עשור לפטירת מרנא הגרי"ש אלישיב זצוק"ל
-
כאן יעלו תיעודים מחיי הגרי"ש אלישיב זצוק"ל.
-
נעול על ידי
דוד המאסטר -
נעילה הוסרה על ידי
דער גבאי
-
10 שנים לפטירתו של מנהיג הדור | מסכת חיי הגרי"ש אלישיב
היום כ"ח תמוז לפני 10 שנים כבה המאור הגדול, מנהיג הדור הרב יוסף שלום אלישיב זצוק"ל עלה למרומים שהוא בן 102 שנים מותיר אחריו את הצאן באבל כבד | הסיפור המדהים בעקבותיו אימו זכתה לבן צדיק כזה, תולדות חייו ומשפחתו, ומסכת חייו הנדירה | הכל בכתבה שלפניכם
כ"ח בתמוז תשע"ב זהו תאריך שלא יישכח בציבור החרדי ובעולם היהודי כולו. בדיוק בתאריך זה לפני עשר שנים, המנהיג הרוחני, רבן של כל ישראל מרן הרב יוסף שלום אלישיב זצוק"ל, עלה בסערה השמיימה, לאחר 102 שנות עמל התורה, בצורה נדירה ויוצאת דופן.
הרב אלישיב נולד בעיר שאוול שבליטא כבן יחיד להוריו לאחר 17 שנות נישואין. סבו מצד אמו, חיה מושא, היה המקובל “בעל הלשם” רבי שלמה אלישיב מחבר הספר “לשם שבו ואחלמה”. אביו היה הרב אברהם לוינסון, רבה של הומל (היום נקראת גומל, עיר בגבול בלארוס אוקראינה), והם העתיקו את מגוריהם לשם משאוול כשהיה כבן שנה.
על לידתו מסופר, כי אמו שחיכתה זמן רב לפרי בטן הייתה אישה אצילית בעלת מידות תרומיות. יום אחד היא תלתה כביסה בחצר הבית, ובימים ההם היה יום מיוחד בשבוע, שהיה נקרא ‘יום כביסה’, יום זה היה כולל מאמץ רב ועבודה מפרכת. לאחר תליית הכביסה עברה בחצר שכנה שלא הייתה מרוצה מכך שהכביסה תלויה בחצר, ולקחה מספריים וחתכה את החבל, וכל הכביסה נפלה והתלכלכה.
היא הבליגה על כאבה ועל עוגמת הנפש שנגרמה לה, ובמקום לריב ולתבוע את עלבונה, מה שלבטח היה מצית את אש המחלוקת בכל האזור, החליטה לכבס שנית את כל הכביסה, למרות הטרחה המרובה והעבודה הקשה. לאחר מכן, תלתה את הכביסה בחצר אחרת ולא סיפרה את הדבר לאיש.
בערב, כששב בעלה מבית המדרש, היא רצתה לספר לו את אשר עבר עליה ולשפוך את לבה לפניו, אך לבסוף התגברה על עצמה ולא סיפרה כדי שלא תגיע לחטא לשון הרע. לפתע דפקה השכנה בדלת וביקשה ממנה סליחה בלב מר. היא אמרה לה: כבר קבלתי את ענשי, בני הקטן קודח מחום, אנא סלחי נא על פשעי. האישה הצדקנית אמרה לה שהיא מוחלת לה בלב שלם, ואף איחלה רפואה שלימה לילד החולה. ובאותה שנה היא נפקדה בבן, הלא הוא רבינו מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל.
בילדותו שימש כסופר של סבו, לאחר שעיניו של הסב כהו. בשנת תרפ"ד עלה לארץ ישראל עם משפחתו אשר השתקעה בשכונת מאה שערים בירושלים. לצורך העלייה שונה שם המשפחה בעצת הרב אברהם יצחק הכהן קוק, ל"אלישיב", כשם נעוריה של אמו, על מנת לקבל אשרת עלייה לארץ.
לאחר עלייתו לארץ ישראל למד תורה באופן עצמאי בבתי מדרש בירושלים. נהג להתייעץ בנושאים הלכתיים עם הרב קוק ולהשתתף בסעודה שלישית שנערכה בביתו. בכ"ח באדר שנת תר"ץ, בגיל 20, נישא לשיינא חיה, בתו של הרב אריה לוין. הרב קוק היה השדכן שעודד את הרב לוין להסכים לשידוך והוא אף סידר את חופתם. הרב קוק גם היה הסנדק של בנם הבכור, משה.
