מגזין חג [JDN, בחדרי חרדים, ועוד] - סוכות תשפ"ד
-
ובא השמש וזרח השמש: ה’נכדים’ החדשים של גדולי ישראל | מגזין חג
סעיף הנכד: אחרי הסתלקותם של מרנן הגר"ח קנייבסקי זצ"ל והגרי"ג אדלשטיין זצ"ל, יעני פרבר עם הצצה לדמויותיהם של נכדיהם של גדולי ישראל בימנו, מביתו של פוסק הגר"מ שטרנבוך, ועד בית ראש הישיבה הגרמ"ה הירש. הכירו את הנכדים שמסורים לסבים במסירות נפש של ממש. מרתק
הנכדים של גדולי ישראל | צילום: ארכיון בחדריתפקיד ה’נכד’ במגזר הליטאי, הוא אחד התפקידים הדומיננטיים בבתיהם של גדולי ישראל ובפרט בקרב מנהיגי הציבור הליטאי. וזאת בשונה מחצרות החסידים שם הגבאי, המשב"ק הם הדמויות הדומיננטיות. תפקיד ה’נכד’ הליטאי שימש כאמצעי להעברת מסרים בין הציבור לבין גדולי ישראל.
ה’נכד’ הוא זה שישמש את סבו הגדול כמעט 24 שעות, ישרת אותו, יביא אליו את השאלות, יתאם את הזמנים בכל מה שקשור לקבלת קהל.
מאז ימי מרן פוסק הדור הגרי"ש אלישיב זצ"ל, זכור לכולם הנכד ר’ אריה אלישיב. לאחר מכן אצל מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן זצ"ל היה הנכד ר’ דוד שפירא הדמות הדומיננטית, ושיא היוקרה של תפקיד הנכד הגיע בתקופתו של מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי זצ"ל, הנכדים ר’ אריה קנייבסקי ור’ יענקי קנייבסקי, כשהאחרון אף זכה לדמות בתוכנית ‘ארץ נהדרת’ ובשל כך היה מוכר בכל בית בישראל בתקופת הקורונה. גם אצל המנהיג הליטאי האחרון מרן ראש הישיבה הגרי"ג אדלשטיין זצ"ל היה נכד דומיננטי - ר’ מוטי פלאי, שלא מש מסבו עד הרגעים האחרונים בבית החולים.
כעת, עם הסתלקתם של גדולי ישראל בשנתיים האחרונות וכניסת הדור החדש של גדולי ישראל, ‘בחדרי חרדים’ עם פרויקט לחג הסוכות על הנכדים המפורסמים בבתי גדולי ישראל, כך, שכל מי שרוצה להיכנס לאחד מבתי גדולי ישראל צריך תמיד לעבור דרך הנכדים שהם המוציאים ומביאים.
בית פוסק הדור הגר"מ שטרנבוך, רחוב קצנבלוגן 4 שכונת הר נוף ירושלים
תפקיד ה’נכד’ בבית פוסק הדור הגר"מ שטרנבוך הוא מורכב ומאתגר. עשרות שנים משמש פוסק הדור כתל תלפיות, אבל בעיקר מאז פטירת מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל וביתר שאת מאז פטירתו של מרן הגר"ח קנייבסקי זצ"ל, מופנות לגר"מ שטרנבוך אין ספור שאלות הלכתיות מכל רחבי העולם הזקוקות להכרעה מיידית, וביניהן גם שאלות בנושאים הציבוריים העומדים בפתח, והכרעה בשאלות שמופנות מגדולי הרבנים והאדמו"רים המפנים את הנושאים ההלכתיים לבית ברחוב קצנלבוגן 4 בהר נוף, כשעומס העבודה מתנקז אל הגבאים המגישים בפני פוסק הדור את השאלות הכבדות.
בנוסף, במקביל להכרעת השאלות ההלכתיות, יוצא פוסק הדור לעיתים קרובות למשאות חיזוק בהיכלי הישיבות והחסידויות. כמו"כ בביתו מתקיימים על בסיס יום יומי, כינוסים ציבוריים, ביקורי אדמו"רים ורבנים, כשכל אלו מחייבים את הגבאים להיות זמינים לתיאום הכינוסים והביקורים.
ביתו של פוסק הדור הגר"מ שטרנבוך עמוס במשמשים ובגבאים, אך המרכזיים שבהם הם שני הנכדים הרב פנחס שטרנבוך (38) והרב דוד שטרנבוך (32) שמנהלים את הבית יחד בשיתוף פעולה מלא.
הנכד ר’ דוד שטרנבוך מפנה שאלה לסבו. צילום: באדיבות המצלם
הרב פנחס יהודה שטרנבוך בן רה"י הגאון רבי אפרים זלמן שטרנבוך, נולד בבני ברק ומתגורר כיום ברמת בית שמש סמוך לישיבת סבו פוסק הדור. מדי יום הוא נוסע מבית שמש לבית זקנו בהר נוף, שם הוא לומד עמו בחברותא לעיתים קרובות.
ר’ פנחס אף מכהן כרו"מ ישיבתו הגדולה של זקנו בבית שמש, כאשר במקביל להרבצת התורה בישיבה עם התלמידים הוא עומד בקשר ידידותי ורציף עם גדולי התורמים בעולם התורה התומכים ומחזיקים את הישיבה, וכן רבים מראשי מוסדות התורה והחסד פונים אליו שיפתח בפניהם דלתות אצל הנגידים. בנוסף הוא עומד מאחורי מיזמי חסד גדולים כאשר רק בימים האחרונים הוא סידר לקראת חג הסוכות חלוקת מאה אלף דולר למוצ"י ‘העדה’ כשכל מו"ץ קיבל אלף דולר לחג.
ר’ פנחס עם סבו במעמד בחצר תולדות אהרן. צילום: באדיבות המצלם
הנכד, ר’ דוד שטרנבוך בן הגאון רבי חיים עוזר, נולד בהר נוף בסמיכות לבית זקנו, ולאחר נישואיו המשיך להתגורר בירושלים ומכהן כרו"מ כולל תשובות והנהגות. מידי יום מגיע לבית הסבא בשעות הערב לקביעות של לימוד. ועומד בקשר עם חצרות האדמו"רים והרבנים להעביר את שאלותיהם בהלכה ובהנהגה.
ר’ דוד עורך ומדפיס את ה"שיעורים כללים" של זקנו שנמסרים בהיכל הישיבה, וכן את השיחות השבועיים שזקנו מוסר. הוא מו"ל רבבות עותקים מדי שבוע של הגיליון הידוע והנפוץ “מאמר שבועי ממרן פוסק הדור הגר"מ שטרנבוך”, ורק בעשור האחרון כתב והוציא לאור 9 ספרים משיעורי זקנו. כמו"כ עומד בקשר עם נגידי עם בארץ ובחו"ל למען ‘מרכז התורה תשובות והנהגות’ בנשיאות הסבא פוסק הדור.
לאחרונה הזמנים בין הנכדים מתחלקים, כשר’ פנחס נמצא בשעות אחר הצהריים, ור’ דוד בשעות קבלת קהל לאחר מעריב בשעות הערב, אם כי ניהול הבית מתנהל בשיתוף פעולה מלא בין שני הנכדים.
הנכדים ר’ פנחס ור’ דוד מסייעים לסבא בעת מנוחה בירושלים. צילום: באדיבות המצלם
בית ראש הישיבה הגר"ד לנדו, רחוב הרב שר 15 גבעת ישיבת סלבודקה בני ברק
הנכדים שמופקדים על ביתו של ראש הישיבה הגאון רבי דב לנדו הם האחים הרב טוביה לנדו (38) והרב מנחם (39) לנדו בניו הגאון רבי יוסי לנדו ראש כולל סלבודקה במודיעין עילית ובנו היחיד (מלבד הבנות).
האחים ר’ טוביה ור’ מנחם לנדו במחיצת הסבא. צילום: באדיבות המצלם
השניים עובדים בשיתוף פעולה מלא ופורה בכל מה שקשור לניהול בית סבם הגדול. הרב מנחם מנדל לנדו תושב העיר אלעד, משמש כר"מ בישיבה לצעירים סלבודקה ונחשב למי שהוביל במשך השנים את התמיכה של סבו בראש העיר אלעד ישראל פרוש.
בשל קרבתו היחסית לבני ברק הוא אחראי על סדר היום בבית ראש הישיבה ונמצא בקבלות הקהל הסדירות, ואחראי על הפעילות השוטפת. ר’ מנחם לנדו גם איש חסד גדול שדואג לקהילת סלבודקה באלעד בתקופות החגים ובשאר ימות השנה.
ר’ מנחם לנדו לצד הנהג הרב יצחק רוזנגרטן
הרב מנחם מנדל לנדו הוא חתנו של הרב אליהו בייפוס ממשמרת השבת. מכריו מספרים על איש נעים הליכות שכל דיבורו בחיוך והארת פנים, משתדל תמיד לענות ולחזור לפונים בטלפון במסירות מופלאה. סבו סומך עליו בעיניים עצומות בכל עניין.
האח הצעיר יותר, הרב טוביה לנדו תושב שכונת נווה יעקב בירושלים, משמש כ’משיב’ בישיבת ‘כתר תורה’ של הגאון רבי יחזקאל אברמוב בישיבה החדשה שהוקמה בקרית יערים טלז סטון.
ר’ טוביה הוא המוציא ומביא יותר בעניינים הפוליטיים בבית סבו הגר"ד לנדו, טוביה הוא גם איש הקשר של הרב דוד שפירא והרב זליג אורלנסקי מיתד נאמן בבית הגרד"ל.
טוביה נחשב לתלמיד מובהק של ראש הישיבה הגרמ"ה הירש אותו הוא רואה כרבו ואף למד עמו בחברותא במשך שנים רבות והיה מתייעץ עמו על כל צעד ושעל. רק לאחרונה בברית לבנו כיבד את ראש הישיבה הגרמ"ה הירש בסנדקאות.
ר’ טוביה לנדו עם ראש הישיבה הגרמ"ה הירש. צילום: באדיבות המצלם
לאחר שלמד בסלבודקה יצא גם טוביה ללמוד בישיבת בריסק בירושלים, דבר שלא היה מקובל בציבור חוגי ה’חזון איש’ ואף נחשב חריג בנוף. ר’ טוביה בשונה מר’ מנחם שיש לו נהג צמוד, טוביה עצמו נוהג באופן עצמאי ומחזיק ברישיון נהיגה.
בישיבת ‘כתר תורה’ הישיבה שהוא מכהן כמשיב מוסר ר’ טוביה חבורות ורבים מתלמידי הישיבה נוהרים לשמוע אותו כדולה ומשקה מתורת רבותיו בסלבודקה ובריסק.
האחים לנדו עם הסבא, ראש הישיבה. צילום: קובי הר צבי
בית ראש הישיבה הגרמ"צ ברגמן, רחוב האדמו"ר מגור 28 בני ברק
הנכד הרב אברהם (אברמי) ברגמן (35) הוא הדמות הדומיננטית בחצר, אברהם מלווה את סבו מזה כעשרים וחמש שנים, כשסבו אף היה לומד עמו חברותא בקביעות.
