו"רות.
אביו: ר’ דוד יצחק חסיד שינאווא. היה ידוע בהתמדה מופלאה בלימוד התורה סבא: ר’ לייביש הי"ד. אמו: מרת פסיל תרצה בת ר’ חיים מקאלב הי“ד. אשתו: מרת אלטע בינא בת ר’ משה יצחק גווירצמאן מפשווארסק הידוע כר’ איציק’ל.
מרבותיו: ר’ אלחנן חנֶה האלברשטם מקאלשיץ הי"ד אב"ד קאליש, היה רבו המובהק, ר’ אפרים דוד הלברשטאם מיאשליסק,
ר’ יצחק זאב פירר הי“ד בן ר’ שמואל אבד“ק קראס, ר’ דוד צבי זעמאן רבה של דוקלה ומח“ס ‘מנחת סולת’ על ספר החינוך, ר’ דוד טוולי. ילדיו: ר’ לייבוש לייזר ממלא מקומו באדמו"רות, מרת רחל טוביא נישאה לר’ ברוך כהנא, האדמו"ר מספינקא – אנטוורפן, מרת חנה נישאה לרבי משה אהרן רייך. מספריו: • זכות אבות- קונטרס חידושי תורה • כתבי קודש- דרשות •י"ג אורות- סיפורים.
כאשר היו נכנסים חתנים ואברכים צעירים בתקופה שלאחר נישואיהם אל רבינו, אחת השאלות הראשונות ששאל אותם הייתה: "האם כבר הכנסתם לביתכם את קופת הצדקה של רבי מאיר בעל
הנס?". ובעניין זה מסופר מעשה פלא, באדם אחד ששהה פעם אחת באנטוורפן ורצה לנסוע לארה"ב, ברם כיוון שלא היה דובר אנגלית לקח עמו לקונסול של אמריקה אדם דובר אנגלית שיסייע לו לסדר את הויזה. אולם לדאבונו אדם זה שהיה צריך לשמש כמתרגם לא היה פיקח גדול ולא השיב לקונסול על שאלותיו כנדרש, ועל כן החליט הקונסול שכנראה אם המתרגם לא מדבר לעניין, כנראה משהו פה לא כהוגן, ועל כן סירב לתת את הויזה. הלך האיש לרבינו וסיפר לו את כל הדברים, ענה לו רבינו: “וכי מה יכול אני לעזור לך? יש לי רק עצה עבורך. עליך לפנות לרבי שלי, אולי הוא יעזור לך”. שאל האיש: “מיהו הרבי?”, השיב רבינו: “הרבי שלי הוא רבי מאיר בעל הנס”, והוסיף ואמר: “דע לך, שכל הכסף שיש לי כאן אני נותן בשביל רבי מאיר בעל הנס”. לאחר שנתן הנ"ל סכום מסויים לצדקה עבור רבי מאיר בעל הנס, ציווה רבינו שלמחרת ילך לקונסול בשעה שמונה בבוקר, ולמרות שידע כי קבלת קהל מתקיימת רק משעה עשר ולא היה לכאורה טעם להגיע כה מוקדם, שמר את ציווי רבינו והגיע לשם בשעה היעודה וחיכה בחדר ההמתנה. כעבור זמן מה בא אחד הפקידים ושאל בשם הקונסול: “האם נמצא כאן אדם בשם פלוני שהיה כאן אתמול?”. לשמע השאלה ענה הנ"ל: “אני הוא שהייתי כאן אתמול”. מיד הכניסוהו לחדר הקונסול ולהפתעתו העצומה קיבל תיכף את הויזה
המיוחלת. השתוממות פניו גרמה לקונסול להסביר מדוע שינה את דעתו: “אתמול בלילה בחלומי, הגיע אליי זקן אחד הדור פנים. הוא פנה אליי ואמר: ‘מדוע סירבת לתת ויזה לאיש זה שהיה אצלך היום, האם הוא אשם בגלל שהמתרגם לא ענה כשורה?’ ולכן נתתי לך כעת את הויזה”. לאחר מכן הלך מיודענו תיכף ומיד לרבינו וסיפר לו את כל השתלשלות הדברים ואת המופת הגדול שהיה לו. אמר לו רבינו, שלא כדאי לו לספר את זה, משום שהאנשים יאמרו שהוא בעל דמיונות.