בשנת תרצ"ח, הוסמך הרב אלישיב לרבנות על ידי הרב זליג ראובן בנגיס, ראב"ד העדה החרדית בירושלים. משנת ת"ש נמנה עם רבני בית המדרש “אוהל תורה” שבראשות הרב שמואל יצחק הילמן. הרב אלישיב כיהן במשך שנים רבות, מיום פטירת אביו, כרב בית הכנסת “תפארת בחורים” בשכונת מאה שערים בירושלים. הוא השתתף בתפילות בית הכנסת ומסר בו שיעור גמרא מדי יום. עם זאת, לא מילא את התפקידים המקובלים של רב בית כנסת, כגון נשיאת דרשות שבת הגדול ושבת שובה, מכירת חמץ של מתפללי בית הכנסת וכדומה. בעשור האחרון לחייו, עקב חולשתו, עבר השיעור לקארוון שהוסב לבית כנסת שהוקם במיוחד בסמוך לביתו.
לרב ולרבנית נולדו שנים עשר ילדים, אולם שניים מהם נפטרו בצעירותם הבן יצחק נפטר בינקותו, ואילו הבת רבקה נהרגה מפגז ירדני במלחמת השחרור. בנוסף לכך, עוד ארבעה מילדיו נפטרו עוד בחייו. כמעט כל בניו ובנותיו מחותנים לגדולי הדור או לילדיהם.
בתו הרבנית מרת בת שבע עליה השלום, הייתה נשואה למרן הגאון רבי חיים קנייבסקי שליט"א, בתו הרבנית לאה עליה השלום הייתה נשואה לרב עזריאל אוירבך בנו של מרן פוסק הדור הגאון הרב שלמה זלמן אוירבך זצ"ל, ובנו הגאון הרב בנימין אלישיב נשוי לבת מרן הגאון הרב מיכל יהודה לפקוביץ’ זצ"ל. הרבנית מרת שושנה עליה השלום שהייתה נשואה להגאון הרב יצחק זילברשטיין, הרבנית מרת דינה עטיל ברלין עליה השלום, הרבנית מרת שרה רחל ישראלזון ע"ה, רבקה ע"ה שנהרגה בגיל שנה במלחמת השחרור והרבנית גיטה, אשת הגאון הרב בנימין רימר.
בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל כיהן מרן הרב אלישיב זצ"ל כרב העיר רמלה, אולם לאחר זמן קצר התפטר מתפקידו ומונה לדיין בבית הדין הרבני האזורי בירושלים. משם עבר לשמש כדיין בבית הדין הרבני הגדול, לא לפני שהרב הראשי הספרדי דאז הראשון לציון הרב יצחק הרצוג זצ"ל הכתיר אותו כ"גאון מוכר", מה שפטר אותו מהצורך לעבור מבחנים וסמיכה. כעבור עשרים שנה, בשנת תשל"ד, התפטר מתפקידו בעקבות פרשת האח והאחות שהסעירה את המדינה. מאז, ביתו הקט של הרב אלישיב ברחוב חנן בירושלים הפך לאבן שואבת לקהל רבבות שבאו לשאול שאלות בהלכה.
בשנת תשמ"ט הגיע מרן הרב אלישיב להשתתף בכנס היסוד של דגל התורה שהתקיים בבנייני האומה בירושלים, לבקשתו של ראש ישיבת פוניבז מרן הרב שך זצ"ל. הייתה זו הפעם הראשונה בה לקח חלק באירוע ציבורי. בשנת תשס"ב, לאחר פטירתו של מרן הרב שך הנהיג מרן הרב אלישיב את היהדות החרדית. מרן הרב אלישיב זצ"ל נמנע מלפרסם ספרים בעצמו, אולם תלמידיו קיבצו את כתביו בספרים שונים, מהם שואבים מאות מורי צדק ותלמידי חכמים הוראה לרבים.
הרב אלישיב מעולם לא מונה לחבר רשמי במועצת גדולי התורה של דגל התורה, אולם בפועל השתתף בישיבותיה ונשמרה לו זכות וטו בנושאים הציבוריים שעמדו על הפרק.
לפני שמונה עשרה שנים נאלץ מרן הרב אלישיב לעבור ניתוח מסובך וביהדות החרדית בעולם כולו הרבו בתפילות להצלחת הניתוח. את הניתוח ערך מומחה מקולומביה דר’ דניאל קליר, שלפני מספר חודשים זומן שוב לצורך ניתוח קרוב ללב. מצבו של הרב השתפר אך לאחר 10 שנים חלה הדרדרות נוספת וחולשה רבה.