אברהם אינו שוהה בקביעות בבית הסב הגדול, אלא נמצא בקשר טלפוני רציף עם סבו ופוקד את מעונו מספר פעמים בשבוע, באירועים מיוחדים או בשעה שסבו יוצא לאירועים שונים.
ר’ אברמי ברגמן מסייע לסבו. צילום: שוקי לרר
ר’ אברהם הוא אברך ככל האברכים, שבהוראת סבו ממשיך לשקוד על תלמודו ב’כולל אברכים’ במהלך כל היום. משום כך פעילותו מתבטאת בעיקר מאחורי הקלעים, כשהוא מנווט ומנתב את הפעילות בבית סבו בתבונה רבה.
מספרים כי על אף שר’ אברהם אינו עונה לטלפון בשעות סדרי הכולל, באחרונה התחדש במספר חסוי שזמין בכל עת לנושאים דחופים וידוע אך ורק לבני הבית ולמספר עסקנים ואישי ציבור העומדים עמו בקשר.
ר’ אברהם מפורסם כמי שחוזר לכל טלפון ודואג לכל פניה ובקשה, כשבראש מעייניו עומד הדאגה לשלומו וכבודו של סבו הגדול. בכל הנושאים הוא עובד בתיאום ובהתייעצות צמודה עם דודו, בנו הגדול של סבו, הגאון רבי בן ציון ראש כולל רשב"י.
מחוץ ל’זמן’ דהיינו בתקופת החגים והמועדים שוהה אברהם במעונו של סבו ידי יום, כשהוא מנתב את סדרי קבלת הקהל. אברמי הוא נכד אהוב לסבו ומשמש כאיש סודו, כאשר כל יציאה של סבו לאירועים שונים או חתימה על מכתב כלשהו עובר בדרך כלל דרכו.
ר’ אברמי ברגמן בקבלת קהל אצל סבו
כל מארגני האירועים מספרים שהדאגה היחידה של אברמי ברגמן היא הכניסה המסודרת והיציאה הרגועה של סבו מהאירוע, ושהוא יעשה הכול למנוע ממנו כל טרחה מיותרת.
במסע החיזוק ההיסטורי של ראש הישיבה לארה"ב בחודש סיון הוא אף התלווה לסבו לאורך כל ימי המסע. בשנים האחרונות נזקפת לזכותו ההוצאה לאור של דברי תורתו של סבו הגדול לאור העולם, שאף מזכיר אותו לטובה במכתבו לספר. את קבלת הקהל הקבועה בבית הסב מנתבים אביו רבי חיים ברגמן שהיה הנכד הקרוב של מרן הרב שך זצ"ל, יחד עם הרב חיים אוחנה תלמידו הקרוב של ראש הישיבה.
עם סבו בשמחת בית בעלזא. צילום: אנשיל בעק
בית ראש הישיבה הגרמ"ה הירש, רחוב הרב שר 17 גבעת ישיבת סלבודקה בני ברק
הרב מרדכי זאב הירש (24), הנכד הצעיר ביותר בהנהגה הליטאית, הוא בנו הגדול של הרה"ג רבי אהרן הירש, בנו יחידו של ראש הישיבה הגרמ"ה הירש.
הנכד ר’ מרדכי הירש במחיצת סבו ובמחיצת הגר"ד לנדו. צילום: שוקי לרר
לפני שנה התחתן, ועד לאחרונה התגורר במודיעין עילית. בחודש האחרון, עם עול ההנהגה שנפל על סבו הגדול, עבר להתגורר בסמיכות לגבעת ישיבת סלבודקה בבני ברק.
ר’ מרדכי אהוב מאוד על סבו שמלווה אותו באירועים ציבוריים ודואג לכל צרכיו בצורה מופלאה.
במהלך ימי חול המועד סוכות עת מגיעים המונים להקבלת פני רבו, משמש מרדכי הירש אחראי על קבלת הקהל המורכבת הדורשת מאמץ עילאי של ניווט וסינון המוני תלמידי הישיבה, בוגרים רבני קהילות, אישי ציבור, מתמודדים בפוליטיקה המוניציפאלית, חברי כנסת ועוד.
למרות הנהגתו של רבי משה הלל והכרעותיו בכל ערי הארץ, צומצמו שעות קבלת הקהל לשעה בלבד מדי יום, מה שהופך את המלאכה של הנכד המסור למפרכת במיוחד.
הנכד ר’ מרדכי הירש בכפרות אצל סבו בערב כיפור. צילום: באדיבות המצלם
את הנושאים הפוליטיים מוביל בין היתר אביו הגאון רבי אהרן הירש ואת קבלת הקהל הקבועה בשעות הצהריים מנווט ביד רמה הרב מנחם דייטש מראשי הקהילה המרכזית בשכונת גני איילון בלוד.
בפרק הבא: הגבאים של גדולי ישראל
-
מנהיג וגאון: פרופיל על מרן הגרב"מ אזרחי; הזוויות והפרטים שטרם נחשפו
תלמידי מרן ראש ישיבת ‘עטרת ישראל’ הגאון רבי ברוך מרדכי אזרחי, מספרים על שנות הילדות, הפריחה בשנות הבחרות והמנהיגות והגאונות שהדהימו את גדולי ישראל בדורנו ובדורות קודמים • יוסי שטארק עם פרופיל מקיף לדמותו של מרן
המפגש ההיסטורי ברחוב קאסוטו בשכונת בית וגן בירושלים הדהים רבים במגזר. עברו שבועות בודדים מאז הסתלקות מרן ראש הישיבה הגאון רבי גרשון אדלשטיין זצ"ל, והסוגיה שהעסיקה את הציבור כולו הייתה “הנהגת הדור”.העסקנים התקוטטו, מובילי דעת קהל ערבבו והביטאונים פעלו. אבל באותו יום, בט"ו בתמוז לפנות ערב, נפל דבר בישראל. מרן ראש הישיבה הגאון רבי דב לנדו עלה לירושלים וביקש להיפגש עם מרן ראש ישיבת ‘עטרת ישראל’ הגאון רבי ברוך מרדכי אזרחי. לאחר שיחת נימוסין בנוכחות המקורבים ובני הבית – שני חברי הילדות, ענקי התורה, הסתגרו בחדר לזמן ממושך ושוחחו בענייני הנהגת הדור.
בעיני רבים, המפגש ההוא סימן התפתחות דרמטית בעניין המשך ההנהגה הליטאית, מעין יצירת ציר בין שני גדולי הדור. ובעיני המעמיקים, המפגש סימל אירוע רוחני – ביטוי להערכה הדדית שיש בין שני ענקי הרוח, ששתו מאותו באר בצעירותם וידועים בלמדנותם ובחריפותם.
בתמונות שהתפרסמו מהמפגש ההיסטורי נראה הרב יעקב גרוסברד, מקורבו ונאמן ביתו של מרן הגרב"מ מזה 17 שנה, כשהוא יושב בין שני גדולי הדור ועוקב בדריכות אחר הנאמר בחלל החדר. גרוסברד, כמו מורו ורבו, מתרחק מאור זרקורי התקשורת ומסרב להתראיין. המשכנו לתור אחרי תלמידים של מרן וכמה מהם ניאותו להרחיב קצת על אישיותו ומפעל חייו של ענק הרוח הזה, ששוכב על מיטת חוליו, אך השפעתו העצומה ניכרת באינספור נקודות ברחבי הגלובוס.
בשיחות עם אותם תלמידים הבנו את נקודת המבט הכפולה שהתקבלה בקרב הציבור לאחר אותו מפגש היסטורי: מרן הוא גם מנהיג, וגם מתמיד עצום ולמדן חריף. סיכום מהותו של מרן במילים בודדות.כעבור תקופה, למרבה הכאב והצער, מרן נפל למיטת חוליו, ומאז מאושפז בבית החולים, כשעיניהם של המוני בית ישראל נשואות לשמיים, בתפילה ובתקווה שמרן יחזור לאיתנו. עצרות תפילה המוניות מתקיימות בכל הריכוזים היהודיים בעולם עבור מרן ראש הישיבה הגאון רבי ברוך מרדכי בן הינדא מלכה לרפואה שלמה בתוך שאר חולי ישראל.
- הקיר שחצה בין הילד לבין פוסק הדור
הגאון רבי ברוך מרדכי אזרחי, זקן חברי מועצת גדולי התורה של דגל התורה וממנהיגי היהדות החרדית, נולד בט"ו אדר ב’ שנת תרפ"ט. הוא גדל בבית אביו הרב ישראל אזרחי ולאמו מרת הינדא, בתו של הרב ברוך שלאם, בוגר ישיבת ‘כנסת ישראל’ בסלובודקה שכיהן כרב בדרום אפריקה.
הילד ברוך מרדכי סעד על שולחן הוריו, אך עשה חיל בתורה וביראה בכוחות עצמו. קיר אחד הפריד בינו לבין בית שכנו מרן פוסק הדור הגאון רבי יוסף שלום אלישיב זצ"ל. הוא זכה לשמוע את קול התורה שלא נפסק, לראות את ההתמדה בתורה ולהרגיש את מסירות הנפש של אותו צדיק וקדוש. הוא זכה לסייעתא דשמיא עצומה, וזכה לראות פרי בעמלו, ולאחר שנות הילדות, בהן השקיע את מיטב מרצו בלימוד בתורה ובעבודת המידות, הוא התקבל לישיבת חברון.
- הפריחה בישיבת חברון, שהדהימה גדולי ישראל
בישיבת חברון החלה הפריחה הגדולה. הבחור הירושלמי הצעיר התבלט כשקדן וכמתמיד עצום. חריפותו בלימוד הכתה גלים גם מעבר לכותלי הישיבה. שמעו של המתמיד שיושב רכון על הגמרא מבוקר ועד ליל, שגומע דפי גמרא בזה אחר זה ושמגלה בקיאות מופלגת בכל חלקי התורה – הגיע עד לאוזניו של הרב מבריסק זצ"ל, שביקש להכיר את “נער הפלא” מחברון. הרב מבריסק גילה כלפיו חביבות יתירה ובין השניים נוצר קשר תורני הדוק. הרב אף ביקש מבנו הגאון רבי משולם דוד סולובייצ’יק זצ"ל לחזור על השיעור עם המתמיד הצעיר.
