מלחמת "חרבות-ברזל" בעולם התורה הספרדי - תשפ"ד
-
דברי חיזוק בעניני השעה מפי רבינו מרן הגאון רבי יהושע ברכץ שליט"א
שנמסרו במעונו היום יום שני כ"ד תשרי תשפ"ד
-
…
-
@…
-
הגר"מ מאזוז: “לֹא יִשָּׁמַע עוֹד חָמָס בְּאַרְצֵךְ, שֹׁד וָשֶׁבֶר בִּגְבוּלָיִךְ”
בעקבות המצב הביטחוני הקשה, הרב מאזוז, במסר מיוחד ומחזק לעם ישראל, ומבקש להתחזק בשלושה דברים; תפילין, אהבת אחים ואמונה. וקורא לא להתייאש “אל תאמרו “אין מה לעשות. הדעות רחוקות מאד”; הדעות רחוקות, אבל הלבבות קרובים” • הדברים המלאים -
-
דברי חיזוק מהרב יצחק יוסף שליט"א
-
הוזכר על-ידי
ליובאוויטשער770
-
-
המכתב החריג של רבני העדה התימנית על המלחמה בישראל
בפרוץ האינתפיאדה השנייה לפני כ-22 שנים, קראו רבני תימן, לומר שירת הים כל הקהל בכוונה עצומה, כל יום בתפילת שחרית | במלחמה הנוכחית, הוציאו הרבנים קריאה עליה חתומים כ-100 רבני ומנהיגי קהילות התימנים, בה הם קוראים לערוך עצרת תפילה | ‘כיכר השבת’ בסקירה היסטורית (חדשות חרדים)השבוע התפרסם מכתב מטעם בית ההוראה לעדת תימן ’המאורות’ - מכתב נדיר, עליו חתומים כמאה רבני ומנהיגי קהילות התימנים, היוצאים בקריאה היסטורית לחיזוק והתעוררות, וקביעת עצרות תפילה בקהילות הקודש, לאור המצב הנורא השורר בארצינו.
בין החתומים על המכתב, חבר מועצת חכמי התורה הגר’’ש מחפוד, הגר’’פ קורח, הגר’’י טיירי, הגר’’מ תנעמי, הגר’’י רצאבי, הגר’’א עפג’ין, ועוד עשרות רבות של רבני ערים, אבות בתי הדין, דיינים, ראשי ישיבות, רבני קהילות ומורי הוראה.
בכותרת המכתב מתנוסס הפסוק “קוּמָה עֶזְרָתָה לָּנוּ וּפְדֵנוּ לְמַעַן חַסְדֶּךָ”, בין דברי החיזוק וההתעוררות בעקבות המצב הקשה השורר בארצינו, כותבים הרבנים גם: ‘והננו קוראים בזה לכלל הציבור די בכל אתר ואתר, לעמוד ולהתחנן על נפשנו באמירת פרק י"ג ופרק פ"ג מתהלים לאחר כל תפלה, וירבו בצדקה – שתשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזרה’.
בשולי המכתב נוספה המלצה מיוחדת לסדר תפילה הנהוג בעדת תימן בימים אלו, וזה סדרו: פרקי תהלים, סדר התפילה המיוחד להפרת גזירות שתיקן מוהר"ר שלום שרעבי זיע"א, שבט יהודה בדוחק ובצער, י’’ג מידות של רחמים, קבלת עול מלכות שמים, קטעי סליחות הנאמרות בבקשת הרחמים ביום הכיפורים בעדת תימן, אמירת ‘ויושע’ ו’שירת הים’ - ולחזור - ’תיפול עליהם…’ 3 פעמים.
אין זו הפעם הראשונה שגדולי רבני תימן, מוציאים מכתב, וכבר לפני כ-20 שנה, בשנת ה’תשס"א (2001) יצא מכתב. רק נזכיר, שנה זו נרשמה בדפי ההיסטוריה כאחת השנים הקשות ביותר לעם ישראל בארץ ישראל – שנה של הסלמה קשה מצד אויבנו מסביב והאינתיפאדה הקשה שבאה בעקבותיה – שנה של פיגועי תופת והתאבדות במוקדים רבים ברחבי הארץ, מדן ועד באר שבע, כאשר למעלה מ-100 איש נרצחו ומאות נפצעו ל"ע באסונות הללו. כאשר בשנה זו תועד הירי הראשון של רקטות ה’קסאם’ לעבר מטרות ישראליות, ירי שלצערינו ממשיך מאז ועד היום.
