אשכול חדשות עולם הישיבות #2
-
@משה-כהן אורך ימים ושנות חיים ושלום יוסיפו לו.
-
לרגל מלאות 100 שנה למרן ראש הישיבה רשכבה"ג אני מביא כאן קצת ביוגרפיה, ללא פרקי הפולטיקה, כפי שיאה לבמה מכובדת זו,
נהנית צרף לייק
ביוגרפיה
נולד בעיירה שומיאץ בברית המועצות, לרב העיר רבי צבי יהודה אדלשטיין, ולמרים בת הרב מרדכי שלמה מובשוביץ, רבה של מלסטובקה. נקרא על שם סבו הרב ירחמיאל גרשון אדלשטיין, בעל “בן אריה” על הש"ס.לאחר שאמו השיגה עברו ועבור אחיו ר’ יעקב אדלשטיין תעודות לידה מזויפות עם תאריך לידה שגוי, ובכך מנעה מהם מללמוד בבית הספר האזורי שהיה בפיקוח היבסקציה, החלו השניים ללמוד תורה אצל רבי זלמן לייב אסטולין (שהיה אז בחור בן 13), בתמורה לכך שאביו הרב צבי יהודה ילמדו תורה. בעקבות מחלתה של אמו בטיפוס, נשלח עם אחיו הצעיר יעקב לדודתו, הרבנית רבקה צביה פז, בעיר קלימוביץ’, שם למדו תורה בסתר אצל הרב מרדכי אליהו שניאור, מתלמידיו של הרב אדלשטיין. לאחר תקופה נפטרה אימם[3].
בחודש ניסן ה’תרצ"ד (1934) לאחר שאביהם הצליח להשיג רישיון יציאה לארץ ישראל, הם חזרו לביתם בשומיאץ, ובחודש אייר ה’תרצ"ד הם הפליגו באונייה מאודסה לארץ ישראל. המשפחה נסעה לירושלים, שם ביקרו את הרב איסר זלמן מלצר ואת הרב אברהם יצחק הכהן קוק שלמד יחד עם סבם, הרב ירחמיאל גרשון אדלשטיין (בן אריה) בישיבת וולוז’ין[3].
באלול ה’תרצ"ד, לאחר מספר חודשים של נדודים בין קרובי משפחה הם התיישבו ברמת השרון, שם שכרו דירה ששימשה קודם לכן כלול תרנגולים, וההתגוררו בו בתנאים קשים. כיוון שברמת השרון לא היה בית ספר דתי, האב למד עם בניו בבית. בנוסף ללימודי הקודש שלמדו עם אביהם, הם למדו גם חשבון, דקדוק ואת שפת האנגלית אותה למדו ממורה מיוחד שנשכר על ידי אביהם[3].
בשנת ה’תרצ"ה נבחר האב לרב המקום. באלול ה’תש"ב נשלחו הבנים לישיבת לומז’ה, לאחר הפצרותיו של הרב גרשון. הם הגיעו ברגל מביתם לישיבה בפתח תקווה בא’ אלול ולא ידעו שהזמן התחיל יום קודם לכן. המשגיח הרב אברהם אבא גרוסברד, אמר שכבר אין לו מקום בשבילם. מזכיר הישיבה שלמה זלמן מוזס[4] פגש אותם והזמינם לישון בביתו, עד שנמצאו להם מיטות בישיבה בראשית חשוון. בהוראת אביהם הם הצטרפו לחבורתו של הרב שמואל רוזובסקי[3].כעבור שנה נישא אביהם בשנית לרחל, והוא ביקשם לשוב, בנימוק שמעתה עול הבית מוטל על הרבנית והם לא יצטרכו לבטל תורה, והאחים שבו לסדר הלימוד עם אביהם[3]. הם נמנו על התלמידים הראשונים של ישיבת פוניבז’ שנוסדה בחורף ה’תש"ד. שני האחים הצעירים השתכנו בביתו של הרב מיכל יהודה ליפקוביץ, שהשכיר לרב כהנמן את חדר השינה היחידי בבית.