באותן השנים גם נרקם הקשר החזק, קשר שנמשך לאורך כל השנים, בינו לבין מרן ראש הישיבה הגאון רבי דב לנדו, הצעיר ממנו בשנה. מי שקירב וחיזק את ר’ דב עם כניסתו לישיבה היה ר’ ברוך מרדכי. מאוחר יותר יתבטא הגר"ד: “ר’ ברוך מרדכי לימד אותי ליהנות מסברא”. ביטוי לקשר נראה כאשר בעצרת הספד שנערכה לזכר רעייתו הרבנית שולמית אזרחי ע"ה, מספר חודשים לאחר פטירתה בטבת תשפ"ג, הורה מרן הגרב"מ כי רק רבנים מתוך הישיבה יספידו את הרבנית – ומחוץ לישיבה, יביאו רק את ידידו מרן הגר"ד לנדו.הגר"ד נענה אז להזמנה ברצון, למרות שנוהג לא להספיד נשים, והגיע להספיד את הרבנית ע"ה בהיכל ישיבת ‘עטרת ישראל’ במודיעין עילית. “אני אתחיל עם משהו אישי”, אמר אז הגר"ד, “ידידי הדגול, ידידי מנֹער ראש הישיבה שליט"א. יש לנו ידידות – זו ידידות גדולה שהייתה לנו מאז ומתמיד. זו ידידות רק בדברי תורה. קשר תמידי הלוך וחזור. מאז ומתמיד כל השנים. יש ר’ אברהם בן הרמב"ם, שאומר על ‘נפשו קשורה בנפשו’ – אומר ר’ אברהם, פירוש התורה קשורה, קשורה – בגימטרייה תורה, כי זה הקשר הטוב ביותר – הידידות זה רק דברי תורה וכך היה תמיד הקשר. קשר של תורה מאז ומתמיד”.
- מי זכה בעילוי הצעיר?
לאחר שנות לימוד רבות בישיבה, בגיל עשרים ושבע, נכנס בברית הנישואין עם הרבנית שולמית, בתו של הגאון רבי מאיר חדש זצ"ל, משגיח הישיבה. ידוע על מספר גדולי ישראל שחשקו להכניס לבתיהם את העילוי הצעיר, שהיה ברור לכולם שעדיו לגדלות, אך מי שזכה בסוף היה משגיח הישיבה.
- דהירה קדימה בהרבצת התורה
הגאון הצעיר לא התמהמה ומיד החל בהרבצת תורה ובמסירת שיעורים בישיבת חברון, סמוך ונראה לחמיו הגדול. אבל שוב יצא שמעו למרחקים, וכך התבקש למסור את שיעוריו גם בישיבת ‘כנסת חזקיהו’ בכפר חסידים. כך נהג במשך 12 שנה. ידועה הייתה הערצתו אליו של הגאון רבי אליהו לופיאן, שחיכה בכיליון עיניים מדי שבוע לבואו של הגרב"מ לישיבה. הוא היה מחכה לו בתחנת האוטובוס ומלווה אותו עד לישיבה.
- פרק ההנהגה הראשון
פרק ההנהגה של מרן החל בעיצומו של פרק ההתמדה והרבצת התורה. במקביל לשיעוריו בהיכלי הישיבות, מרן, עם מבטו הרחב על עתיד העם היהודי, כאב על מצבו הרוחני הירוד של העם בשדות, והחליט לנקוט במעשה נועז ואמיץ. בשנת תשכ"ד ייסד את תנועת ‘בני תורה’, שמטרתה לקרב תלמידי ישיבות תיכוניות לעולם הישיבות הליטאיות ולצרפם לציבור החרדי.
כך גם, המנהיג החרדי הצעיר נדד באותה תקופה בין קיבוץ אחד למשנהו, ארגן כינוסים לנוער המנותק מהיהדות, חיזק ועודד צעירים וקירבם לדרך התורה. באותן שנים, מעשים כאלו לא היו מקובלים כלל, אבל הגרב"מ, שראה את חזונו הרוחני מתממש מול העיניים, לא חשש מלנקוט בצעדים תקדימיים. ואכן, מילת ביקורת לא נשמעה כלפיו. כבר אז, ההערכה של גדולי ישראל כלפיו, וממילא גם ההבנה שמעשיו נכונים וראויים, הייתה עצומה.
פעולותיו של מרן נחלו הצלחה גדולה. בעשרות שנות פעילותה סחפה התנועה תלמידים רבים שעברו ללמוד בישיבות ליטאיות. מאות אלפים נחשפו לפעולות התנועה, התחזקו בזכותן והתקרבו יותר לכור מחצבתם הרוחני. מפעל של קירוב לבבות שהוקם בידי מנהיג צעיר בן 35 ופעול כבר 60 שנה.- מעבר לקווי האויב
לצד זאת, מרן פעל רבות גם בברית המועצות של לפני נפילת מסך הברזל. הוא היה נוסע במסירות נפש עצומה אל מעבר לקווי האויב כדי לחזק את יהודי המקום. הוא הקים מחנות במדינה, הביא עמו ראשי ישיבות וגם שוחטים יראי השם, שסיפקו בשר כשר ליהודים שחיפשו מקור קדושה וטהרה להיאחז בו, בתוך המצב הרוחני הירוד ששרר באותן שנים במדינה. יהודים רבים שעלו להשתקע בארץ ישראל אחרי נפילת מסך הברזל, מספרים כי אז לא ידעו לקרוא “שמע ישראל”, אך עד היום הם שומרים תורה ומצוות ומתנהלים באורח חיים חרדי ודתי, בזכות אותן פעולות של מרן.
- שילוב תורה בהנהגה
פרק ההנהגה השתלב בכוח התורה, בשנת תשל"ו. מרן גילה מנהיגות ועזב את ישיבת חברון, בה השקיע את מיטב כוחותיו לאורך כל כך הרבה שנים, והקים ביזע, בדם ובדמעות את ישיבת ‘עטרת ישראל’ המעטירה. הישיבה החלה לפעול בשכונת ‘בית וגן’ בירושלים, ונקראה על שם אביו הרב ישראל ז"ל, שהלך לבית עולמו שבוע קודם לכן. בשנת תשע"ט העתיק את מיקום הישיבה וחידש את פניה, בעיר מודיעין עילית.
- ההערצה בקרב כל גדולי הדור
מרן היה נערץ על ידי כל גדולי ישראל זצ"ל, וגם בקרב אלו החיים עמנו לאורך ימים ושנים טובות. ולא רק בקרב גדולי ישראל מהציבור הליטאי, אלא גם בקרב צדיקי הדור מהציבור החסידי והספרדי. כך למשל, הדינר הראשון שנערך לטובת ישיבת ‘עטרת ישראל’ נערך בביתו של מרן הגאון רבי עובדיה יוסף זצ"ל.
תלמידיו מספרים על הערכה גדולה למרן גם בקרב כמעט כל גדולי ישראל מהציבור החסידי, כמו לדוגמה הרה"ק בעל ה’בית ישראל’ מגור זי"ע שהעריך אותו עד מאוד.
אחד מתלמידיו של מרן מספר גם על הידידות הקרובה עם כ"ק מרן האדמו"ר מבעלזא. הוא סיפר כי שעות ספורות לאחר שפונה לבית החולים, לפני מספר חודשים, האדמו"ר ביקש לברר מהו מצבו של מרן. בשבת קודש, לאחר שהרבי עלה לתורה הוא ביקש לערוך ‘מי שברך’ לרפואת ראש הישיבה.
“ידידות עמוקה ורבת שנים שוררת בין שני הצדיקים הללו”, מספר אותו תלמיד. “מרן התקבל בכבוד גדול בכל שמחה או אירוע בבעלזא. האדמו"ר מבעלזא רוחש כבוד למנהיגים ולמובילי מהפכות ובוודאי בתחום הקירוב, כפי שעשה מרן. כמו כן, האדמו"ר הוא יודע ספר ומעריך את מי שיודע ללמוד ולכתוב, ובוודאי בעל שיעור קומה כמו מרן שכתב מעל 40 ספרים, חלקם לאחר שחצה כבר את גיל ה-90”.
- “בריסק’ר יותר מכל בריסק’ר אחר, חברונ’ר יותר מכל חברונ’ר אחר”
“מרן היה מקובל על כולם”, הוא מוסיף, “כולל על קהלים ורבנים מכל הזרמים בציבור הדתי לאומי. רבנים וקהילות מכל רחבי תבל תמיד ביקשו את עזרתו ועצתו בכל העניינים. מאירופה ועד דרום אמריקה. ידועים היו יחסיו עם סאטמר והקשר החזק עם הגאון רבי אהרן קוטלר זצ"ל”.
“ברשימה ישנם עוד גדולי ישראל רבים. השקידה העל-טבעית שלו בתורה הפכה לשם-דבר בקרב גדולי הדור. ההערכה לבחור, ומאוחר יותר הר"מ וראש הישיבה, שכמעט ולא ישן ולא מפסיק ללמוד וללמוד – ביום, בלילה, בחורף, בקיץ, בחופש, בתקופת חולי ובחגים – הייתה עוצמתית מאוד, וכללה גם את מרן ה’חזון איש’ זצ"ל, הגאון רבי איסר זלמן מלצר זצ"ל, הגאון רבי יחזקאל לוינשטיין זצ"ל. גם מרנן הרב שך והרב שטיינמן זצ"ל רחשו לו כבוד עצום”.
אחד התלמידים שעמו שוחחנו מסביר זאת בכך שהוא שריד לדור של פעם. “מרן הוא שריד לדור דעה באמת, מבחינת הבנה ושליטה בכל תורת בריסק, חברון, סלבודקה וכפר חסידים. הוא בריסק’ר יותר מכל בריסק’ר אחר, חברונ’ר יותר מכל חברונ’ר אחר, ומכיר יותר מכל אחד אחר את שיטת ‘גדלות האדם’ של סלבדודקה”.
- תל תלפיות להמונים
ההערכה כלפיו מצד גדולי ישראל חלחלה גם לעם. בעשרות השנים האחרונות, רבים מתדפקים על דלתות בית הרב כדי לבקש עצה וברכה. בעשור האחרון, העניין התעצם והמונים מכל החוגים והעדות שוחרים לפתחו של ראש הישיבה, מבקשים את ברכותיו, שואלים להוראותיו והולכים לאורו.
לפני כעשור התבקש על ידי גדולי ישראל להצטרף למועצת גדולי התורה של דגל התורה. מרן אמנם סירב בהתחלה, אך נענה לבקשות לאחר שנטען בפניו כי הדור זקוק לו. במקביל הוזמן לאירועים המוניים בציבור החרדי, שם נשא כמנהגו דרשות נלהבות ונאומים חוצבי להבות, המוכרים לכל ילד בישראל.
- “חושבים שאנחנו לא פרומער’ס”
הגרב"מ נחשב בעיני אנשים מסוימים כמי ששיטתו החינוכית היא פרגמטית. אך ההפך הוא הנכון – אחד מגדולי ישראל התבטא פעם: “חושבים שהוא לא פרומער – אבל אני מכיר אותו והוא יותר פרום מכל פרומ’ער”. כלומר, כך מסבירים תלמידיו, מרן אמנם קשוב לבעיות ולקשיים הרוחניים של כל אחד ואחד, דורש שלא ירחיקו ילדים מהבית, להכיל אותם, לחנך בדרכי נועם – אבל “זאת התורה לא תהא מוחלפת”. המטרה העליונה היא להשיבם לדרך התורה ושיקפידו על קוצו של יו"ד.
חשוב לציין כי יריעה זו אינה מתיימרת להכיל את היקף מפעל חייו של גאון וקדוש זה, אך ביקשנו לתת לגולשי חדשות JDN מבט קצר וחטוף על חיי הצדיק, כזה שמספק הצצה זעירה בלבד לנקודות חייו הבולטות והמשפיעות של מרן. תפילתנו בהזדמנות זו שמרן הגאון רבי ברוך מרדכי בן הינדא מלכה יתחזק ויחזור לבריאות איתנה במהרה, כדי שהדור יוכל להמשיך ליהנות מזיו אורו ותורתו.