וכך הם כותבים במכתבם ההיסטורי: “הואיל ובעת ובעונה הזאת אויבינו יהמיון ומשנאינו נשאו ראש, אמרו לכו ונכחידם מגוי ולא יזכר שם ישראל עוד וכו’, ומה טוב הדבר בפרט לאחוז אומנות ומנהג אבותינו בידינו, לפתוח בבתי כנסיות את דלתות ההיכל בתפילת שחרית (לכל הפחות בשבתות) כשמגיעים בזמירות ל’ויושע’, ולומר שירת הים כל הקהל בעמידה בכוונה ובהתעוררות רבה, ולחזור פסוק ‘תפול עליהם אימתה ופחד’ וגו’, שלושה פעמים, עד ישקיף וירא ה’ משמים, ועת צרה היא ליעקב וממנה יושע תשועת עולמים בעגלא ובזמן קריב. והוא יתברך יעשה עמנו נסים ונפלאות כשם שעשה לאבותינו בימים ההם בזמן הזה”.
ניתן להבחין, כי הרבנים מדגישים במכתבם על כי בתקופה זו, יש “לאחוז אומנות ומנהג אבותינו בידינו לפתוח בבתי כנסיות את דלתות ההיכל בתפילת שחרית (לכל הפחות בשבתות) כשמגיעים בזמירות ל’ויושע’, ולומר שירת הים כל הקהל בעמידה בכוונה ובהתעוררות רבה, ולחזור פסוק ‘תפול עליהם אימתה ופחד’ וגו’, שלושה פעמים”.
וזאת כפי שידוע ומפורסם שהיהודים בתימן סבלו רבות מהישמעאלים סביבם, ופעמים רבות ערכו בהם פוגרומים קשים וטבח אכזרי. ואכן, כפי שמתועד בספרי חכמי הדורות ומשכתבי ההיסטוריה, יהודי תימן ורבניה היו מתכנסים לעצרות המוניות בבתי הכנסת המרכזיים, אשר בהם היו גדולי הדור מעוררים בדברי כיבושין ותוכחה להתעורר ולשוב בתשובה, ולעורר רחמי שמים מרובים שיסיר מעלינו מכת המוות הזאת.
כאשר במרכז העצרות היו פותחים את דלתות ההיכל וכשכולם עומדים על רגליהם, היו אומרים בקול רם יחדיו את ‘שירת הים’ בהשתפכות ובדמעות שליש, כאשר נהגו לכפול את הפסוקים ‘תיפול עליהם אימתה ופחד וכו’ – שלוש פעמים. וידוע מזקניהם, כי תפילה זו לא שבה ריקם.
הגאון רבי שלמה קורח זצ"ל רבה של בני ברק וזקן רבני תימן, אף כתב בספרו ‘יחידי סגולה’, כי “אצל אבותינו בתימן, בעת שהיו זמנים קשים של עצירת גשמים זמן רב, היו יוצאים כולם נערים וזקנים וטף – לרחובה של עיר והיו מוציאים עמם את ספרי התורה ואת התיבה, כאשר יחד עמם היו עורכים מעמד תפילה מרגש ומרטיט, כשלפני התיבה עוברים גדולי התורה שבאותו הדור, וכולם יחד בדמעות שליש קורעים שערי השמים, כאשר לא הספיקו לצאת משם, וכבר שערי שמים היו נפתחים בגשמים לרוב, והכל ידעו כי יד ה’ עשתה זאת. עד כדי כך שהגויים היו מצווים את היהודים לצאת ולהתפלל בזמנים קשים אלו, כי ידעו שרק הם בידם לשנות את הגזירה לטובה ולברכה. הרב קורח מסיים שם ואומר, כי לפני עשרות שנים החתים על כך עשרות זקנים וגדולי תורה שראו את הדבר במו עיניהם!”.