הרב יוסף שלמה כהנמן מייסד הישיבה, מינה אותו ללמד תלמידים פליטי השואה שהגיעו למוסד היתומים “בתי אבות”, ובשנת ה’תש"ו הוא החל למסור שיעורים לתלמידים הצעירים בישיבה.
בשנת ה’תש"ח נישא להניא רחל, בתו של הרב יהושע זליג דיסקין, רבה של פרדס חנה (נפטרה בי"ד בתשרי ה’תשס"ב)[5], כשאת השידוך הציע החזון איש[6], ובאותה השנה מונה על ידי הרב כהנמן לר"מ בישיבה.
הרב אדלשטיין היה מקורב לחזון איש. לאחר פטירת אביו, ב-כ’ בחשוון ה’תשי"א (1950), התלבט האם ליטול עליו את תפקיד רבה של רמת השרון, אך מאחר שכבר היה בעל תפקיד בישיבה ולאור סירובה של אשתו לעקור מבני ברק, הוטל התפקיד על אחיו הרב יעקב אדלשטיין.
בישיבת פוניבז’
הרב אדלשטיין בלימוד
באמצע שנות ה-90 התגלעו מאבקי ירושה בישיבת פוניבז’.על פי פסיקת בית דין בעניין, החל הרב אדלשטיין בחודש אייר ה’תש"ס באמירת שיעור כללי לבני הישיבה מדי יום שני, ובכך הפך למעשה לראש ישיבה יחד עם הרב ברוך דב פוברסקי. לאחר מכן הצטרף אליהם הרב שמואל מרקוביץ.
בשל המחלוקת הוביל הרב אדלשטיין את פיצול הישיבה לשתיים, וכיום מתנהלות למעשה במתחם ישיבת פוניבז’ שתי ישיבות, האחת בראשותו ובראשות הרב פוברסקי והשנייה בראשות הרב מרקוביץ’.
בשנות התש"ס הרחיב את שיעוריו היומיים גם לימי בין הזמנים ומאז הוא מוסר שיעור מדי יום ביומו, בביתו.
בימי שלישי הוא מוסר שיחה לתלמידיו בביתו, השיחה מודפסת בכ-20,000 עותקים בעלון “דרכי החיזוק” היוצא מדי שבוע.
לאחר פטירת אשתו, ייסד שיעור בסדר טהרות בביתו במוצאי שבתות, לעילוי נשמתה.
הרב אדלשטיין משמש כבעל תוקע בראש השנה בישיבה בעשרות השנים האחרונות, ואף תקע אצל החזון איש שנה אחת.
-
@אונגוואר-ארה-ב אמר באשכול חדשות עולם הישיבות #2:
בשנת ה’תשס"א (2001), בעיצומו של שיעור שמסר הרב אדלשטיין, התפרצו בחורים ממתנגדיו ועוררו במקום מהומה במטרה להפסיק את השיעור. הרב אהרן יהודה לייב שטינמן שיגר לו מכתב עם בקשה שימחל להם[7]. בשנת ה’תשס"ח (2008) השליכו עליו מתנגדיו גביע לבן מחלון בניין. בעקבות זאת התקיימה עצרת תמיכה בו בישיבה, בהשתתפות הרבנים הרב חיים קנייבסקי, הרב נסים קרליץ והרב מיכל יהודה ליפקוביץ, שאף נשא את המשא המרכזי בכינוס. כמו כן הרב אהרן יהודה לייב שטינמן שלח מכתב לעצרת[8][9].
במחילה שבסוף נכתב קצת פוליטיקה בטעות -
המשך:
אחיו, רבי יעקב אדלשטיין, היה רבה של רמת השרון. אחיו הרב שלמה אדלשטיין - ראש ישיבה בצרפת ומראשי מהדורת רמב"ם פרנקל, גיסו הרב ראובן יוסף גרשונוביץ (נישא לאחותו פסיה) היה ראש ישיבות חמדת שמואל בחמד וישיבת הנגב בנתיבות. אחותו שושנה רבקה נשואה להרב יצחק דוד ברייטשטיין. אחי אשתו הם הרב שמעון משה דיסקין שהיה מרבני ישיבת קול תורה, והרב יוסף דיסקין שהיה מראשי ישיבת תפארת ציון.בתו מאירה נשואה לרב דוד לוי, ר"מ בישיבת פוניבז’, ובעבר בישיבת רבנו חיים עוזר.