-
פרופיל מרתק: רבי שמעון שכבש את הציבור החסידי בארץ ובעולם | מגזין חג
המשפיע שמסדר את המחשבות בענייני אמונה וביטחון וסוחף אחריו אלפים בכל העולם. ‘בחדרי’ עם הצצה מרתקת לדמותו של הגאון החסיד רבי שמעון שפיצר, מחשובי מגידי השיעורים בדף היומי בתורת החסידות ומי שנחשב לאיש אמונו של הרבי מקרלין בכל מה שקשור לפגעי הטכנולוגיה
דמותו של המשפיע הגאון החסיד רבי שמעון שפיצר היא תופעה שלא הייתה בדורות האחרונים. הרב שפיצר, חסיד קרלין סטולין, שהתפרסם בשיעוריו הנודעים בדף היומי, נחשב כיום לאחד מהמשפיעים והמרצים המבוקשים ביותר בעולם החסידות.בחודש אלול האחרון השפעתו קיבלה ביטוי נרחב לאחר שהרב שפיצר, שנודע כתלמיד חכם עצום, נסע בכל העולם ומסר שיחות חיזוק בהיכלי התורה והחסידות מסאטמר ועד בעלזא בארה"ב, לונדון ורחבי אירופה.
יודעי דבר מספרים: “עד היום היו לנו מגידים ודרשנים, אבל דמות כמו ר’ שימען שפיצר לא הייתה עדיין בדור. הוא לא אומר דברי התעוררות כמו ר’ מיילך בידרמן”, מסביר לי אחד משומעי לקחו, הוא פושט מפשט ומסדר לך את כל הנושא של אמונה וביטחון בצורה מיוחדת ובעיון שאין דברים כאלה. “הוא פרופסור ליהדות” מגדיר אותו אחד משומעי לקחו כבר שנים.
בשיחה בבית המדרש דחסידי בעלזא
‘בחדרי חרדים’ מעניק הצצה לדמותו של הרב שפיצר.
הגאון החסיד רבי שמעון שפיצר נולד בארה"ב בבורו פארק שבברוקלין בחודש אדר תשמ"ב שם גדל והתחנך. בהתגוררו בארה"ב היה מוסר שיעורים מפעם לפעם והחל באמירת שיעוריו במסגרת שיעורי תורה המאורגנים ע"י קהילת קרלין סטולין בבורו פארק מדי שבוע בשבוע. בשנות תש"ע עלה בהוראת רבו האדמו"ר מקרלין סטולין לישראל, כאן הוא מתגורר בשכונת גבעת זאב בירושלים.
בתחילה כיהן כמגיד שיעור בישיבה גדולה ‘בית אהרן וישראל’ דחסידי קרלין בירושלים. זאת במקביל למסירת שיעורי דף היומי הנודעים אותם מוסר.
בעצת רבו, עזב באלול תשע"ו את משרתו בישיבה והחל למסור שיעורים בחסידות, בבית המדרש של חסידות קרלין בביתר עילית. שיעוריו נקראו בתחילה “שיעורים בלומדות וחסידות” והתפרסמו בסדר ובבהירות מיוחדת. השיעורים מכילים תוכן נרחב ועמוק המוגש בשפה השווה לכל נפש. את שיעוריו מוסר הרב בעיקר ביידיש, וגם באנגלית. הוא משמש כמרצה מטעם ארגון הקירוב צהר.
החל משנת תשע"ח יוצא לאור בקביעות קונטרס משיעוריו תחת השם ‘הבינני’ על ידי מכון ‘לומדות וחסידות’. בתחילה פעם בחודש והחל משנת תשע"ט הקונטרס יוצא לאור מדי שבוע. בהמשך שונה שם המכון לשמם של הקונטרסים והוא נקרא מכון הבינני. החל מפסח תשפ"ב יוצא לאור עלון נוסף בשם הבינני ואלמדה, ובו תוכן נבחר וערוך המלוקט משיעוריו השבועיים.
האדמו"ר מקרלין סטולין, הנוקט בגישה לפיה אין מקום לאסור באופן גורף את השימוש בטכנולוגיה, וכי זו גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה - מינה את הרב שפיצר להעביר את משנתו ועמדו לציבור החסידים. הרב שפיצר מונה בידי האדמו"ר להסביר עמדתו לציבור החסידים בכל ענייני הטכנולוגיה.
בשיחת חיזוק בבית המדרש סאטמר בבורו פארק
הרב שפיצר הוא איש חינוך מפורסם וכאמור הוא מוסר שיעור יומי בענייני מוסר וחסידות, ושיעור יומי בלומדע’ס, בביהכנ"ס בית אהרן דחסידי קרלין בביתר, שמתפרסמים לאחר מכן באודיו לאלפי אנשים בדוא"ל, ובקול הלשון באודיו ובווידאו.
אחת הנקודות שסוחפות את הקהל והציבור לשיעוריו של הרב שפיצר הוא שרבי שמעון לא מנסה לסחוב את מאזיניו הרבים מהחסידות לה הם מחוברים ולרבי בו הוא דבוק, אלא ההיפך, בכל מקום בו הוא דורש ונושא דברים הוא מחזק את הקשר בין החסיד לרבי שלו שזה בעצם לדבריו מהות החסידות.
בכל שנה עושים שבת התאחדות עם מאות אברכים חסידיים מכל החוגים והעדות והשבת נקרא ‘שבת מיט רבי שמעון’ שנערכת בכל פעם במקום אחר פעם בצפון או בדרום לפעמים גם במירון.
בשבת שובה האחרונה שבת רבי שמעון בבני ברק ודיבר גם בליל שבת וגם בסעודה שלישית בקרב מאות אברכים חסידיים מכל החוגים והעדות, כמו כן עורך שבתות בכל ערי הארץ בו מתאספים אברכים חסידיים יראים ושלמים לשמוע את דבר ה’.
מי שמעניק הצצה לדמותו של הרב שפיצר, הוא הסופר המוכשר דוד דמן בטורו במגזין ‘משפחה’ של חג הסוכות. דמן ששמע את דרשתו של הרב שפיצר לראשונה באנטוורפן שבבלגיה בשיחת חיזוק לקראת הימים הנוראים מתאר את דמותו בשפתו העשירה: “רבי שמעון מדבר ביידיש חסידית עסיסית. את היידיש הקרלינאית – ליטאית הוא השאיר בביתר. אבל חוץ מזה, הכל אותו דבר. רבי שמעון חותר במיומנות אל היעד הקבוע שלו, שאומר: אל תתפלל להיות עשיר, אל תתפלל להיות בריא, תשאף להיות קרוב אל הקב"ה, נכנע אליו בכל עת, ומסור בידיו הרחמניות כל רגע מהחיים. ברגע שתזכה להגיע למדריגה הנשגבת הזאת, הבעיה הספציפית ההיא עם הבנק או עם השכן והילד הקשה, ייצאו כליל מהמשוואה”.
לדברי דמן: “שנים שרבי שמעון מנסה להחדיר את המסר הזה בקרבנו. רבי שמעון הוא אוצר בלום של רעיונות. אבל הכח העיקרי שלו הוא לזקק את החומר, ולחלץ מכל מה שכתבו בספרים, הוראות יצרן מדוייקות. לדעת בכל רגע נתון, מה רוצה מאתנו השם. גם כשהוא כועס עלינו. רבי שמעון לא נבהל מאף שאלה. הוא אפילו חותר בעצמו לכל מיני סוגיות שהרבה מפחדים להתעסק בהן מרוב רגישותן. אבל לרבי שמעון, שבקי היטב בש"ס ופוסקים ובספרי הראשונים האחרונים, יש תשובה לכל שאלה, וכדאי הוא לסמוך עליו בכל תהייה שמתעוררת בעבודת השם”.
“צריך ספר שלם רק כדי לרכז את כל הטוב שזרם דרך המיקרופון”, כותב דמן. “אבל מה שברור הוא שמי שהיה שם ידע לבקש ‘וידע כל פעול כי אתה פעלתו’ בצורה אחרת לחלוטין. על פי רבי שמעון, כדי שכל יצור יבין שאה יצרתו, אין צורך לפרסם זאת באופן טכני. זה אנחנו שצריכים להשריש את האמונה הזאת בקרבנו, עמוק, ועוד יותר עמוק. אם אנחנו נרים את עצמינו אל על, הבריאה כולה תתרומם ביחד אתנו. כשהבעל שם טוב היה מקבל שבת, היו הכבשים סביבו נעמדים כמו בני אדם. זו הייתה ריאקציה אוטומטית של הניצוצות הקדושים הטמונים בכל דבר בעולם, מול העבודה העצמי של הבעל שם טוב הקדוש. הן הלכו באותה דרך שבה צעדו חמורו של פנחס בן יאיר ופרתו של רבי אלעזר בן עזריה, שהסביבה החומרית של הצדיקים, העלתה אף אותן בעקבותיהם”.
“לפי רבי שמעון, עיקר העיקרים הנדרש ליהודי לקראת הימים הנוראים, היא ההכנעה המוחלטת לבורא עולם. הידיעה הברורה שאנחנו מנוהלים בידיו. כל פרט. כל מחשבה. כל רצון כלשהו. אם אנחנו מחפשים מקום טוב כדי להתפלל שם, הכי כדאי לאתר מנין של ‘נכנעים’, לא של מצליחנים ואנשי המגיע לי, כי משם התפילות רק יבקעו רקיעים”.
דמן מתאר את אישיותו “רבי שמעון לא מרגש יותר מדי. הוא גם לא גורם לך לבכות או לצרוח. הוא לא טובל את שפתותיו בפאתוס או בדרמה. הן נוטפות מור עובר בצורה שכלתנית. הוא נשמע כמו מנתח מוח שמסביר בפרוטרוט את המהלכים של מערכת העצבים. הוא ברור, הוא נחרץ, והוא כל כך צודק”.
בהמשך בהתכנסות בבית אחד הרבנים באנטוורפן שאל דמן את רבי שמעון, “מה אני אמור להרגיש ברגע שאני הייתי זה שקלקלתי לעצמי”. רבי שמעון חייך וענה מיניה וביה: “אז זהו, שאתה לא טעית. זה לא היית אתה. זה לא משנה אם התוצאה היתה בגלל מחשבה שלך או של אחרים. בשני המקרים, הקב"ה גרם לתוצאה בדרך שהוא בחר”.
את דבריו מסיים דמן בעוד שאלה: “ומה בדיוק טוב כבר יכול לצאת מהסיפור הזה, כדי שאאמין שהכל לטובה?”, ‘אתה שואל אותי?’, התחייך רבי שמעון. ‘ישנן אלף ואחת דרכים. איך? תסתכל אתה לבד על כמה החלטות שאתה בכית את נשמתך בגללן, ובסוף הן רק הועילו לך’. נאלצתי להודות שהוא צודק. מי יודע, אולי גם הפעם אקום בבוקר למצב חדש לגמרי, טוב בהרבה.
