ניגוני חצרות הקודש שהולחנו בזמנים קשים
-
את הניגון הזה חיבר
הרה"ק מזוואהלין בעת רעווא דרעווין, באותה
שבת בה נפטר בנו ל"ע.
ניגון דביקות על בני היכלא הולחן
ע"י הרה"ק רבי שמואל אליהו מזוואהלין
זיע"א, בנו של הרה"ק רבי יחזקאל מקוזמיר
זיע"א ואביו של הדברי ישראל זיע"א, האדמו"ר
הראשון בממלכת מודז’יץ.
ניגון מרטיט המעורר את נימי הלב.
חסידים מספרים כי את הניגון הזה חיבר
הרה"ק מזוואהלין בעת רעווא דרעווין, באותה
שבת בה נפטר בנו ל"ע.
-
אני מאמין - הולחן ע’'י עזריאל פסטג בדרך למחנה השמדה בשואה האיומה
הניגון מיוחס לעזריאל דוד פסטג, חסיד מודזיץ’ וחזן ומלחין בולט בוורשה שלפני מלחמת העולם השנייה, שנרצח בשואה.
על פי המסופר על ידי החזן בן-ציון שנקר, חסיד מודזיץ’, כך התגלגל הניגון: כאשר נשלחו פסטג ובני משפחתו בשנת תש"ב (1942) אל מחנה ההשמדה טרבלינקה, דחוסים אל תוך קרונות משא ללא אוויר ומים, החל פסטג לשיר בשארית כוחותיו את “אני מאמין” בלחן זה. בעוד יושבי הקרון מצטרפים אליו ומדקה לדקה התגברה השירה, הכריז פסטג כי מי שינצל מהתופת ויעביר את הניגון לרבי ממודז’יץ השוהה באמריקה, יזכה בחצי מחלקו בעולם הבא. אחד היהודים שהצליח להינצל ולברוח לשווייץ רשם את תווי הניגון וסיפורו, ושלחם לרבי ממודז’יץ בניו יורק, ככל הנראה מבלי לציין את שם המלחין
במהלך סעודת ברית מילה שנערכה בחודש ניסן תש"ה הראה הרבי את המכתב לרב יצחק הוטנר ולרבי יעקב חיים מסטולין, ובן ציון שנקר החל לשיר את הניגון מתוך הכתב בליווי הקהל הרב שנכח במקום. לאוזני המשתתפים במעמד כבר הגיעו באותה עת הידיעות על אודות האסון שפקד את אחיהם באירופה, ובן ציון שנקר העיד כי “עין אחת לא נותרה יבשה לשמע הניגון וסיפור הצלתו”. הרב הוטנר, ששהה רבות במחיצתו של פסטג לפני המלחמה בוורשה, זיהה את התבנית המוזיקלית ואת המחבר האלמוני של הניגון. הרבי ממודז’יץ, שזיהה והכיר אף הוא את ניגוניו של פסטג מימי שהותו באוטבוצק, התבטא לפי המסופר כי “עם הניגון הזה צעדו יהודים אל משרפות הגזים, ועם הניגון הזה יצעדו יהודים לקבל את פני משיח-צדקנו כאשר ר’ עזריאל דוד שר את ה’אני מאמין’ בוודאי נעו אמות הסיפים בעולמות העליונים”.
לפי חוקר המוזיקה החסידית האמריקאי ולוול פסטרנק, חובר הלחן כבר בגטו ורשה. (ויקיפדיה)
-
@שמואל-1
את הניגון הזה שרים עד היום הרבה במודז’יץ בין היתר כניגון התעוררות לפני הדלקת נרות חנוכה. -
ניגון וידע כל פעול
לחן הרה"ק רבי מרדכי ישכר בער מפיטסבורג זצוק"ל
בעת שבתו שכבה על ערש דווי (ימים לפני פטירתה)
-
זכור דבר לעבך [איטי לא המהיר] לחן לכ"ק מרן אדמו"ר מסקולען זי"ע בעת המאסר הראשונה בבית האסורים ברומנייה
-
“מן המֵצר” – הניגון שהלחין כ"ק האדמו"ר ממודז’יץ זצ"ל במנוסתו מפולין הבוערת, בתחילת המלחמה, מאוטווצק לווילנה.