חתנם הרב מאיר פלאי, ר"מ בישיבת נחלת בנימין במודיעין עילית.
חתנם הרב אהרן וייס, ר"מ בישיבת מיר מודיעין עילית, וראש ישיבת נחלת הלויים בחיפה.
בנו הרב צבי יהודה, חתן רבי שאול ברזם, ומראשי ישיבת אורחות תורה בבני ברק.
בנו הרב בצלאל, ראש ישיבת “אהבת אהרן” בבני ברק.
בנו הרב ישראל, חתן רבי צבי רוטברג ור"מ בישיבת בית מדרש עליון בבני ברק.
בתו בילה נשואה להרב אברהם ישעיהו אדלר, ר"מ בישיבת רבנו חיים עוזר.
בתו שושנה נשואה להרב איתמר גרבוז, מראשי ישיבת אורחות תורה בבני ברק. -
||ההדלקה בישיבת באר התלמוד בירושלים ע" ראש הישיבה הרה"ג חנוך כהן שליט"א||
-
המשך
-
המשך מישיבת באר התלמוד
-
המשך מבאר התלמוד
-
המשך מבאר התלמוד
MVI_3768.MP4 MVI_3678.MP4 MVI_3669.MP4 -
סוף מבאר התלמוד
MVI_3771.MP4 MVI_3768.MP4 -
-
ראש הישיבה על המלחמה: “יש עלינו איומים אֲיוּמים מהערבים”
מבצע מגן וחץ: ראש הישיבה הגאון רבי גרשון אדלשטיין התייחס בשיחתו השבועית למצב הביטחוני הרגיש והמלחמה בעזה. “כעת יש אִיומים אֲיוּמים מצד הערבים כעת, הם מאיימים אִיומים אֲיוּמים, צריכים רחמי שמים שלא יצליחו, צריך זכויות, להוסיף זכויות, זה מה שחייבים”. צפו
ראש הישיבה הגרי"ג אדלשטיין התייחס בשיחתו השבועית למצב הביטחוני בדרום והמחלמה בעזה. בדבריו אמר: “יש עלינו איומים אֲיוּמים מהערבים, צריך רחמי שמים, לאסוף זכויות”.להלן דבריו המלאים: “גם בארץ ישראל, אנחנו מוקפים שונאים, מכל הצדדים, מצד אחד הים, ופה, ופה, ופה, מסביב סביב, כל האומות שונאים אותנו, מצרים… אבל שונאים אותנו, איך אנחנו קיימים? נס, השגחה, ממש חיים בנס! ונס [כדי] שיימשך הנס צריך זכויות, צריך זכויות, צריך זכויות”.
“ומה הזכויות? ראשית כל תורה, תורה מגנא ומצלא, עסק התורה, העוסקים בתורה זה לא רק מה שיש החיוב לעסוק בתורה, זה גםל חיוב הצלה של כלל ישראל, אלו שעוסקים – מצילים את אלו שלא עוסקים! יש חיוב לעסוק בתורה, זה חיוב, אבל יש פה עוד דבר נוסף חוץ מהחיוב שכל אחד חייב לעסוק, זה הצלת כלל ישראל! הצלת הציבור”.
"כעת יש אִיומים אֲיוּמים מצד הערבים כעת, הם מאיימים אִיומים אֲיוּמים, צריכים רחמי שמים שלא יצליחו, צריך זכויות, להוסיף זכויות, זה מה שחייבים, להוסיף זכויות. תורה זה זכות גדולה מאד. ובין אדם לחברו, בין אדם לחברו – ואהבת לרעך כמוך, שלא יהיו חיכוכים, אין חיכוכים, מוותרים, ויתור, מוותרים! ואהבת לרעך כמוך, כאילו שהוא בן, כאילו שהוא אח, ואהבת לרעך כמוך, אהבת ישראל. זה מצות עשה דאורייתא ואהבת לרעך כמוך.