בזמנים קשים אלו, נהוג בקרב יהודי תימן, לומר פיטום הקטורת, וכפי שכתב גאון רבני תימן, רבי יחיא צאלח - מהרי"ץ בתכלאל עץ חיים (חלק א’ דף ע"ו ע"ב), עניין פטום הקטרת סודו רם ונישא. ושוב האריך להביא את דברי הזוה"ק (מדרש הנעלם פרשת וירא דף ק’ ע"ב), האומר כי בכח אמירת פטום הקטרת לבטל גזירות קשות ומיתות משונות. וציין את דברי ספר סדר היום שכתב כי אמירתו בכוונה גורמת לנו ברכה והצלחה והרווחה בכל מעשי ידינו וכו’.
וכתב עוד מהרי"ץ בדף ע"ט ע"ב: כשיש ח"ו מוות בעיר, אומרים כאן רבון העולמים וכו’. וכתב בספר אור הישר, סגולה לזמן המגפה, יאמר ערב ובוקר פטום הקטרת. גם ויאמר ה’ אל משה קח לך סמים וגו’ פנים ואחור. גם פסוק ה’ צבאות וכו’, כל פסוק שלש פעמים. ואחר כך יאמר כולם כאחת שלש פעמים. ואחר כך יאמר שלש פעמים פסוק (בראשית מ"ג, י"א), ויאמר אליהם ישראל אביהם אם כן אפוא זאת עשו, קחו מזמרת הארץ בכליכם והורידו לאיש מנחה מעט צ’רי ומעט ד’בש נ’כאת ול’וט ב’טנים וש’קדים. ואחר כך יאמר פסוק ויקרא משה לכל זקני ישראל ויאמר אליהם משכו וכו’, שלש פעמים בכוונה גדולה. גם פרשת שמע בכללה, שבע פעמים. ויהי נועם, שבע פעמים. ופסוק אתה סתר לי, שבע פעמים, עכ"ל.
-
הראשל"צ פסק: משפחות הנרצחים לא צריכות לעלות לקבר בתום השבעה במקום סכנה
הגאון רבי יצחק יוסף שיגר מכתב לשר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי, בנוגע לשאלות שהעלו משפחות מנרצחי העוטף, שביקשו לדעת את המנהגים שעליהם לנהוג ככלות השבעה • זה מה שהורה בנוגע להקמת מצבהמרן הראשון לציון הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א, שיגר מכתב לשר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי, בנוגע לשאלות שהעלו משפחות מנרצחי העוטף, שביקשו לדעת את המנהגים שעליהם לנהוג ככלות השבעה, בעלייה לקברי הנרצחים הטמונים בבתי עלמין שלגביהם יש סכנה ביטחונית והתראה מפני ירי רקטות וכדומה.
בני המשפחה ביקשו לדעת האם עליהם לנסות לקיים את המנהג ולעלות לקבר, חרף הסיכון הקיים בכך. במכתבו מציין הראשון לציון, כי למרות שיש מנהג לעלות לקבר בתום השבעה, במקום שיש אפילו חשש סכנה, אין צורך לעלות לקבר ואפשר לקיים את המנהג באמירת קדיש ובלימוד משניות לזכרו של הנפטר: “הדבר יועיל מאוד לעילוי נשמתם. ובעזרת השם עם תום המצב הקשה יעלו אל הקבר עם מניין עשרה ויאמרו קדיש ואת סדר האזכרה כל אחד כפי מנהגו”.
בתשובה לשאלה מה לעשות בכל הקשור להקמת מצבה, הורה מרן הראשון לציון, כי בשל המצב הקשה יש להימנע מהקמת מצבה במקומות שבהם יש חשש סכנה.
הרב הורה להנחות את חברות הקדישא לכסות את הקבר בבטון: “על החברא קדישא העוסקים בקבורה, לכסות את הקבר בבטון מיד ככלות השבעה, כפי הנהוג טרם הקמת המצבה ודי בזה, ויותירו את הקמת המצבה לאחר הסכנה”.