ביום ראשון י"ב בשבט, בשעה עשר בערב, צוות של נט"ן פינה את מרן הרב אלישיב לבית החולים שערי צדק. מאז, במשך כל חודשיו האחרונים עקב עולם התורה בארץ ובעולם בדאגה אחר מצבו של הרב, ותפילות לרפואתו השלימה לא פסקו מהיכלי התורה והישיבות עבור רבן של ישראל הגאון הרב יוסף שלום בן חיה מושא.
עם פטירתו של פוסק הדור מרן הגאון הרב יוסף שלום אלישיב זצ"ל נוצר חלל גדול בעולם התורה ובעולם הפסיקה – בעולם היהודי כולו. ומנהיג בסדר גודל כמוהו לא היה, וכנראה שגם לא יהיה.
-
נדיר: פורים אחרון במעונו של מרן הגרי"ש אלישיב
לרגל עשור להסתלקותו, נחשף וידאו נדיר במשך חצי שעה שמעניק הצצה נדירה לסעודת פורים שנתיים לפני הסתלקותו של מרן הרב אלישיב זצ"ל במעונו ברחוב חנן 10 בירושלים - הפורים האחרון שנחגג בביתו. מרן מתרגש ושר ‘כה אמר ה’ ושירי הימים הנוראים • צפו בוידאו שנחשף לראשונה
-
ההקלטה המרגשת בין מרן הגרי"ש למרן הגראי"ל נחשפת
לפני 16 שנים הגיע מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל לביקור חולים בבית מרן הגראי"ל שטיינמן זצוק"ל לאחר טיפול רפואי מורכב שהוא עבר. בהקלטה נשמע פוסק הדור מתעניין בשלומו של ראש הישיבה, שהתייעץ עמו בענין ברכת הגומל • האזינו.
javascript:void(0);
-
תיעוד לרגל היארציט העשירי: הזמר ליפא שמעלצר זכה להיכנס למרן פוסק הדור הגרי"ש אלישיב זצ"ל והצליח לשמחו בשיריו.
-
מראות מחייו:
-
בצאלאל כהן מקול חי מתברך ממרן זצוק"ל
-
האירוע האחרון של מרן הגרי"ש זצוקלל"הה
-
הגאון רבי יוסף אפרתי ורבני בית המדרש להלכה אמונת אי"ש הגיעו לציונו של מרן פוסק הדור הגרי"ש אלישיב זצוק"ל להעתיר על התורמים לרגל היארציט העשירי
-
הגר"ש מרקוביץ והגראי"ש קניבסקי אמש עלו לציונו
-
יש למישהו את ניגון הגמרא של הרב אלישיב?
-
@תפוח זה לא הגראי"ש זה הגרי"ש
-
@היימישער אמר בעשור לפטירת מרנא הגרי"ש אלישיב זצוק"ל:
יש למישהו את ניגון הגמרא של הרב אלישיב?
בבקשה:
-
פוסט זה נמחק! -
-
-
עשור להסתלקות רשכבה"ג מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל: הדיינות, התורה וההנהגה • 102 שנות תורה
במלאות עשור להסתלקותו של מרן, ‘JDN’ חוזר לימי ההלם ואבל בעולם היהודי על פטירתו • וגם: סיקרה מיוחדת על חברותו החריגה בבית הדין, סדר יומו בן -21 שעות, וההנהגה הציבורית ממנה התחמק רוב שנותיו – מה אמר על ההתנתקות?
היום מלאו 10 שנים להסתלקותו של רבן של כל בני הגולה מרן הגאון רבי יוסף שלום אלישיב זצוקללה"ה. מרן, שהיה במשך שנים פוסק ומנהיג הדור, הסתלק לשמי מעלה בשנתו ה-102, בתום עשרות שנים של תורה ועבודה, בהם הורה דרך לרבבות, והיה מגדולי הפוסקים של הדורות האחרונים.
בימים ההן, טרום העידן הדיגיטלי העדכני, השמועה שפשטה בשעות אחר הצהריים כי “הרב אלישיב נפטר” הכתה את העולם היהודי בהלם. אחרי תקופה ארוכה של תפילות לרפואתו, ניצחו אראלים את המצוקים, ובבית החולים שערי צדק נפרדו בתפילות תלמידיו ובני משפחתו.