מעשה מופלא סיפר חתנו הרה"צ רבי משה אהרן רייך שליט"א: "פעם אחת הגיע רבינו לבקר בביתי, וליד הדלת היה מונח ראי, ומיד כשנכנס אמר: ‘שלום עליכם. מיהו היהודי החשוב הזה העומד שם?’ ואני לשמע השאלה התחלתי לשחוק, ושאל אותי רבינו לפשר התנהגותי, ואמרתי לו שהדמות הינה של רבינו ומורינו, ואמר לי: “תמחול לי, אבל אני אף פעם לא מסתכל במראה”.
פעם אחת בא חתן קודם נישואיו לרבינו. אמר לו הצדיק: “אלמדך סגולה לשלום בית”. נטלו והכניסו למטבח ואמר לו: “כשהנך קם בבוקר ואתה שותה כוס קפה לפני התפילה, אל תחזיר את הכוס והכפית לכיור, אלא רחוץ ושטוף אותם, ואם אף אחד לא שם לב, קח את המגבת ונגב אותם, והחזירה לארון נקיה כפי שהיא הייתה, וזהו סגולה לשלום בית” (נעימות החיים)
נערך והוגש ע"י הרב יוסף חיים אוהב ציון.
-
יודע בגוים לעינינו נקמת דם עבדיך
ביום ראשון הבעל"ט, ג’ כסליו, יציינו אנ"ש את היומא דהילולא ה- 75 של הבחור הקדוש אייזיק’ל הי"ד בנו של רבינו ה’דבר חיים’ זיע"א
הקדוש יצחק יהודה יחיאל אייזיק הי"ד בן רבינו חיים מרדכי זיע"א,
שנעקד על קידוש ה’ על מפתן ארה"ק, ומקום מנוחתו בבית החיים העתיק בחיפה. -
@זעליג
◆ כ"ק מרן אדמו"ר מנדבורנה ירושלים שליט"א השוהה בארה"ב, ידליק הבוקר נרות לט"נ דודו הבחור הקד’ יצחק יהודה יחיאל אייזיק הי"ד, קודם תפילת שחרית, ולאחר תפילת שחרית צפוי כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א לערוך את השולה"ט לטו"נ בהיכל בית המדרש דאמבראווא, בהשתתפות אנ"ש והמתפללים. ז
י"ע ועכי"א.
קברו של אייזיקל הי"ד -
האדמו"ר מנדבורנה אלעד על ציונו:
-
היום י"ג כסלו
יומא דהילולא
של בן ונכד הס"ק מרוז’ין זצ"ל
בנו הרה"ק רבי דוב בער מליעווא זצ"ל
מנו"כ בסאדיגורה באוהל אביו
ונכדו הרה"ק רבי ישראל מטשארטקוב זצ"ל
מנו"כ בוינה -
היום י"ג כסלו היארצייט של הרה"ק ר’ יחיאל מעכיל מהורדנקא צעיר בניו של רביה"ק בעל האמרי ברוך מויזניץ וחתן אחיו הרה"ק ר’ חיים מאנטניא
-
פוסט זה נמחק! -
היום ב’ שבט
יומא דהילולא רבא
של הרה"ק הרבי רבי זושא מאניפולי זצ"ל -
היום ד’ שבט
יומא דהילולא רבא
של הרה"ק רבי אברהם מקאליסק זצ"ל
ושל הרה"ק רבי משה לייב מסאסוב זצ"ל
ושל סידנא בבא סאלי זצ"ל -
היום ה’ שבט
יומא דהילולא רבא
של הרה"ק השפת אמת מגור זצ"ל
כ"ק מרן אדמו"ר רבי פנחס דוד הלוי הורוויץ מבאסטאן וגאב"ד חוסט זצ"ל -
היום כ"ה אדר
הילולת המקובל הגה"צ רבי חיים מענדיל שטייגר זי"ע בעל ה’חקל חיים’היום יום שני פר’ טהרה כ"ה אדר – יציינו המוני תלמידים ומקורבים, את היומא דהילולא השלישי, של שריד לדור דעה, הגאון הצדיק המקובל רבי חיים מענדיל שטייגר זצוק"ל בעל ה’חקל חיים’. אשר זכה להרביץ תורה עשרות בשנים בכל מכמני התורה הנגלה והנסתר כאחד. בהם היה דולה ומשקה בלהט אש קודש מתורתם של גדולי וצדיקי הדורות זי"ע.