המכתב הנוכחי הוא בהמשך להתייעצות שקיימו בלשכתו של הראשון לציון, השר לשירותי דת, מנכ"ל המשרד יהודה אבידן, יחד עם נציג הרבנות הראשית האחראי על תחום זיהוי חללים, הרב יעקב רוז’ה בדיון בכל הנושאים הקשורים לזיהוי וקבורה של הנרצחים בעוטף עזה.
-
ראש הישיבה בשיחת חיזוק: “די עם המחלוקות”
הגאון רבי שמואל בצלאל חבר מועצת חכמי התורה וראש ישיבת ‘פורת יוסף’ “אני אח שכול, ואין כמוני יודע מהו צער משפחה שכולה”. ראש הישיבה התייחס גם לפילוג בעם “בחודשים האחרונים העם כאן נקרע לגזרים, הלבבות היו חלוקים, אנשים היו חצויים, יותר מדאי מחנאות, פילוגים ומחלוקות”. השיחה המלאההגאון רבי שמואל בצלאל ראש ישיבת ‘פורת יוסף’ וחבר מועצת חכמי התורה נשא דברי חיזוק בעקבות המלחמה הקשה.
בדבריו פתח “אוי לנו כי כך עלתה בימינו. יש להתבונן עמוק ולחקור מדוע המעשה הנפשע הזה, שאיני יודע אם יש בכלל מילים לתאר את גודל הזוועות הנוראיות שחוללו הגרועים שבאויבינו, נעשה ביום הייחודי ביותר בשנה, יום שמחת התורה”.
“בכל ימות חג הסוכות מקריבים ישראל קורבנות – שבעים פרים כנגד אומות העולם. ביום השמיני, קורא הקב"ה לבניו ואומר: “בואו היכנסו לחדר, אל תלכו. קשה עליי פרידתכם”. כביכול אנחנו חבוקים יחד איתו. יום שבת קודש, יום שמחת תורה. יום שהזוהר הקדוש כותב עליו: יום השמיני עצרת תהיה לכם, דא יומא דחדווא דישראל בלחודייהו שלא מתערבין עם שאר עמין בהדיהו. וממשיך רשב"י ואומר: בהאי יומא קב"ה יהיב לן כל צרכנא דנשאל מיניה”.
“איך ייתכן שדבר כזה קורה ביום שבת קודש, יום שמחת תורה, יום שיש בו מצווה לרקוד עם ספר התורה. צאו נא וראו מה כותב רבינו האר"י על מעלת ההקפות ביום נשגב זה, יום שבו העם היהודי מתאחד בבתי כנסיות ובבתי מדרשיות בשמחה גדולה עם התורה, לאחר ארבעים ימי רצון של סליחות ותפילות שהגיעו לשיאם ביום אדיר בימי שנה, יום הקדוש יום הכיפורים, מקווה ישראל ה’. ולאחר מכן נכנסנו לסוכה וישבנו בה שבעה ימים עם ארבעת המינים וההושענות ושמחת בית השואבה. עם ישראל הגיע לשיא תפארתו ומעמדו. אתה הראית לדעת כי ה’ הוא האלוקים”.
“ודווקא ביום זה אנו שומעים על הנורא ביותר שאירע. ועדיין, אנו שומעים על עוד ועוד יהודים שנטבחו ונשחטו חיים. ערפו את ראשם של תינוקות לאחר שקרעו אותם באכזריות מאימותיהם; נשים וילדים נשרפו למוות, ובחורים יקרים המסולאים בפז נורו למוות תוך חילול כבוד המת ר"ל. ועל כל זאת נוספים השבויים והנעדרים”.
“הבן יקיר לי אפרים, איך קרה דבר כזה לבניו אהוביו של הקב"ה. אני אח שכול, לאחר שאחי נהרג במלחמת יום הכיפורים הי"ד, ואין כמוני יודע מהו צער השכול. כל ימיי ראיתי את הצער על אימי, במשך שלושים וחמש שנה.