מרן, שהותיר אחריו כ-1400 צאצאים עד לפטירתו, ביקש כי לא יינשאו הספדים בהלווייתו, שכמנהג ירושלים התקיימה באותו היום. תוך שעות זרמו לבירה רבבות על גבי רבבות, כל האוטובוסים עשו את דרכם ליעד אחד, ללוות את גדול הדור.
להערכת המשטרה, כ-250 אלף בני אדם השתתפו במעמד, שירושלים של ימינו לא ראתה עד אז. המיטה נישאה רגילת מהבית בסמטת חנן – עד לבית העלמין בגבעת שאול. חתנו מרן הרב יצחק זילברשטיין שליט"א נשא בעמד “דברי פרידה”. מסע ההלוויה עבר, בין היתר, ברחובות שבטי ישראל, שמואל הנביא, בר אילן, ירמיהו, ויצמן, כביש מספר 1, וגני סחרוף. ירושלים עמדה מלכת.את קומתו הרוחנית האדירה של מרן זצוק"ל לא ניתן להכניס בכתבה בודדות, גם לא בסדרת כתבות, רק מי שראה וזוכר, יבין אולי במעט את גדלותו והנהגתו. בשורות הבאות ננסה בכל זאת להאיר זרקור על כמה פרטים ייחודיים ומרתקים בחיי קודשו.
הכהונה בבית הדין הגדול
בראשית ימי המדינה מונה מרן למשרת רב העיר רמלה, אך לאחר זמן קצר התפטר מתפקידו. בהמשך מונה בידי הרבנים הראשיים לישראל, הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג והרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל, לדיין בבית הדין הרבני האזורי בירושלים לאחר שהגיש לרב הרצוג תשובה בהלכות עגונות, שהרשימה את הרב הרצוג.
מאוחר יותר מונה לדיין בבית הדין הרבני הגדול, תחילה במינוי זמני למשך חודש בשנת תשט"ו ולאחר מכן החל במינוי קבוע בו’ באייר תשט"ז. הרב כיהן גם כיו"ר הוועדה הבוחנת של הרבנות הראשית לישראל לעניין מתן תעודות כושר לדיינות. הרב נודע בפסיקותיו בנושאי עגונות וממזרות ופסקיו משמשים עד היום כאבני יסוד. הרב השיב במהלך השנים אלפי תשובות בכתב ובעל פה.בעקבות היבחרו של שלמה גורן לרב הראשי לישראל ולנשיא בית הדין הרבני הגדול, התפטר בז’ בחשוון ה’תשל"ג מבית הדין, בעקבות היתר הממזרים.
יום שכולו קודש
מרן זצוק"ל, שנסתלק בכ"ח תמוז תשע"ב, בהיותו בן 102, שמר עד כמעט ימיו האחרונים על סדר יום מוקפד שמוקדש כולו ללימוד תורה. לא אשכח כיצד כילד התארחתי לתקופה קצרה בדירה בסמטת חנן הירושלמית הצרה, ממש דלת מול דלת מעון קודשו, שם הגה בתורה שעות על גבי שעות, בניתוק מוחלט.שלא כמו בבתי גדולי ישראל היום, שם לא היו תורים ולא המונים, הבית היה פתוח לרווחה וכל אחד יכול היה להיכנס ולקבל עצה וברכה. הפשטות כמעט וזעקה, זכיתי לראות מקרוב את מרן יוצא עם הקלנועית המפורסמת הנהוגה בידי הרב שלמה פרויליך לבית מדרשו הסמוך, ששכן בקרוון צנוע.
מרן זצוק"ל היה נם ל-3 שעות בלבד בלילה, וכבר בשעה 2:00 היה קול התורה מתחיל להתנגן בביתו. בשעה 5:30 לערך הגרי"ש היה יוצא מביתו לעבר בית מדרשו, כשהוא כבר עטור טלית ותפילין. לאחר תפילת היה הרב נשאר לזמן מה בבית המדרש לענות לשאלות, ואז שב לביתו לאכול פת שחרית וללמוד שניים מקרא וגמרא.