-
-
:הנסיך לבית רוז’ין: הצצה להנהגתו של האדמו"ר מסדיגורא
בעודו ילד קטן בחיידר הוא כבר סיים את ש"ס המשניות, כשגדל מעט ועוד לפני בר המצווה, הוא נבחן אצל גדו"י והפעים אותם בידיעותיו • זמן קצר לאחר נישואיו ועם הסתלקות אביו הגדול, בעודו עול לימים הפך למנהיגה של אחת החסידויות הבולטות • מנחם קולדצקי התחקה אחר הליכותיו של כ"ק האדמו"ר ומשרטט קווים להנהגתו
הרבי נולד ביום כ"ד באייר תשנ"ו בעיר לונדון. סבו הרבי ה’עקבי אבירים’ מסאדיגורה זיע"א נסע במיוחד לשמחת הברית ללונדון. נקרא על שם זקנו רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא ובנו רבי יצחק מאיר מז’ינקוב.
בילדותו למד בתלמוד תורה דחסידי בעלזא ושם ערך סיום ש"ס משניות ונבחן על הכל בהצלחה מרובה, נבחר להיות חתן המשנה של אירופה בשנת תש"ע, לפני חגיגת הבר מצוה לקחו אביו להיבחן על כל שישה סדרי משנה אצל הגרח"ק זצוק"ל ששאלו שאלות בכל מרחבי הששה סדרים לרבות מספרי שמות תנאים וכו’.
בישיבה קטנה למד בישיבה של חסידי בעלז ואח"כ בישיבת גייטסהד שם למד בחברותא במשך מספר שנים עם ראש הישיבה הגאון הגדול רבי אברהם גורביץ שליט"א. משם המשיך בלימודיו בישיבת מיר בירושלים, כשבמשך שנתיים קנה חכמה מפי הגאון רבי אשר אריאלי שליט"א
בז’ בשבט תשע"ח בא בברית הנישואין עם הרבנית הצדקנית מרת מלכה, בת הרב הגאון אשר חיים שטרנבוך, רב בית הכנסת “אהל יעקב” ודיין בקהילת “מחזיקי הדת” באנטוורפן, ובנו של הגאון רבי אליהו שטרנבוך זצוק"ל ראב"ד מחזיקי הדת באנטוורפן
על התרגשותו של הרבי זיע"א לקראת החתונה של בנו הרבי שליט"א, מספרים הגבאים, שבאחד הימים נכנס לרבי זיע"א המו"ל של הלוח הפנימי של החסידות והרבי עבר לדפדף בין דפי הלוח וראה שביום החתונה של בנו לא ציין זאת, מיד לקחת הרבי זיע"א עת עטו וכתב מילים שחרוטים עד עצם היום בלבם של חסידי סאדיגורה “יום אפריון של בני מחמד עיני ולבבי המאור הגדול בנם של קדושים וטהורים פע"ח הרב יצחק יהושע העשיל שליט"א”!
לאחר החתונה גר באנטוורפן ולמד בכולל אברכים בעיר. אחד החסידים שמתגורר באנטוורפן מספר שאחרי החתונה של הרבי שליט"א באחד מהימים נכנס לאביו הרבי זיע"א וביקש ממנו ברכה ענה לו הרבי זיע"א בעירך מתגורר בני שליט"א ואתה יכול לתת לו קוויטל…
בשנת תש"פ בחודש אב הסתלק אביו הרבי זיע"א אותו הועיד בצוואתו שימלא את מקומו, אך עוד בחיי חיותו כבר הביע את רצונו ברבים, אחד מגדולי החסידים מספר שהרבי זיע"א אמר לו “בני (הרבי שליט"א) יחזיר את עטרת חסידות בית רוזי’ן לתפארתה”. בתקופה הסמוכה להסתלקותו הרבי זיע"א דיבר עם ראשי החסידות בדברים ברורים על המשך ההנהגה לאחר הסתלקותו בהנהגה תחת הרבי שליט"א.
מאז קבלת ההנהגה הרבי מרומם את קהל חסידיו בכל התחומים ובעיקר בתורה – הרבי משקיע רבות בישיבות של החסידות ומפקח באופן אישי על כל פרט ופרט קטן כגדול ואף מגיע לביקורי פתע לישיבה ולעקב מקרוב אחד התקדמותם. הרבי שליט"א מיד עם קבלת ההנהגה פתח 8 כוללים חדשים! שגולת הכותרת הכולל שבחצר הקודש “דעם רעבינס’ כולל” שבו לומדים עשרות אברכים מבוקר ועד ליל עם משכורת גבוהה מאוד, הרבי לא מסכים שאברך הלומד בכולל יתעסק בדברים אחרים ואף מחוץ לשעות הכולל. אברכים אלו נבחרו בקפידה גדולה ואלו האברכים שעתידים לפאר את כלל ישראל בדור הבא. הרבי מכבד לעין כל את לומדי התורה בחסידות גם לפני הנדיבים הגדולים שבחצר. דוגמא בולטת לזה התרחשה בשמחת ה’שלישי למילה’ כאשר ציווה לערוך שולחן מרכזי לאברכי הכולל ומסביבו רק בשולחנות הצדדיים ישבו אלו שהשתתפו בסכומים הגונים להוצאות השמחה.
צדקה – הרבי משקיע רבות בקופת החסד של החסידות, יש והרבי שואל אנשים באופן פרטי האם וכמה יכולים הם לתרום עבור מטרות חשובות של צדקה וחסד, כמו"כ הרבי נותן דגש מיוחד ל"גדול המעשה יותר מן העושה" ומצווה על חסידיו בהזדמנויות שונות להיות אף הם מן ה"מעשים" ולהתרים עבור מטרות צדקה והחזקת תורה.
הרבי נלחם מאוד כנגד הכלים הטכנולוגיים ולא רק במובן הרוחני שכמובן זה מפריע לרבי, אבל בעיקר הרבי מדבר על ליבם של אלו שיפסיקו את זה כי הם מזיקים לעצמם גם בגשמיות ואין להם חיים בעולם הזה…
הרבי מוסר שיעור משניות מיוחד ועמוק, מדי יום לאחר תפילת שחרית לזכרו של אביו הרבי זיע"א ומשתתפים בו ראשי וחשובי החסידים, הרבי לא מוותר על קביעות זו בכל יום ואף ערבי חגים ושמחות.
מדי שבוע יוצא לאור גיליון "פונעם רבינס’ הויף’ אשר מופץ אצל חסידי סאדיגורה בארץ ובעולם ובו נכללים אמרי הקודש שיצאו מפיו בשבוע האחרון ואף שיחות קודש עם גדולי האדמו"רים והרבנים, הגילון הנכבד מופץ ברחבי הארץ העולם ואף בשאר חצרות החסידים הגיליון מסתובב על שולחנם… אמרי קודש של הרבי מיוחדים ומחודשים עם רעיונות נפלאים וברורים, אחרי כל טיש וכל מאורע יושבים “החוזרים” ומשחזרים את אמרי קודשו שלא ישכח אף מילה.
הנסיך לבית רוז’ין: הצצה להנהגתו של האדמו"ר מסדיגורא
סדר יומי של הרבי קפדני ומסודר לפי דקות. כשבמשך כל היום עוסק בלימודו עם כמה חברותות, בזמן הלימוד אין להפריע לרבי בשום נושא, הרבי מקפיד מאוד על סדרי הלימוד כשהעיסוק בכל שאר עניני הציבור והחסידות הוא רק בזמני ביניים או בשעות הערב.הרבי החל לחדש ולשמר ניגונים עתיקים מחצר הקודש סאדיגורה, הרבי מעורר מאד על כך שהניגונים בטישים ובשמחות יהיו אך ורק ממקור קודש, בכללות הטישים נודעים בשער בת רבים כשעות של התרוממות הנפש, כשמדי שבת בשבתו רבים מחוץ למעגל חסידיו מגיעים להתחמם בטישים המעוררים כל לב ונפש חסידית.
קבלת קהל של האדמו"ר נמשך על פני שעות רבות בכל ערב, בין הנכנסים רבים שאינם נמנים על ציבור החסידים ואף רחוקים מאוד נכנסים לקבל עצותיו וברכותיו. מפעים לראות את זקני החסידים נכנסים ועומדים לפני הרבי בהכנעה עצומה.
“בינו שנות דור ודור” לרבי יש קשר טמיר עם הדורות הקודמים, ומעודד את החסידים להעמיק בתורות האדמורי"ם הקודמים, מיד עם תחילת השנה השניה להנהגתו הרבי חידש את פעילות ‘מכון כנסת מרדכי’ והעמיד צוות אברכים תורניים העוסקים בעריכה וההדרה של ספרי בית סאדיגורה ורוזין. רק לאחרונה יצא ע"י המכון הכרך הראשון מתוך סדרה של עשרה כרכים מתורתו של זקנו הרה"ק העקבי אבירים זי"ע.
ברוזין בכלל ובסאדיגורה בפרט לא שמו הדגשים על ספורי מופת, אלא על סיפורים למופת, ידוע שאצל המגיד הגדול ממזריטש זיע"א המופתים התגלגלו מתחת לשולחן ולאף אחד לא היה זמן להרים אותם… כך מרגישים החסידים המסתובבים אצל הרבי שליט"א, מתרוממים ומתעלים בתורה ועבודת השם
אולם פטור בלא כלום אי אפשר… הרבי מעודד ומעורר את חסידיו על מתן צדקה לנזקקים אף שאינם מהחסידות, מספר אחד החסידים שבאחד מהימים ביקש הרבי באופן מפתיע שהוא אוסף כסף לצדקה לצורך חשוב מאוד, באותו יום התפלל בבית הכנסת יהודי שאינו נמנה על קהל החסידים, כששמע זאת החליט שהוא ניגש לרבי ומביע את בקשתו האישית שהרבי יברך אותו תמורת השתתפותו במצות הצדקה, כשניגש לרבי ואמר שהוא מוכן לתת אבל מבקש בתמורה הבטחה בענין הטורד את מנוחתו התנער הרבי ואמר “ממני לא תקבל כלום, אבל מרבונו של עולם תקבל מלא חופניים ברכות, וכל מה שתבקש תקבל מידו הרחבה”, כמובן שלאחר דברים אלו העביר את הסכום הגדול לרבי, אין צורך להוסיף שאכן בקשתו התמלאה…
עוד סיפור מרגש מהתקופה האחרונה… (מועתק מפרסום על לוח המודעות של החסידות) ‘לפני כשלושה שבועות’ 'עברתי ליד הרבי לאחר קבלת שבת, בכדי להתברך ,הרבי רואני ומסמן לי בידו להתקרב אליו, ואז הוא שואל אותי במילים האלה: אתה מדבר בתפילה? עניתי, לא, והרבי חוזר ושואל אתה מקפיד לא לדבר כל התפילה ממודה אני ועד אחר עלינו כולל קריה"ת ובין גברא לגברא, אמרתי שלא עד כדי כך ולפעמים יתכן שאני מדבר מלה פה מילה שם, ואז אמר לי הרבי אם תקבל ע"ע לא לדבר כלל וכלל מתחילת התפילה עד תומה תראה שפע גדול בפרנסה, אמרתי לו אני מקבל ע"ע, ורציתי כבר לילך אך הרבי עוצרני ושואלני 'מה עם ילדיך, האם גם הם מקפידים לא לדבר כל בתפילה, אמרתי לו פחות או יותר, אמר לי רבינו תדבר איתם ותאמר להם אם הם רוצים שפע פרנסה שיקבלו ע"ע את הקבלה הנ"ל, נפרדתי מרבינו כשכולי מלא בהתרגשות.