ויש עוד צורך, להתפלל, תפילה, תהלים, ספר התהלים, זה דבר ידוע שספר התהלים, פרקי תהלים שאומרים, אם אומרים את זה כל יום אז זה נותן זכויות עצומות, יש אנשים גדולים, שכל יום אמרו תהלים, אנשים גדולים, גדולי תורה ממש, כל יום כמה פרקים, כל יום, כמה פרקי תהלים, זה זכות עצומה מאד, תפילה".
-
בשבת: עמוד ההוראה חילק קמיע ופסוקים לשמירה
עמוד ההוראה הגאון רבי יצחק זילברשטיין חילק לבני קהילתו בשכונת רמת אלחנן בבני ברק בליל שבת קודש קמיע ובו פסוק שהחיד"א סידר והבטיח שכל מי שיאמרו לא יינזק. משה ויסברג עם דברי החיזוק וההתעוררות שנשא עמוד ההוראה
עמוד ההוראה וחבר המועצת הגאון רבי יצחק זילברשטיין הגיע בערב שבת קודש לבית מדרשו ברמת אלחנן, כשהוא מצוייד במאות פתקים שנדפסו במיוחד בהוראתו עבור בני הקהילה. ובדרשתו הקבועה בליל שבת פתח ואמר כי נתבקש על ידי העירייה להודיע כמה הודעות עקב המצב הביטחוני המתוח והקשה, בדרום הארץ, ובמרכזה.בתחילת דבריו אמר כי כל אחד ואחד הנמצא בביתו ושומע אזעקה, יש לו למהר ולהיכנס למקלט או לכל מקום מוגן כפי הוראות השלטונות, ואין סומכין על הנס, ויש לכוון לקיים בזה ארבע מצוות דאורייתא, א. השתדלות בשמירת הבריאות, ב. בטחון בהשם יתברך, ג. תפילה בעת צרה. ד. תשובה בעת צרה.
עוד עורר והדגיש, כי במקרה ותהיה אזעקה באמצע הדרשה, אין להפסיק ולצאת למקום מוגן, שכן בית הכנסת עצמו הוא מקום מוגן, והצביע על הנברשת הגדולה התלויה מעל הבימה, ואמר שהיא העד שמעידה בזמן מלחמת המפרץ בליל שבת כשהתפוצצו הסקאדים, והדי הנפילה זעזעו את כל בית הכנסת, והנברשת בפרט, וב"ה היו אז ניסים ונפלאות לעם ישראל.
עוד הדגיש והסביר הגר"י זילברשטיין, כי מאחר ויש ציבור גדול בבית הכנסת, ורבים היוצאים יחד בבהלה דרך פתח אחד קטן הוא סכנה גדולה. לכן אמר שבאם חס ושלום תפרוץ אזעקה בליל שבת באמצע הדרשה, יישבו הציבור ויאמרו שבע פעמים את מזמור ‘יושב בסתר עליון’, וגם אם תפרוץ האזעקה באמצע שמו"ע אין להפסיק אלא יש להמשיך ולהתפלל, ובסיום השמו"ע מיד לומר ‘יושב בסתר’.
לאחר מכן האריך עמוד ההוראה בדברי חיזוק והתעוררות לרגל המצב, ואמר שיש להרבות באהבה ואחווה בין אדם לחבירו, ואמר בשם גיסו מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי זצוק"ל שאמר לו שהנמצא בעת צרה והוא אדם כזה שמעביר על מידותיו, א"כ כיון שאמרו חז"ל שמעבירים לו על כל פשעיו, והוא אחד מאוהביו של הקב"ה כמו שכתוב “ואוהביו כצאת השמש בגבורתו” אם כן בוודאי הוא ינצל מכל רע.
בסיום דבריו אמר עמוד ההוראה כי יש לו קמיע מיוחד לחלק עבור כל בני הקהילה, ובו נכתב הפסוק “ויהי בנסוע הארון ויאמר משה וכו” בסדר מיוחד, כפי שסידר ותיקן החיד"א בספרו “שומר ישראל” לומר, ושהחיד"א מעיד וכותב שמי שאומרו ומכוון כסדר הזה לא יוזק כל היום, אפילו שיהיה במקום סכנה. וכן עוד כמה סגולות לשמירה שנדפסו בקמיע המיוחד.