אין ספק בליבי שמתגלים כאן חסדים של הקב"ה בתוך החשיכה והסתר הפנים, אך כאן נדרש מאיתנו לקום ולעשות מעשה. ראשית כול להרבות באהבת חינם. זה צו השעה. בחודשים האחרונים העם כאן נקרע לגזרים, הלבבות היו חלוקים, אנשים היו חצויים, יותר מדאי מחנאות, פילוגים ומחלוקות”.“די עם המחלוקות, עם שנאת החינם, הקב"ה רוצה לאחד אותנו. לא ידענו להתאחד, אז הוא הראה לנו בדרך הקשה וגבה מאיתנו מחיר יקר מאוד מאוד. במסכת דרך ארץ זוטא, פרק תשיעי, נאמר: “כן היה רבי אליעזר הקפר אומר: אֱהַב את השלום ושנא את המחלוקת. גדול השלום, שאפילו בשעה שישראל עובדים עבודה זרה ויש שלום ביניהן, אומר הקדוש ברוך הוא אין רצוני לנגוע בהן, שנאמר (הושע ד יז): “חבור עצבים אפרים הנח לו”. אם יש ביניהן מחלוקת מה נאמר בהן?” חלק לבם עתה יאשמו” (הושע י ב). זה הדבר שנדרש מאיתנו כעת, אחדות בין כל החוגים והעדות".
את דבריו סיים: “הקב"ה רוצה שנתקרב אליו, שנעבוד אותו בלב שלם ובנפש חפצה. אנו בניו של מלך, צריך לשמוח על כך. אנו אומרים ביום הכיפורים “אתה בחרתנו”, והשאלה נשאלת: מה יש לשמוח ביום שבו אנו מתענים ומרבים בו בתפילה ובווידויים, אלא התשובה היא בברכה: “מלך מוחל וסולח לעוונותינו ולעוונות עמו ישראל, ומעביר אשמותינו בכל שנה ושנה”. בנים אתם לה’ אלוקיכם. הרוגי מלכות, הנשמות היקרות שנקטפו מאיתנו, נמצאים במקום גבוה. הילקוט דורש על הפסוק “בשר חסידיך לחייתו ארץ”, כיוון שנהרגו על קידוש ה’, ועוד באכזריות ובשפלות נוראה, נהפכו לחסידים ולקדושי עליון. אך מאיתנו נדרש חשבון נפש, להרבות באחדות, בלימוד התורה ללא היסח הדעת”.
“בני התורה היקרים, המסולאים בפז, נכנסים כעת לזמן חורף, וזה הזמן לשקוד על דלתות התורה ולהתייגע בה מתוך נקיות ויישוב הדעת ולעבוד את ה’ מתוך שמחת הלב, כפי שהרמב"ם (פרק ח’ הלכה ט"ו) אומר כי עיקר עבודת הבורא שתהיה עבודה שלמה, עבודה תמה, מתוך שמחה”.
-
@ליובאוויטשער770
לשלום עם ישראל, חיילי צה"ל והחזרת השבויים: מחר (חמישי) יערכו תפילות והקפות עם ארבעת המינים בבית כנסת הריב"ז בראשותו של הגה"צ רבי מאיר כהן שליט"א
עקב המצב הקשה בו שרוי עם ישראל כולו ובפרט בעקבות המלחמה בדרום ובצפון, מחר(יום חמישי) בשעה 16:45 תתקיים תפילת רבים עם “ארבעת המינים” ושבעה כורתי ברית המובא בספרים הק’ שיש בכוחה לבטל גזרות קשות מעם ישראל.
תחת הכותרת הוֹשַׁעְנָא בְּמִינִים אַרְבָּעָה הוֹשַׁעְנָא, יתאספו ציבור רחב בבית הכנסת הריב"ז רחוב אור לציון 7 רובע ז’ במעמד הגה"צ רבי מאיר כהן שליט"א רב בית הכנסת וק"ק הריב"ז ובעל “אוצר ספרי הלכה” ויערכו הקפות עם ארבעת המינים שבירכו עליהם בחג הסוכות יחד עם תפילת שבעה כורתי ברית.
בבית הכנסת הריב"ז מתקיימים תפילות כל יום בשעות אחר הצהריים מאז פרוץ המלחמה ביום שואת שמחת תורה, גבאי בית הכנסת שוחחו עם נאמן ביתו של המקובל הרה"צ רבי דוד בצרי שליט"א ר"י “השלום” ושיבח את ענין התפילות והוסיף את המנהג שנהגו בעבר גדולי ישראל זצוק"ל בעת צרה ליטול את ארבעת המינים ולהקיף בהם את התיבה, שכידוע שעל ארבעת המינים מובא בגמ’ שבכח הנענועים אפשר לעצור רוחות רעות וטללים רעים.