היום יום שני פר’ טהרה כ"ה אדר יציינו המוני תלמידים ומקורבים, את היומא דהילולא השלישי, של שריד לדור דעה, הגאון הצדיק המקובל רבי חיים מענדיל שטייגר זצוק"ל בעל ה’חקל חיים’. אשר זכה להרביץ תורה עשרות בשנים בכל מכמני התורה הנגלה והנסתר כאחד בהם היה דולה ומשקה בלהט אש קודש מתורתם של גדולי וצדיקי הדורות זי"ע אשר בצלם דבק וחסה ובפרט מרבותיו הגדולים מרנן הרמ"ח מסלונים זי"ע, מהר"א מבעלזא זי"ע וה’שפע חיים’ מצאנז זי"ע ועוד.
כל כולו היה אש יוקדת של עבודת ה’, קדוש וטהור מנעוריו באופן נשגב, פרוש מכל הבלי העולם, לצד היותו מתמיד מופלא לילות כימים שזכה לסיים את הש"ס וכל ד’ חלקי שו"ע פעמים רבות בעיון. כאשר הכל בפשטות ובענוה ולמרות שרבים נושעו על ידו לא הרים את ליבו ולא גבהו עיניו. לצד זאת נודע כתל תלפיות אשר רבים שחררו לפתחו בהיותו ידוע כפועל ישועות, והיה מתמסר לכל הפונים אליו כאב לבן ולא נח ולא שוקט עד שנשמע בשורות טובות, ואפילו בשעות הקטנות של הלילה, כן קירב רבים לאבינו שבשמים ע"י שיעוריו הרבים כאמור. כמו כן נודע בחסדיו המופלאים, כאשר התמסר אל הזולת בעזר ובסיוע בגוף ובממון.
בשנה האחרונה יצא לאור ע"י חתנו הרב נפתלי צבי הולצר שליט"א, חלק א’ מסדרת הספרים “חקל חיים” מתוך שיעוריו ושיחותיו הרבים, לשמחת לבם של תלמידיו ומעריציו. לקראת יומא דהילולא יצא לאור גם קונטרס מפתחות לחלק א’ [80 עמ’] ניתן להשיג במכון ‘חקל חיים’. יש לציין, בעת שקיבל את הספר כ"ק הרה"צ רבי דוד אבוחצירא שליט"א, אמר: יחיד בדורו, כמה היה דואג לכל יהודי בלי טובת הנאה הכל לשם שמים, כל כולו היה בלתי לה’ לבדו, אשריו ואשרי חלקו, השכינה היה שורה עליו, מהיחידים בדור, להדפיס ממנו כמה שיותר, זה יעשה לו נחת רוח בשמים, וכן כשילמדו בספרים יקבלו חיזוק מהספרים. בספר אפשר לקבל יראת שמים עבודת ה’, ‘לעבדה ולשמרה’ הוא ישב בגן עדן עוד בהיותו כאן בעולם הזה ‘לעבדה ולשמרה’ יומם ולילה, יומם יצוה ה’ חסדו ובלילה שירו עימי, זכותו תגן עליכם ועלינו.
תלמידיו ומעריציו יעלו היום לציון קדשו בחלקת צאנז בנתניה, להעתיר על הכלל ועל הפרט. וידוע שהגה"צ זצוק"ל הרבה והפציר עבור המוני בית ישראל, וגם לאחר הסתלקותו כבר נודע ישועות רבים שנפקדו בדבר ישועה ורחמים. העליה לציון בשעה 5:00 אחר הצהריים [הסעות יצאו על ליד ביהמ"ד המרכזי בשעה 4:30]. לאחר מכן תתקיים סעודת הילולא והתכנסות השנתית במקום ש’הושיבו ישיבה על קברו’, בהיכל הכולל שהוקם על ידו כולל ‘מדרש שמואל’, [בקומה ב’ של ‘מרכז התורה’] בשעה 7:30 לפנות ערב. בו יסיימו כמה מסכתות בש"ס ויעלו את זכרונו הטהור.