ה"אמרי שאול", הרה"ק רבי שאול ידידיה אלעזר טאוב זצ"ל, שבעים וחמש שנה לפטירתו, ט"ו כסלו תש"ח.
באדיבות ביטאון חסידות מודז’יץהרבי ממודז’יץ, שנחשב כאחד מגדולי האדמו"רים בפולין בין שתי המלחמות, גדול בתורה בנגלה ובנסתר, היה נודע בעולם כולו כגדול בחוכמת הנגינה שהלחין מעל 1,500 ניגונים, מהם “יצירות” מורכבות ומדהימות.
ניגונים רבים הלחין הרבי באותם ימים קשים. אחד מניגוניו הידועים הוא מה שמכונה “אופרת הים” שהלחין בהפלגתו לארצות הברית אחרי צער וייסורים רבים, שכול ואי ודאות.אולם הניגון שמזוהה ביותר עם אותן שנים קשות הוא ללא ספק ניגון “מן המֵצר”, שאת תחילתו הלחין בעת ההפצצות והמנוסה המטורפת, ואת סופו, השמח והאופטימי, הלחין בארצות הברית, ולימד אותו בסוד ישרים ועדה, באוזני תלמידים וחסידים בעת אפיית המצות, בארצות הברית, אחרי המלחמה.
“בימים ההם שהיו ימי ניסיון לדור הצעיר, רבים נסחפו אחר הזרם, ואחד מגדולי ישראל באותה תקופה שהיה לו חלק נכבד בחיזוק הדת והתחזקות הדור הצעיר דאז היה הרבי ה’אמרי שאול’, שבזכות התענוג של קדושה שהנחיל להמוני בית ישראל בשירתו המופלאה ובכח תורתו וחכמתו, הקרין על כל סביבותיו את השמחה האמיתית המבטלת את כל שאר תענוגי וחמדות העולם הזה. והוסיף הרב וואלפסון: ‘בזכות דברי תורתו המופלאים והמרוממים של הרבי וכוח שירתו הפלאי התחממתי לאורו להמשיך ולהתחזק בדרך הקדושה כנגד הרוחות שנשבו אז מכל עבר’. כמוהו היו עשרות רבות מתלמידי ישיבת תורה ודעת שמצאו אצל הרבי את מבוקשם ודבקו בו בכל מאודם, היו מסתופפים בצלו ומשתתפים באופן קבוע בטישים ובסעודות מלוה מלכה מדי שבת בשבתו בימים טובים ובכל הזדמנות של קודש” (מפי הגאון הצדיק רבי משה וואלפסון, מלוה מלכה, תשס"ז).
מן המֵצר – נגילה ונשמחה בו
בערב חג הפסח של שנת תש"א, עת התאספו כל בני החבורה בראשות הרבי זצ"ל לאפיית מצות מצווה, "בשעה שכל בני החבורה היו עסוקים, מי בלישת הבצק מי ברידוד הבצק ומי באפיה גופא, הרבי זצ"ל היה יושב כולו אחוז שרעפים, פניו אדומות, עיניו עצומות, נשען עם ראשו על מקלו וכולם רואים בחוש כי הרבי נמצא בעולם אחר. כך יושב הרבי דקות ארוכות ולפתע כאילו מקיץ, פוקח את עיניו, קם ממקום מושבו ומכריז: ‘בעת הזו בעידן חדוותא של אפיית מצות בשמחה של מצוה לכבוד יו"ט של פסח הוא העת הנכון לחבר את חלק הריקוד המסיים את הניגון ‘מן המֵצר’, על הפסוק ‘זה היום עשה ה’ נגילה ונשמחה בו’. אז גם שטח בפנינו את סיפור גלגולו של הניגון הארוך והמורכב ‘מן המֵצר’ " (מפי עד – הרה"ח רבי נחמן בולמן ז"ל).