מנהג זה היה אצל סבו המקובל רבי יהדה פתיה זצ"ל בעת שהגרמנים הגיעו סמוך לארץ ישראל, כך נהג הצדיק הנסתר חכם מנחם מנשה זצ"ל, החלבן רבי חיים כהן זצ"ל וכך נהגו מקובלי בני ברק בראשותו של המקובל בעל “שמן המשחה” הרה"צ רבי מרדכי בן-שמעון זצ"ל בעת בצורת לפני כ-35 שנה שעשו הקפות בציון הרשב"י בחודש שבט עם ארבעת המינים.
על המנהג שיסודתו בהררי קודש לעורר רחמים על עם ישראל באמירת שבעה כורתי ברית והקפות עם ארבעת המינים, ישא דברים הרה"ג רבי אברהם ישעי’ בוגנים שליט"א בנו של המקובל הרה"צ רבי ציון בוגנים שליט"א רב ומו"צ ונאמן ביתו של המרא דאתרא הגה"צ רבי חיים שמעון פינטו שליט"א.
הציבור הרחב נקרא להגיע להשתתף בתפילות לישועת כלל עם ישראל, להצלחת חיילי צה"ל והחזרת השבויים. תפילת מנחה וערבית תתקיים לאחר התפילות.
-
העברתי לאשכול המיועד
-
@חצקעל אמר במלחמת "חרבות-ברזל" בעולם התורה הספרדי - תשפ"ד:
על פי הוראת רבינו הגדול מרן הגאון רבי דב לנדו שליט"א בעקבות המצב הקשה השורר בארץ יערך מחר יום שני ח’ מרחשוון בשעה 10 וחצי בבוקר, מעמד תפילה וזעקה ע"י רבבות תינוקות של בית רבן בכל תלמודי התורה ובתי הספר ברחבי הארץ, המעמד מאורגן ע"י איגוד מוסדות הפטור והחינוך העצמאי.
סדר התפילה נערך לבקשת רבינו הגדול שליט"א ע"י מרן המשגיח הגה"צ רבי דן סגל שליט"א שתיקן לומר בנוסח כדלהלן – ז’ פרקי תהילים, מזמור י"ג פסוק בפסוק, מזמורים כ’ צ"א, ע"ט, כולם יחד. מזמור קכ"א פסוק בפסוק, מזמור ק"ל כולם יחד, ומזמור קמ"ב פסוק בפסוק, סליחה מתוך בה"ב שני קמא, ישראל נושע בד’, י"ג מידות, קבלת עול מלכות שמיים ואבינו מלכינו כולם יחד.
רבינו הגדול עורר בחשיבות המעמד: בזמן שמידת הדין תפילת תשב"ר בכוחה להציל את השרויים בצרה ולהגן על הכל, יש להרבות בתחנונים בעד הנמצאים בשביה אשר קשה מכולם.
קישור לשידור חי לצפייה מחר.
https://dvirmedia.com/events/3420
להאזנה טלפונית בשידור חי, יהיה ניתן להאזין במספרים כדלהלן:
בקו החירום בעת מלחמה - 074-740-3306. שלוחה 8.
מס’ מיוחד לשידור מהעצרת - 03-617-1002 שלוחה כוכבית.
מצו"ב סדר המעמד.
מנחת דבר עצרת יום שני בה’'ב.pdf
—|מי מהם ספרדי?
-
@משה-כהן נו באמת.
עם ישראל מתאחד כולו בזמנים כאלו. -
@משה-כהן טעיתי באשכול חיפשתי וזה עלה לי בטעות
תודה על התיקון -
@חצקעל
בשל המצב התרמת דם לבחורי ישיבת באר התלמוד ויקירי ירושלים
-
@מנחם-מוזס
הרב ישראל אברג’ל הגיע לחזק את החיילים בחזית.
-
הרב יגאל כהן מברך את החילים
-
מתי המלחמה תסתיים?
מה יהיה עם החטופים?
-