כמו כן תושבי השכונה מוסיפים לספר דבר נדיר, כי עמוד ההוראה באופן חריג קיצר את דרשתו בליל שבת, ואמר שיתפללו תפילת ערבית מעט מוקדם יותר, שכן הנשים ובני הבית ממתינים בבית, וחלקם מעט בפחד עקב המצב הבטחוני, ושמא תפרוץ אזעקה וכו’, ולכן יש להתחשב בהם ולהזדרז לשוב ולהיות עמם בבית.
אחד מוותיקי תושבי השכונה מספר ל’בחדרי חרדים’ כי רק לראות את הרב’ה הגדול, עמוד ההוראה הגר"י זילברשטיין יושב במקומו במזרח, ברוגע ובשלוות הנפש השמורה לו, ובכל מצב יודע לומר ולהעביר את דברי החיזוק וההתעוררות המתאימים והמתקבלים בלבבות השומעים, זהו אחד מהדברים שמרגיעים ביותר את כל תושבי השכונה, ובעצם את עם ישראל כולו, היודע שעמוד ההוראה שרוי בתוכו, ומגן בתורתו ויראתו על הדור כולו.
הקמיע שחילק הגר"י זילברשטיין לבני הקהילה
-
עונת הרישום: תופעת “שבתות פרגיות” בעולם הישיבות
לקראת עונת הרישום בעולם הישיבות מגיש משה ויסברג הצצה לשבת פרגיות בעולם הישיבות. “בחור שמגיע לישיבה ורואה שהישיבה מתפקדת כמו שצריך והראש ישיבה נותן יחס טוב לבחורים, יכול לשנות את דעתו ומחשבתו על הישיבה בה הוא נמצא”בעולם הישיבות קיימת תופעה מזה שנים שרוב הבחורים, קודם שמחליטים לגשת למבחן בישיבה כזו או אחרת, מגיעים לישיבה להתרשמות מקרוב. בדרך כלל הבחורים מגיעים לשבת, מה שמכונה “שבת פרגיות” שבמהלכה מגיעים קבוצות של בחורים מישיבות קטנות לבחון את הישיבה.
כפי שפורסם בשנה שעברה ב’בחדרי חרדים’ במהלך השנים האחרונות חלה תופעה של בחורים המגיעים לישיבות גדולות לשבת פרגיות אף שאין בכוונתם כלל לבוא לישיבה ורק בשל המצב החברתי שיש סביב השבת הם מגיעים, דבר שגרם למספר ראשי ישיבות להודיע שבחור שמגיע לישיבה ואין בדעתו בשום כוונה להגיע לישיבה הרי זה גזל מהישיבה. כמו כן בחלק מהישיבות הוחלט לבטל את מנהג שבתות פרגיות.
במהלך השבתות ישיבה מגיעים הבחורים בעיקר בכדי להתרשם מהישיבה ולעמוד מקרוב על השטייגען ודרך הלימוד שהישיבה מתאפיינת בה, וגם על התנאים הגשמיים ועל חיי החברה של הישיבה.
גורם המעורב בתחום הרישום בעולם הישיבות מספר בשיחה ל’בחדרי חרדים’: “שבת ישיבה מוצלחת יכולה להשפיע על החלטה של בחור הרבה יותר מאשר שעות של הסברים של רשם או ראש ישיבה שלו שמסביר לו על הישיבה, אינו דומה שמיעה לראיה, בחור שמגיע לישיבה ורואה שהישיבה מתפקדת כמו שצריך והראש ישיבה נותן יחס טוב לבחורים, יכול לשנות את דעתו ומחשבתו על הישיבה בה הוא נמצא”.
בשבועות האחרונות התקיימו שבתות ישיבה בפוניבז’, תפרח, שערי שמועות, מיר ברכפלד, ועוד, בשבת האחרונה התקיימו שבתות פרגיות ב’היכל יצחק’ ו’עטרת שלמה’.