וזה תורף הסיפור מפי הרב בן ציון שנקר ז"ל:
“בעת שברח הרבי ה’אמרי שאול’ מאוטבוצק דרך יערות וכפרים, מעת לעת היו הבורחים משתטחים ארצה ונצמדים אל גומות וגומחות מפחד ההפצצות של המטוסים שהרעישו כל העת מהאוויר. בעת קשה זו התעוררו נימי נפשו ולבו אל המזמור ‘מן המֵצר’ שחיבר דוד המלך ע"ה נעים זמירות ישראל, ובהיותו ממתין עד שישקטו ההפצצות, עלה בלבו שישיר, והרהר וזמזם לעצמו ניגון על הפסוק הראשון ‘מן המֵצר קראתי י-ה ענני במרחב י-ה’. הניגון חובר חלקים חלקים פסוק בפסוק לאורך כל מסע הבריחה ופסק משבאו לוילנא. הוא לא שר את הניגון יותר מאשר פעמים ספורות ולא סיים אותו. בארה"ב בשנת תש"א בערב פסח כשאפה מצות מצווה, ראינו אותו נשען על מקלו כולו אחוז שרעפים. פתאום כאילו ניעור ואמר: סיימתי את ה’מן המֵצר’. הבטנו בו בפליאה ולא הבנו למה כוונתו, מה ענין מן המֵצר לעת כזו של אפיית מצות מצווה, אז שטח בפנינו את כל סיפור הניגון שהחל לחבר כשהיה עמוק במיצר בשעת צרה, ושר להם רק את ה’בית’ האחרון שהוא באופן של ריקוד שמח על המלים ‘זה היום עשה ה’ ’ וכו’. במקום היה נוכח החזן ר’ יהושע וייזר (שבימים ההם ר’ בן ציון למד אצלו את כללי וחוקי המוזיקה) שהוציא דף ועט לשרטט קוים ומיד רשם את תווי הניגון המצויים באמתחתי בכתב ידו עד היום”.
ביטאון חסידות מודז’יץ, “המכון לתיעוד ושימור ניגוני מודז’יץ”; “עתיקין” – כתב עת לתיעוד ושימור הנגינה החסידית האוטנטית: https://drive.google.com/file/d/1sD0LX7B9mz_4peqRQ1xrAnPFR4F_ZWsU/view
מתוך עתיקין גליון 20
-
ניגון “אופרת הים” שהלחין ה"אמרי שאול", הרה"ק רבי שאול ידידיה אלעזר טאוב זצ"ל בהפלגתו לארצות הברית אחרי צער וייסורים רבים, שכול ואי ודאות.
-
-
מפורסם גם שהניגון יודע בגוים הולחן בזמן קשה אם מישהו יודע פרטים מתי הולחן אשמח אם ישתף.
וכן למי שיש את השיר עם המילים אם אפשר להעלות בבקשה
וכן השיר פדה בשלום שמושר בחב"ד בי"ט כסלו (שמפורסם כניגון סקולען )אם אפשר להעלות בבקשה ולכתוב קצת על השיר. -
@מנחם-מוזס א
דוד ורדיגר -
@מנחם-מוזס מסופר על הרבה מסקולען זי"ע
שהיה בגלות ברומניה בזמן מסך הברזל תחת שליטת הסובייטים
ופעם הגיעה משלחת מאמריקה של יהודים נציגי הממשל ועשו לכבודם קבלת פנים
ודרשו ממנו שיעמוד וידבר ל"טובת המשטר"
ומעמד ואמר שרוצה לשיר שיר
ואז שר את יודע בגויים
וכך נודע מצבם ליהדות התפוצות
גבי הנידון פדה בשלום הולחן בלבד עקב שאלו היו המילים בתהילים שאחז בהם בעל התניא זי"ע בי"ט כאלו ששוחרר ממעצרו -
@מנחם-מוזס מקור???
-
@ליובאוויטשער770 בחבדפדיה מובא שניגון זה הולחן בידי חסידי כ"ק האדמו"ר האמצעי (תקופת שנים בין ה’תקע"ג עד לתקפ"ח) או בתקופה יותר מאוחרת. אין שום סימוכין ככה"נ לסיפור הלזה שהבאת על הרבי מסקולען
-
פדה בשלום נפשי חב"ד
-
ערב ובוקר וצהרים
סקולען
-
-
@יוסי-וינגרטן איפה פדה בשלום?
-
@ליובאוויטשער770
בניגון ערב ובוקר יש בהמשך את המילים פדה בשלום וזה מה שכנראה גרם להתבלבל בין שתי הניגונים. -
@ליובאוויטשער770 תקרא לפני שאתה שואל
כבר הגיבו לך פה -
@מנחם-מוזס
ולכן הבאתי את שני השירים האלו