במוצ"ש כינסתי את ילדי וסיפרתי להם את כל הדברים אשר אמר לי הרבי ושאלתים האם הם מקבלים זאת ע"ע ונענו כולם ואמרו “הן” וגם חתמו על דף מיוחד שהכנתי. לא עברו 48 שעות מאותו מוצ"ש ובני שהוא מחנך בת"ת ולומד אדריכלות קיבל הצעה להיות אדריכל, אך הוא דחה זאת באומרו שעדיין לא סיים הלימודים, אך אותו יזם ביקש ואמר שזה דחוף והוא סומך על כשרונותיו וקבלו מיידית לעבודה, כשהשכר הוא כפול כמעט ממה שקיבל עד כה, שעות ספורות לאחר מכן אשתו של אותו בן שעובדת כמעצבת פנים פרטית מקבלת הצעת עבודה קבועה במשרד מפורסם עם שכר גבוה משמעותית ממה שקיבלה עד כה.
עדיין לא סיימנו …. בנו האחר מתגורר בביתר ולמד ניהול בניה אך לא מצא עבודה בזה אלא בניהול מרכול גדול… עבודה קשה מהשכם בבוקר ועד אחרון הלקוחות, אך לאחר הקבלה הוא מקבל הצעה מקבלן ידוע לשמש אצלו כמנהל בניה באותו שכר שעבד עד כה אך עם חופשות רבות וכמעט מחצית משעות העבודה היומיות, ואף אשתו של מיודעינו קיבלה לפתע הצעה לשמש במשרה נוספת על מה שעבדה עת עתה. כשסיפר את כל השתלשלות הדברים לרבי, אמר לו שצריך לפרסם זאת, אין זה “מופת” אלא שידעו שמי ששומר פיו ולשונו שלא לדבר בתפילה מתחילה ועד הסוף הרי הוא זוכה לשפע פרנסה.
-
שלושת ‘המשפיעים’ הבולטים בעולם היהודי: התלמידים והמקורבים מספרים
סקירת חג מיוחדת על שלושת המשפיעים הבולטים בעשורים האחרונים – הרה"צ רבי אלימלך (ר’ מיילך) בידרמן, הגאון רבי בנימין (ר’ בנימין הצדיק) פינקל, והגאון רבי יגאל כהן • יוסי שטארק שוחח עם תלמידים, מקורבים ו’אנשי בית’
יוסי שטארק
לאחר מאמר ההקדמה המורחב, עם ההיסטוריון הרב ישראל אלתר גרובייס, עורך ‘קולמוס’, אנחנו מגישים את “פרויקט המשפיעים” – סקירה מקיפה על חייהם ופועלם של שלושת ‘המשפיעים’ שמוכרים למאות אלפי אנשים ברחבי העולם המתחזקים מנאומיהם, נהנים מדבריהם ומתעודדים ממעשיהם.שוחחנו עם תלמידים, מקורבים ואנשי בית, שהכניסו אותנו אל החדרים הסודיים של ‘המשפיעים’ של העולם היהודי. הם חשפו את המתרחש מאחורי הקלעים, סיפרו על עברם של אותם צדיקים ותיארו את השפעתם של מורם ורבם.
הרה"צ רבי אלימלך בידרמן
גדול “המשפיעים” בדורנו, הוא ללא ספק הרה"צ רבי אלימלך בידרמן. “ר’ מיילך”, כפי שמכנים אותו תלמידיו בחיבה ובהערצה, החל את דרכו בשלהוב ההמונים לפני כ-20 שנה, בתחילת שנות הס’. הוא לא הלך בדרך “המקובלת” כביכול, ולא קיבל על עצמו את עול האדמו"רות לאחר הסתלקות אביו הרה"ק רבי אלתר מלעלוב זי"ע בשנת תשס"א. אחיו מונו לאדמו"רים, וחלקם מונו לרבני קהילות, אך ר’ מיילך, זה שהתהלך בצידי הדרכים משחר ילדותו, רצה להמשיך בעבודת ה’ הפרטית שלו.ר’ מיילך, או בשמו המלא הרב אברהם אלימלך, נולד בט’ בחשוון תשכ"ח, וזכה להיקרא בבריתו על שמו של הרה"ק רבי אברהם אלימלך פרלוב מקרלין הי"ד, הרב של סבו. כבר בצעירותו ניכר היה עליו שהוא חסיד שמתנהל בפרישות מופלגת. עניו עם טוהר מיוחד, תלמיד חכם ומתמיד עצום, ועבד ה’ בכל רמ"ח אבריו ושס"ה גידיו. ולא מדובר במליצה בלבד. כל מי ששוחחנו איתו, ומכיר אותו עוד מאותן שנים, חזר על אותם תיאורים.
בהגיעו לגיל בר המצווה, הבנש"ק העילוי עלה ללמוד בישיבת פוניבז’. גם לישיבה גדולה, הוא בחר את פוניבז’, כדי להמשיך לעשות חיל בלימודו ולהתנזר מענייני העולם הזה. בהגיעו לפרקו זכתה בו בתו הרה"ק מזוטשקא זי"ע. מקורביו מספרים כי היה לו קשר חם ומיוחד לחמיו, ולא רק כקרוב משפחה, אלא גם כתלמיד בפני רבו.
• ‘השמועות’ על הבנש"ק הצעיר –
לפני כשני עשורים, לאחר שהתפשטו השמועות על הבנש"ק העילוי שלא קיבל אדמו"רות, החלו להתקבץ סביבו תלמידי ישיבות. מרביתם בחורים חסידים מישיבת סלבודקה. הם נשבו בקסמו, התגודדו סביבו והשתתפו בהתכנסויות מצומצמות שארגן בביתו בלילות שבת.
בהמשך החל למסור את השיעור המסורתי מדי ליל שישי לבחורים חסידיים, בעיקר מישיבת מיר בביתו של סב אשתו, הרה"ק רבי שלמה (שלומ’קה) מזוועהיל זי"ע, בשכונת בית ישראל בירושלים. שיעור שנמשך עד עצם היום הזה, ומהווה תל תלפיות למבקשי השם.
• השפעה בכל נקודה יהודית בגלובוס –
מנקודה זו והלאה, ההיסטוריה כבר ידועה לכולם; תוך מספר שנים, בסיום שנות הס’, ר’ מיילך הפך למשפיע חובק עולם. שיעוריו הגיעו לכל נקודה יהודית בגלובוס. אם כי רק כעבור 10 שנים נוספות, השפעתו התחזקה לממדים עצומים ור’ מיילך הפך לחלק בלתי נפרד מכל אירוע ציבורי-רוחני גדול בציבור החרדי. וכך, בשנים האחרונות, ניתן לראות נהירה המונית מכל חלקי העם לעבר דרשותיו, ולמקומות בהם הוא מופיע.
במקביל, שיעוריו מועברים בשידור חי להמוני בית ישראל בכל רחבי תבל, ושיחותיו המודפסות בחוברות ‘באר הפרשה’ מופצות בשורה של שפות, לאור הביקוש חסר התקדים. כך גם, במהלך השנה, ר’ מיילך עובר מעיר לעיר ומקיים שבתות התאחדות, סעודת מלווה מלכה ואירועים ב’ליל שישי’ וכן הלאה, בהשתתפות תלמידיו וחסידיו לצד תושבים רבים מאותן ערים הצמאים למילה חמה ומעודדת.
• לא התמסדות, אבל כמו חצר –
ר’ מיילך אמנם מקפיד שלא “למסד” את תנועת החיזוק הבלתי פורמלית שהוא עומד בראשה, (כפי שצוין בהרחבה במאמר ההקדמה עם הרב ישראל אלתר גרובייס), אך במהלך השנה, כמו בכל חצר, הוא מקיים אירועים קבועים, כמו אירוע ההילולה הגדול על ציון ה’בת עין’ זצ"ל, בהשתתפות אלפי תלמידים וחסידים שצמודים לטריבונות הענק במשך שעות ארוכות. אחת לשנה הוא גם עורך עבור כלל תלמידיו שבת התאחדות באתרא קדישא מירון. כך גם בחתונות ילדיו הוא נוהג לערוך שבת במירון. וגולת הכותרת היא כמובן ההדלקה המרכזית, והגדולה בתבל, בליל הילולת הרשב"י.
• ה’באר’ של ר’ מיילך –
בשיעוריו ודרשותיו הוא עוסק רבות בענייני אמונה וביטחון בבורא העולם, כשהוא משלב את מסריו בסיפורי צדיקים וסיפורי השגחה בני ימינו. שיחותיו הודפסו על ידי תלמידיו בשם “באר החיים”. סדרת ספרים על שבת קודש, חג הפסח, חודשי אלול-תשרי, ימי הפורים, ספרית העומר, ל"ג בעומר, חג השבועות, חנוכה ועוד. וזאת, כאמור, לצד חוברות ‘באר הפרשה’ שהפכו למוצר חובה בכל בית כנסת בעולם.
• ללא סדר יום –
אחת לתקופה, בעיקר בתקופת החגים, אנחנו עורכים ב-JDN מאמרים מקיפים על גדולי ישראל. אחד המאפיינים הבולטים של אותם מאמרים, הוא ההתמקדות ב"סדר היום" של אותו צדיק או רב. כדי להחכים, ולתת גם לקוראים ללמוד, מעבודת הקודש של צדיקי דורנו.
אך הפעם, כשניגשנו לבדוק מהו סדר יומו של ר’ מיילך, התשובה של כולם הייתה: “אין לו סדר יום”. ומי הם כולם? שורה של מקורבים ואנשי בית שדיברנו איתם. רובם בכלל התחמקו ולא רצו לדבר. “ר’ מיילך מסמל את מידת הענווה והצניעות, איננו רוצים להאדיר אותו באמצעות כתבות ומאמרים”, אמר אחד מהם. אבל בכל זאת, עם קצת עקשנות, הצלחנו לשמוע קצת על המתרחש מאחורי הקלעים בבית הקט ברחוב הושע 1 בעיר התורה והחסידות בני ברק, כמובן בעילום שמות.