במהלך סעודה שלישית בשבת בישיבת היכל יצחק נשא דברים ראש הישיבה הגאון רבי ישראל לנדא על קבלת התורה בחג השבועות, כאשר במהלך הדברים ציין את האירוע הטרגי שאירע השבוע בפטירתו של המפקח הרב צבי ויזל ז"ל, כאשר בנו הבה"ח דוד ויזל נ"י לומד בישיבה ראש הישיבה ציין לשבח את הבחורים בשיעור א’ שבמהלך השבוע ליוו את הבחור הן בבית חולים והן במהלך השבוע של השבעה, וסיים בתפילה שלא ישמע עוד שוד ושבר בגבולנו.
השנה, בעולם הרישום יהיו מספר שינויים דרמטיים. ולאחר חג השבועות נביא כאן באתר את כל החידושים על הרישום לישיבות מעבר לכתבה שמסכמת את הרישום.
בחדרי חרדים
-
מהפכה בישיבת בריסק: שמירת סדרים ומשגיחים בפתח בית המדרש
סערה גדולה בישיבת בריסק בי-ם לנוכח הצבתם של משגיחים בקומות בתי המדרש שאמונים על ‘שמירת סדרים’ של אברכי הישיבה לראשונה מזה עשרות שנים | משה ויסברג חושף את הפרטים בפרסום ראשון. וגם: חיזוק הלימוד בימי שישי והופעתו של ר’ אברהם יהושע בביהמ"ד
ישיבת בריסק בירושלים | צילום: יוחנן לוסטיגהיסטוריה של ממש בישיבת בריסק בירושלים שבראשות הגאון רבי אברהם יהושע סולובייצ’יק. אברכים מונו לרשום ולהשגיח על ‘שמירת סדרים’ בשעות סדר א’ כדי לתעד מי מגיע מוקדם, ומי מאחר.
מדובר במהפכה של ממש בישיבת בריסק שהפכה לשיחת היום וגרמה לסערה בישיבה המפורסמת בעולם הישיבות, בה לומדים בלעה"ר 1400 אברכים ובחורים יחדיו בחמש קומות בבניין המיתולוגי ברחוב פרס בירושלים, לצד בניין נוסף עם גשר שמחבר ביניהם.
ביומיים האחרונים, כך נודע ל’בחדרי חרדים’, הוצב בקומה הראשונה אחד ממקורבי ראש הישיבה ר’ דוד שמו, שרושם מתי כל אברך הגיע לסדר א’.
ישנם ארבעה דרגות בשמירת סדרים בבריסק: אלה שמגיעים עד השעה 9:00, אלה שמגיעים עד 9:15, אלה שמגיעים עד 9:30 ו - 9:45, כשמי שמגיע עד השעה 10:00 יקבל את ה’חלוקה’ (המשכורת החודשית מ.ו.) הבסיסית בלי התוספת של שמירת סדרים שתתחיל מהחודש ומי שמגיע אחרי 10:00 לא יזכה למשכורת החודשית שמחולקת כיום בשיקים ולא במזומן כמו שהיה בעבר.
ראש הישיבה הגרא"י סולובייצ’יק. צילום: יוחנן לוסטיג
יצוין כי ה’שמירת סדרים’ זה רק בסדר א’ כיוון שבסדר ב’ יש שיעורים שמתחילים בשעה 15:30 ורוב אברכי הישיבה שומעים שיעורים, שנמסרים על ידי ראש הישיבה, אחיו, וחמישה בנים של רבי אברהם יהושע.
אחד התלמידים בישיבה אף סיפר ל’בחדרי חרדים’ כי באחד מ’החומש שיעור’ שמסר רבי אברהם יהושע הוא התייחס לכך ברמז באומרו כי יש היום בישיבות משגיחים קטנים ששומרים על הסדרים, וכעת זה יצא לפועל גם בבריסק.
בתוך כך, רבי אברהם יהושע סלובייצי’ק החליט לחזק את הלימוד של ימי שישי, ובאחרונה הגיע בהפתעה ובאורח נדיר ללמוד ביום שישי בישיבה מה שלא קרה אף פעם, ואף שבוע לאחר מכן שלח את אחד מבניו ללמוד בישיבה ביום שישי.
הדבר הפך לשיחת היום בבריסק שכן עד היום מזה 70 שנה שהישיבה קיימת לא היה כדבר הזה של שמירת סדרים.