בשעה 9:00 היה הרב שב לבית המדרש בכדי לשמש בסנדקאות, לעיתים מספר לא קטן של בריתות ביום אחד, בזה אחר זה. לעיתים היו מתקיימות בריתות נוספות בצהריים, סמוך לתפילת מנחה. עד לשעות הערב המשיך מרן להגות בתורה הקדושה, ובין היתר הכין את שיעורו.בשעות הערב היו מגיעים רבים למעין ‘קבלת קהל’, אם זה עמך בית ישראל שביקשו עצה וברכה, רבנים או להבדיל אישי ציבור שבאו לקבל הכוונה והדרכה בנושאים ציבוריים, לעיתים אף נערכו בבית שמחות משפחיתות – כמו בר מצוות ואירוסין.
בשעה 19:30 בערך היה מוסר את שיעורו היומי, שנשמך ברצף כ-70 שנה, בה במשך כ-45 דקות, מסר את הגפ"ת והמפרשים – באופן מפתיע, למרות גאונותו העצומה, השיעור היה יחסית פשוט, בו יכלו להשתתף ולהבין גם ‘בעלי בתים’ מהשורה. בתום השיעור ותפילת ערבית היה חוזר לביתו לארוחת ערב, וממשיך ללמוד עד לאזור השעה 23:00, אז היה פורש לתנומה קצרה לקראת סדר היום הזהה למחרת.
ההנהגה הציבורית
למרות שבסוף ימיו היה מנהיגה הרוחני של דגל התורה בפרט ושל העולם החרדי והיהודי בכלל, ברוב שנותיו נמנע מלקחת חלק בהנהגה הציבורית. הוא לא הרבה להופיע בציבור, וגם כשהשתתף במעמדים פומביים לא נשא דברים.בעת הקמת מועצת גדולי התורה של דגל התורה התבקש להצטרף כחבר מן המנין אולם לאחר סירובו הורה, מרן הרב שך זצוק"ל לצרפו כ"חבר בעל דעה", גם אם לא השתתף בישיבות, בדומה לחתנו מרן שר התורה הגר"ח קניבסקי זצוק"ל שגם נמנע ברוב שנותיו להשתתף בישיבות המועצת.
את עמדתו הציבורית הראשונה הביע כאשר תמך במרן הגרא"מ שך בהקמת ‘דגל התורה’, אך כאמור כמעט ולא לקח חלק בהנהגתה. עם זאת, היה מעורב רבות לגבי הנעשה בירושלים, והכריע לקדם את הברית שכרת הציבור החרדי עם אהוד אולמרט, בהתמודדותו מול ט. קולק על ראשות העיר. מאוחר יותר, בשנת תשס"ג, אישר לאורי לופוליאנסקי להתמודד על ראשות העיר.
מרן זצוק"ל הכריע להיכנס בתשנ"ט לקואליציה בראשות אהוד ברק, וכחלק מההסכם הקואליציוני הוקמה ועדת טל שדנה בחוק הגיוס. באופן חריג ויוצא דופן שלח את מרן הגאון רבי ברוך מרדכי אזרחי לדבר בפני הוועדה והורה לחברי הכנסת להצביע בעד החוק.עם הסתלקות מרן הגרא"מ שך זצוק"ל נשא בעול הנהגה יחד עם מרן הגראי"ל שטינמן, והרבה לשלוח אליו את נציגי הציבור שיכריע בנושאים ציבוריים רבים.
בשנת תשס"ה הכריע שדגל התורה תיכנס לממשלה, למרות קידום תכנית ההתנתקות. עם זאת, הרב זצוק"ל הביע התנגדות חריפה לגירוש והעביר מסר כי “אנחנו לא בעד גירוש יהודים, אנחנו אוהבים את ארץ ישראל”. חברי הכנסת של ‘דגל התורה’ הונחו להצביע נגד ואף הוסיף כי “מדובר בפיקוח נפש”. כאשר ועידת אנאפוליס יצאה לדרך, הביע התנגדות לאפשרות של חלוקת ירושלים והצטרף לקריאה שכותרתה “על ירושלים ידו גורל”, ואף קרא לציבור להצטרף לעצרת הפתיחה של המאבק נגד התכניות המדיניות של הממשלה שהתקיימה בבית הכנסת הרמב"ן ברובע היהודי בירושלים.
-
הפוסק הגאון רבי בן ציון הכהן קוק בתפילה חרישית סמוך לציון רבו המובהק מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל
-
בנו הגדול של מרן שר התורה, הגאון רבי אברהם ישעי’ קנייבסקי במשא חיזוק ביום היארצייט של סבו מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל בישיבת עטרת שלמה בביתר עילית
-
הגאון רבי בנימין אלישיב בתפילה על ציון אביו מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל, בליל היארצייט העשירי