נהוג להגיד במחוזותינו כי סדר יומו של בן אדם מלמד מיהו האיש. במקרה דינן ניתן להגיד: היעדר סדר יומו של האיש מלמד מיהו האיש. אדם זך וטהור שמבטל את עצמו, את רצונותיו, את צרכיו – כדי להעניק את כל-כולו לדור. כדי לעבוד את השם יתברך, ולקרב אליו את בניו. אין סדר יום, כי מדי כמה דקות צץ צורך אחר. חולה שצריך שיחת חיזוק בטלפון, אמא שבוכה על בנה שמתמודד ומתחננת לזריקת עידוד, בחור מבוגר מעוכב-שידוך שמבקש ברכה, ואפילו בעל משפחה שמתייפח בדמעות על כך שאין לו איך להכניס את השבת. ר’ מיילך לא מתמהמה במקרים כאלה ומתפנה מיד לעזור. כך כמובן לא ניתן לנהל סדר יום.
זהו אולי סוד קסמו של ר’ מיילך; לא רק משפיע שנותן הרצאות מרתקות, עורך טישים סוחפים ומפרסם חוברות ‘באר הפרשה’ – אלא גם, ובעיקר, משפיע שנחוש להמטיר טללי שפע על תלמידיו וחסידיו, לדאוג להם לכל הצרכים ולהיות קשוב לבעיותיהם. עשרות, ואולי מאות האלפים, שמתחזקים מדבריו, מאירועי ההוד שהוא עורך וממסעותיו התכופים – אולי לא מכירים מספיק את מעשי החסד הללו, הנעשים מאחורי הקלעים ובשעות-לא-שעות, אך גם בלי להכיר אותם לעומק, הם מזהים זאת על אישיותו של ר’ מיילך. מזהים זאת כשר’ מיילך מפזר שמחה וחיוכים בדרשותיו, כשהוא יורק אש של קדושה בריקודיו וכשהוא מרקיע שחקים למען עמך בית ישראל בתפילותיו הרבות.
“ר’ מיילך לא ישן בלילה”, מספר אחד ממקורביו, “הוא מקציב לעצמו זמן מנוחה קצר בצהרי היום. במהלך הלילה הוא מְתַפְקֵד כאילו מדובר בצהרי היום. באותן שעות הוא מקדיש את עצמו לקהל האמריקני. מוסר שיעורים, מחזק ומעודד, ופשוט עושה בשבילם את מה שהוא עושה במהלך היום לציבור הישראלי”.
• מפעל חסד מהלך –
לדבריו, “לר’ מיילך אין אכן סדר יום, אבל יש דברים שהם כמעט קבועים. כמו שני כיבודים לסנדקאות מדי יום. כמו שיחות חיזוק לאנשים. ולא מדובר רק בשיחות שנועדו לעודד אנשים, אלא הוא מקפיד גם להתקשר לאנשים לברר האם נעזרו כבר במה שהיו צריכים, או לברך מזל טוב לאלה שאכן נעזרו. להראות לאותם אנשים שהוא כמו חבר וידיד שמתעניין בשלומם תמיד”.
“כחלק ממפעל החסד שלו, הוא מקיים חלוקת כרטיסים לשבת, מדי ערב שבת, למשפחות נזקקות ב-13 ערים חרדיות ברחבי הארץ. לקראת החג הוא מגביר את פעולות החסד. הוא הקים מערכות חסד שמפזרות מיליוני שקלים בשנה”, הוא מוסיף.
• ‘משפיע’ גם לעצמו –
אחד התלמידים מספר כי “במהלך היום, מעבר לשיעורים, שיחות חיזוק, ביקורי-חולים וכדומה – ר’ מיילך גם מקיים את ה’קבלות’ אותן הוא ביקש מהציבור לקבל על עצמו. הוא אומר לי לפעמים כי ‘אם ביקשתי מהציבור לקבל על עצמו משהו, ללמוד או להתחזק – אני גם חייב לפעול כך. זו לא חוכמה לבקש מאחרים להשתפר. אני גם חייב לעשות זאת’. וכך הוא יושב ומשלים דפי גמרא או לימוד מוסר, כי זה מה שביקש מהציבור. גם בעת נסיעותיו ברכב, ניתן לראות אותו ‘משלים’ את ה’קבלות’ שהוא ביקש מאחרים וגם לקח על עצמו”.
“את נסיעותיו ממקום למקום הוא מנצל עד תום”, הוא מציין. “באמצע נסיעה הוא יכול להשלים את ה’קבלות’, לקיים סבב שיחות חיזוק, וגם לכתוב שיעורים. כל דקה פנויה מנוצלת. אין שיחות חולין, אין תנומות קצרות”.
• רצף שיעורים –
אותו תלמיד מפרט את סדרי השיעורים הקבועים שלו במהלך השבוע. ביום שלישי הוא מוסר שיעור בהיכל ‘אש קודש’ ברחוב רש"י בבני ברק, בו הוא גם מוסר שיעורים בתחילת השבוע בלשון הקודש. ביום רביעי בבית הכנסת ‘מגדנות אליהו’ בשכונת רוממה בירושלים. ביום חמישי הוא מגיע למסור את שיעורו הקבוע בבית שמש ולאחר מכן ממשיך לשיעור הקבוע והמסורתי בביתו של סב אשתו, הרה"ק רבי שלמה (שלומ’קה) מזוועהיל זי"ע, בשכונת בית ישראל בירושלים. את האהדה בקרב הציבור הליטאי ניתן לראות, בין היתר, בשיעור קבוע הנמסר בבית כנסת ליטאי בשבת בלילה.
• הקשר עם גדולי ישראל –
לצד כל זאת, מספרים תלמידיו, ר’ מיילך נמצא בקשר הדוק עם גדולי ישראל רבים. “הוא קשור ודבוק לבית לעלוב, מקור מחצבתו, אך לפעמים הוא יכול להסתגר ביחידות עם גדולי ישראל בחדר, למשך זמן רב, כשלאף אחד אין שמץ של מושג על מה הם שוחחו. אבל גם כאשר נפגש עם גדולי ישראל, הוא מכניע את עצמו כתלמיד בפני רבו”.
היריעה קצרה מהכיל את היקף השפעתו של הרה"צ רבי אלימלך בידרמן, ולכן ציינו רק נקודות מסוימות בחייו, וביומו העמוס, כדי שנוכל להגיש לקוראים היקרים, מסגרות מכובדות גם על המשפיעים הנוספים, החשובים לא-פחות – מרן המשגיח הגאון הצדיק רבי בנימין פינקל, והגאון רבי יגאל כהן.
מרן המשגיח הגאון הצדיק רבי בנימין פינקל
כמו בציבור החסידי, גם בציבור הליטאי ישנם לא-מעט משפיעים, אם כי בציבור הליטאי התופעה פחות נפוצה. כשניגשנו ל"פרויקט המשפיעים", דיברנו עם תלמידי חכמים ויודעי ספר כדי להבין מי הוא המשפיע הבולט ביותר בציבור הליטאי, שעליו כדאי לשפוך אור ולספר לקוראי JDN על פועלו. התשובה החד-משמעית הייתה: מרן המשגיח הגאון הצדיק רבי בנימין פינקל, משגיח ישיבת מיר. או “ר’ בנימין הצדיק”, כפי שהוא מכונה בקרב הציבור הרחב.המשגיח נולד בט’ תמוז תשי"ד כבנו בכורו של הגאון הגדול רבי אריה פינקל זצ"ל, ראש ישיבת מיר מודיעין עילית ונכדו של הגאון הגדול רבי אליעזר יהודה פינקל זצ"ל, ראש ישיבת מיר, ונינו של הסבא מסלבודקא. בצעירותו עשה חיל בלימודו בישיבות קמניץ ומיר, שם נודע כבר בעבודת התפילה המיוחדת שלו ובלימוד עד השעות המאוחרות של הלילה.
• ‘משפיע’ כבר בישיבה –
ר’ בנימין הצדיק התגלה כבר כמי שקרוץ מחומר של ‘משפיע’, עוד בתקופת לימודיו בישיבה. “כבר אז, בתקופת הלימוד בישיבות, דאג וקירב את הבחורים החלשים והבין לליבם של הנדכאים”, מספר אחד מתלמידיו. הוא מספר גם כי “בבחרותו בישיבת מיר היה מקורב וחביב עד מאד על רבו רה"י הגר"ח שמואלביץ זצ"ל שאף כינהו בשם המפורסם ‘רבי בנימין הצדיק’ וכן ינק רבות בצעירותו מתורת זקני וגאוני ירושלים כמו הגאון רבי זונדל קרויזר ודודו רבי חיים קמיל ורבי חיים קרייזוירט זצ"ל ועוד”.
אותו תלמיד מתאר את ענוותנותו וקיום מצוות ‘כיבוד אב’ של המשגיח לאחר נישואיו. “בחיי אביו ביטל כל דעתו מפני רצון אביו ולא הסכים להצטרף לשום קופת צדקה וכדומה. וכן היה נוסע מידי שבוע לאביו במודיעין עילית לדבר עמו בלימוד ולבקרו”.
• ‘משפיע’ עוד בחיי אביו –
כבר בחיי אביו התפרסם כ’משפיע’. הוא כיהן כמשגיח בישיבת ‘משכן ישראל’ לצעירים בירושלים והיה מוסר שיחות מוסר וחיזוק רבות בהיכלי ישבות ומוסדות בכל הארץ. אחד ממקורביו מספר כי “המסורת הזו נמשכת עד היום. המשגיח נענה לפניות הזורמות לביתו מצד רבנים ומחנכים ומהיכלי ישיבות רבים, הפונים ומבקשים שיבוא למסור שיחות ושיעורים, והמשגיח נענה לכל הפניות ונוסע לישיבות ולמוסדות בכל רחבי הארץ, ובפרט בחודש אלול, אז המשגיח נוסע למסור עשרות שיחוק חיזוק בהיכלי התורה”.
בשנת תשע"ו החל באמירת השיחות בישיבת מיר ולאחר פטירת הגר"א חדש זצ"ל מונה באופן רשמי למשגיח בישיבה. בשיחותיו בישיבה, הנאמרות פעם בשבועיים בהיכל בית המדרש המרכזי, משתתפים אלפים מתלמידי הישיבה ומחוצה לה, ומושמעים ברמקולים שמועברים בכל בנין הישיבה. כך גם ישנם רבים שמאזינים לשיחות ולשיעורים דרך מערכת ‘קול הלשון’. “וכן מידי שבוע מתקיימים כמה ועדים פרטיים יותר לאברכי ובחורי הישיבה, וכן ועדים מיוחדים לחתנים, בהם מעביר את משנתו בהנהגת הבית ובחינוך ,הן באידיש והן בלשון הקודש. בכל ענייני הישיבה עומד המשגיח לצד רעו רה"י הגרא"י פינקל”, מספר אחד מתלמידי ישיבת מיר.
• מוקד משיכה להמונים –
שיחותיו של המשגיח סוחפות המונים. דבריו חוצבי הלבבות שנאמרים בצורה הכי ברורה ופשטנית, במטרה להנגיש אותם לדור, מושך קהל נרחב מכל החוגים והעדות. המשגיח נודע בגאונותו בתורה, אבל יודע גם לרדת לפשוטי העם ולהתייחס בצורה מתאימה לכל בעיות ואתגרי דורנו.