בקרב תלמידיו ומקורביו מציינים את היום הזה בחיזוק בדרכיו הק’ ולקיים צוואתו שכתב בענוות קדשו, שביקש: “כן אבקש מכל ידידי ומכרי, ובפרט מכירים של זמן האחרון, ללמוד לעילוי נשמתי בכל זמן שיוכלו וירצו, ואיזה פרק שירצו, ולהדליק נר לעי"נ, לתת פרוטה לעי"נ. [שמו: רבי חיים מנחם מענדיל בן רבי שמואל] תרחמו עלי ועל נשמתי שלא תרד לבאר שחת ר"ל. כל זאת תעשו אך ורק כגמילות חסדים של אמת, כי לא שייך שאני אוכל להמליץ בשבילכם. בכל אופן, אחר מירוק עוונותי בגהינום – אם אזכה ואוכל להמליץ – בוודאי אני יעשה זאת, אך אל תסמכו על זאת”. זכותו יגן עלינו.
-
ד’ ניסן
רבי יוחנן (טברסקי) מרחמיסטריווקא בן רבי מרדכי מטשרנוביל זי"ע תרנ"ה ומנו"כ ברחמיסטריווקא
רבי משה אהרן (טויב) מנאווידוואר בן רבי שמואל אליהו מזוואלין זי"ע תרע"ח ומנו"כ
רבי יהושע (רוקח) מירוסלוב בן רבי ישכר דוב מבעלזא זי"ע הי"ד תש"ג
רבי אברהם יהושע השיל (השיל) מטרניפול בן רבי ישראל שלום יוסף ממזיבוז זי"ע הי"ד תש"ג ומנו"כ בפיעטרקוב
רבי אברהם שמחה בן רבי ישראל (הורוביץ) ממעליץ זי"ע תשל"ג ומנו"כ בהה"ז
רבי צבי בן רבי אשר (דיימאנד) ממתיבתא דלונדון זי"ע תש"ע ומנו"כ בלונדון
-
מ"ח: רבי ברוך אב"ד וורמייזא זצ"ל, אבי המהר"ם מרוטנבורג.
שצ"ו: רבי אליהו ב"ר אברהם קלמנקש זצ"ל, מאפטא, אב"ד לובלין.
תצ"ט: רבי ישעיהו ב"ר ישראל חזקיהו באסאן זצ"ל, בעל שו"ת לחמי תודה.
תרס"א: רבי משה ב"ר אברהם דיין זצ"ל, מרבני קהילת ארם צובה ובעל ישיר משה.
תר"פ: רבי שלום דובער ב"ר שמואל שניאורסון זצ"ל, האדמו"ר הרש"ב מחב"ד.
תרצ"א: רבי אברהם ב"ר אלכסנדר הלוי חוואלעס זצ"ל, מרבני גרוזיה.
תשכ"ח: רבי יעקב יוסף ב"ר דוד טברסקי זצ"ל, האדמו"ר מסקווירא.
תשמ"ג: רבי אליהו דוד ב"ר משה מאזוז זצ"ל.
-
יארצייט
תרכ"ה: רבי יעקב צבי ב"ר גמליאל זצ"ל, מקלנבורג, בעל הכתב והקבלה. (וי"א שנפטר בי’ ניסן)
תרס"ז: רבי רחמים ניסים יצחק ב"ר חיים פאלאג’י זצ"ל, בעל יפה ללב ועוד.
תש"ג: רבי אברהם יהושע העשיל הי"ד, (ב"ר ישראל שלום יוסף זצ"ל), ממעז’בוז’-טארנופול.
תשע"ז: רבי חיים ב"ר אברהם משה הלפרן זצ"ל, רו"מ אור יוסף-צרפת. ובנו רבי שמואל צבי זצ"ל.