בניין הישיבה בבריסק היום. צילום: יוחנן לוסטיג
-
צהלי ורוני יושבת ניו יורק כי גדול בקרבך קדוש ישראל
הנה המלכים הבאים !!!
מרן גאון ישראל ר’ דוב לנדא והגאו הגדול ר’ מאיר צבי ברגמן יטסו בשבוע הבא למסע קודש בארה"ב לפאר ולרומם את מעמד אדירי התורה שתתקיים ביום ראשון פרשת בהעלותך בפליפדיה -
@חצקעל אמר באשכול חדשות עולם הישיבות #2:
צהלי ורוני יושבת ניו יורק כי גדול בקרבך קדוש ישראל
הנה המלכים הבאים !!!
מרן גאון ישראל ר’ דוב לנדא והגאו הגדול ר’ מאיר צבי ברגמן יטסו בשבוע הבא למסע קודש בארה"ב לפאר ולרומם את מעמד אדירי התורה שתתקיים ביום ראשון פרשת בהעלותך בפליפדיהמה יש בפילדלפיה? איזה ארוע?
-
@חצקעל אמר באשכול חדשות עולם הישיבות #2:
צהלי ורוני יושבת ניו יורק כי גדול בקרבך קדוש ישראל
הנה המלכים הבאים !!!
מרן גאון ישראל ר’ דוב לנדא והגאו הגדול ר’ מאיר צבי ברגמן יטסו בשבוע הבא למסע קודש בארה"ב לפאר ולרומם את מעמד אדירי התורה שתתקיים ביום ראשון פרשת בהעלותך בפליפדיהמעמד אדירי התורה לחיזוק לומדי תורה ט״ו סיון זונטאג בהעלותך תשפ"ג
מעמד לתורמים לישיבת לייקווד -
-
ראש הישיבה הגרמ"ה הירש זעק: “ר"מ בלי מצב רוח יכול להרוג תלמיד”
לראשונה מאז החלים ראש הישיבה הגרמ"ה הירש, הוא מסר שיחה מיוחדת למלמדים לקראת חג מתן תורה. בשיחה התייחס ראש הישיבה לעקרונות החינוך, וזעק על החובה של המלמדים לשמור על מצב רוח טוב כדי “שלא להרוג את התלמיד” | תיעוד מיוחד
הגרמ"ה הירש בשיחתו | צילום: באדיבות המצלם
מלמדים מרשת הת"תים ‘דרכי יושר’ בהנהלת הרב יעקב רוזנשטיין זכו לקראת מתן תורה לקבל מענה מפורט למספר שאלות חינוכיות מראש הישיבה הגרמ"ה הירש ממנהיגי היהדות החרדית. ראש הישיבה השיב על שאלות ששלחו המלמדים והמנהלים מכל סניפי הת"תים בארץ, כשהוא עושה זאת לראשונה לאחר שהחלים ממחלתו בס"ד.ראש הישיבה נשאל באלו הנהגות מיוחדות צריך המלמד לאחוז. על כך השיב כי “אדם צריך לעבוד לעלות, לא להישאר כמו שהוא אלא לעשות שטייגן, להיות בעלייה. גם ביראת שמיים. אם הוא ירגיש שהוא ‘עובד’ זה ייתן לו את הרוח לדרוש מהתלמידים”.
אחר כך נשאל ראש הישיבה האם חשוב שהמלמד יהיה רגוע ושמח בחיידר. לשמע השאלה נזעק: זה מאוד מאוד חשוב, הר"מ יכול להרוג אם הוא לא שמח ורגוע ובמצב רוח לא טוב. הוא יצעק על בחור בזמן שלא צריך לצעוק, הוא יכול גם להרוס אותו. חשוב מאוד להתגבר על כל מה שיש לו בחיים הפרטיים. להתנתק מכל מה שהוא עובר בחיים הרגילים, ובתוך החיידר חלק מהעבודה זה להיות רגוע ושמח. שלא חס ושלום… יש ר"מים שממש הרסו ילדים".
צפו בתיעוד ובשאלות ותשובות נוספות מחדרו של ראש הישיבה.
בחדרי חרדים