בשנים האחרונות החלו המונים להיוועץ ולהתברך ממרן המשגיח בכל צעד ושעל. כוח הברכה והתפילה העצום של המשגיח התפרסם ברחבי תבל, כאשר לדברי תלמידיו, סיפורי ישועות רבים מתגלגלים בחדרו, ובפרט סיפורי ישועות של מעוכבי-שידוך שהתארסו בזכות ברכתו ותפילתו. המשגיח ידוע במעמדי התפילה המרטיטים, כאשר הוא בעצמו עובר לפני התיבה ומוזיל דמעות וקורע שערי שמים על הכלל, ובפרט על מעוכבי שידוך.
המשגיח ידוע בענוותנותו העצומה. ההתייחסות המיוחדת לכל פונה ומבקש עצה וברכה, מתוך הארת פנים וחיבה מיוחדת, גורמת לכל אחד להרגיש כבן שמבקש עזרה מאביו. “בתוך ברכותיו”, מתאר אחד התלמידים, “תמיד יתבל המשגיח מאמרי חז"ל ומדרשים או קטעים מהש"ס, ואז מתגלה טפח מעומק ידיעתו בתורה”.
• קבלת קהל המונית –
קבלת הקהל אצל המשגיח מעידה על השפעתו העצומה. השפעה שמגיעה לכל חלקי הציבור. כל אחד שייכנס לבניין הישיבה, במהלך קבלת קהל אצל המשגיח בחדרו שבבניין המרכזי, יבחין מיד בתור ארוך שמשתרך לעבר חדרו של המשגיח. כך ניתן לראות יהודים פשוטים לצד אברכים תלמידי חכמים, רבנים, ראשי כוללים ומחנכים שבאים להתייעץ ולהתברך. כך גם ניתן לראות נגידים ואילי הון מכל העולם המגיעים לבקש עצה וברכה. כמו כן, מידי יום ניתן לראות תינוקות של רבן המגיעים יחד עם המלמדים כדי להיבחן אצל המשגיח, ילדי חלאק’ה עם הוריהם המאושרים, וחתנים המבקשים להיכנס לחופה עם ברכת המשגיח.
בקבלת קהל ניתן לראות אברכים ובחורי ישיבות שבאים להיוועץ בכל עניין הן בחינוך הילדים, הן בשלום בית וגם בעניינים רפואיים. “אנשים לא יזוזו ולא ינקטו בשום צעד בעניינים מורכבים, לפני קבלת ברכה והכוונה מהמשגיח. המשגיח לוקח כל מקרה ומקרה באפן אישי ודואג להשתתף בשמחתו של התלמיד או להיפך בצער התלמיד ח"ו באפן הכי אישי ששייך. תמיד יעודד ויחזק את הלבבות בשמחה וקירוב ולא בפחד ובאימה. המשגיח נוקט בשיטה של ימין מקרבת”, מציין אותו תלמיד.
• אבי היתומים –
מרן המשגיח נודע כ’אבי היתומים’ בדורנו. “הוא נוסע ללא הרף לחזק אנשים בניחומי אבלים, לבקר בבתי יתומים ולהשתתף בשמחתם כמו אבא. כל תלמידיו ומבקשי עצתו וברכתו תמיד ימצאו אוזן קשבת ואצל המשגיח. עשרות פתקים עם שמות לתפילה לרפואה ולזיווג ולזרע של קיימא מונחים תדיר על שולחנו ובסידורו של המשגיח”, הוא מוסיף.
• אירועים ומיזמים ציבוריים –
כאמור, שמעו של המשגיח הגיע גם מעבר לים, לארצות הברית. כך בחודש תמוז האחרון, המשגיח ערך מסע חיזוק בארה"ב שבמרכזו מסר את השיחה המרכזית בהיכל ישיבת לייקווד, בנוכחות ראשי ורבני הישיבה ובהשתתפות אלפי תלמידים. כך גם מסר שיחות בהיכלי התורה ברחבי ארה"ב וקיבל קהל עד השעות הקטנות של הלילה.
גם בקופות הצדקה, בארגונים שונים במגזר, ובמיוחד בהיכלי הישיבות מבינים את השפעתו של המשגיח, ולא-פעם פונים אליו כדי שיהיה חלק מוועדת רבנים כזו או אחרת. לצד שיחותיו בהיכלי השיבות והכוללים בכל ארץ, המשגיח נענה לבקשת ראשי קרנות הצדקה – כמו ועד הרבנים, קופת העיר, רינה של תורה ועוד – ועורך מעמדי תפילה המיועדים בין היתר להתרים את הציבור הרחב למען קופת הצדקה או ארגון החסד.
• הבנה לדור –
מה שבולט אצל המשגיח היא ההבנה לדור הנוכחי, הפשוט ואולי אפילו המגושם. הוא לא ידרוש מהציבור דברים שאינו יכול לעמוד בהם, אלא תמיד מדגיש שהוא מבקש מהציבור לקבל על עצמו קבלות קטנות, אך כאלה שוודאי ניתן לעמוד בהן. “לדוגמה”, מפרט אחד התלמידים, “בערב ראש השנה האחרון הוא ציין בשיחתו המרכזית על כך שראש השנה חל בשבת ואין תקיעת שופר ולכן צריך את כוח השבת שיגן לנו במקום השופר – ולכן כל אחד צריך להתחזק במשהו קטן: לימוד יומי של הלכות שבת. כך גם רבים השואלים ומבקשים הכוונה והדרכה, באותו עניין, מופתעים לגלות שכל אחד קיבל תשובה שונה. כל אחד עם תשובה המתאימה לו ולנפשו, ולא דומה תשובה אחת לחברתה”.
הגאון רבי יגאל כהן
זה קרה אי פעם, לפני פחות משני עשורים. ההמונים יושבים מרותקים לשיעורו של הרב, גומעים כל מילה בשקיקה ולא משים מקרבתו של הרב לאורך כל השיעור. עוברת שעה והשיעור בא לסיומו. הרב יוצא מבית הכנסת ומי שנכנס אליו זה הגאון רבי יגאל כהן. הוא התבקש למסור את השיעור הבא. אבל אז קורה המבוכה הגדולה – בזה אחר זה, הנוכחים מתחילים לעזוב את ההיכל. חלקם מהנהנים בנימוס לרב: “מצטערים, אנחנו חייבים ללכת”. הרב כהן מתחיל לנאום כשעשרה אנשים בודדים בלבד נשארים במקום.לא מדובר במקרה חד-פעמי. הסיפור הזה חזר על עצמו פעם-אחר-פעם. הרב כהן נכנס לשיעור, והציבור מצא את הדרך לחמוק החוצה. “המקרים הללו ממחישים את ‘סיפורו’ של הגאון רבי יגאל כהן”, מסביר אחד האנשים המקורבים לרב, “נער חבוט שהתמודד בכוחות עצמו מול המציאות הכואבת, והצליח להעפיל להישגים חסרי תקדים”.
הגאון רבי יגאל כהן נולד בא’ כסלו תשל"ג, להורים עולים מאיראן, שהתגוררו בשכונת ‘התקווה’ בתל אביב. שנות הילדות של הילד יגאל היו מלאות קשיים ומהמורות. אותן שנים הן אולי גם מה שגרמו לו להיות את מי שהוא היום. להכיר את הדור, בעיקר את הנוער, הקשיים וההתמודדויות שמלווים רבים, אם לא כל אחד, מאיתנו.
הוא גדל במשפחה דתית, רבת ילדים אך דלת אמצעים. הוא גדל לתוך חיי עוני. היה ישן עם עוד חמישה ילדים בחדר אחד עם ההורים. ואז, כשעוד לא הגיע לגיל 8, הוא נשלח לפנימייה, מעין תלמוד תורה, בבני ברק. רחוק מהבית, מההורים ומהחברים. את הלילות באותה פנימייה הוא זוכר כחלום בלהות מתמשך, עמוס בפרצי בכי ורווי בגעגועים.
הרב בעצמו לא מתבייש לספר על שנות הילדות הקשות. על היותו מסומן כ"ילד רע". על הפרעות הקשב והריכוז שמיררו לו את החיים. על הנטייה לפרוץ את המסגרות החינוכיות שהציבו לו הוריו, ולשחק כדורגל עם החברים בשכונה התל אביבית. על הטענות הקשות נגד אמו ש"שלחה" אותו מהבית בגיל כה צעיר. רק לימים הוא ישמע מאחותו שסבו ע"ה הוא זה שציווה לאמו לשלוח אותו לבני ברק, כדי להציל אותו מיציאה ל"תרבות רעה" נוכח ה’ניסיונות’ הרוחניים בתל אביב. אמו בכתה אז בכי-תמרורים, היא רצתה את בנה יגאל קרוב – אבל את הבכי הזה יגאל לא שמע.
• השאלות באמונה –
לצד כל הקשיים, אצל יגאל, אז נער מתבגר שטרם הגיע לגיל 17, התעוררו גם שאלות באמונה. למאזיניו הוא מספר היום כי השינוי התחולל אצלו עם נקודה קטנה שהאירה אצלו באותם ימים קשים. לדבריו, לילה אחר הוא החליט להתנער מכל התוויות של ה"ילד הרע" שהדביקו לו במהלך כל השנים, והתחיל לכתוב לעצמו על פנקס את כל הדברים הטובים והחיוביים שהוא עשה במהלך החיים.
הוא אמנם הצליח למצוא כמה דברים טובים על עצמו, אך אז הוא נזכר שאולי מדובר ‘גאווה’, ואז שוב התחיל לכתוב, וחוזר חלילה. אבל כעבור זמן, כך הוא מעיד, הוא גילה שהדפים האלה החזיקו אותו. “כשהבנתי שאני טוב, הבנתי גם שהחיים שלי והפעולות שלי, אינם שלי. יש מישהו שמחיה אותי ויש מישהו שמחליט על כל דבר, אם יהיה לי או לא יהיה לי. ואז ידעתי שיש בורא עולם”, אמר פעם הרב.
• התאונה, ה’רילוקיישן’ והלימוד אצל הרב מאזוז –
חייו של יגאל לא האירו לו פנים גם בהמשך. בגיל 19, לאחר שירות צבאי קצר במהלכו נפצע בתאונת דרכים, הוא טס לארצות הברית ולמד בין היתר בישיבתו של הרב יוסף יגן במונסי. בגיל 21 נישא בארצות הברית ולאחר מספר שנים שב לישראל, השתכן בבני ברק והחל ללמוד בכולל של ישיבת ‘כסא רחמים’ בראשות מרן הגאון רבי מאיר מאזוז. עם השנים למד הוראה, דיינות והוסמך לשמש כרב עיר וכדיין.
• החולשה שגילתה את משקעי הילדות –
באותן שנים, בני הזוג המתינו 7 שנים לילדים. התמודדו עם קשיים כלכליים. גם לאחר שנושע וזכה לילדים, נמשכו הקשיים. הוא סבל מחולשה נוראית שגרמה לו להפסיק את העשייה הברוכה, אבל הבדיקות אצל הרופא לא הצביעו על כלום, והרופא הפנה אותו למטפל רגשי, ושם הבין כי את משקעי הילדות אי אפשר לטייח או לטאטא אותם מתחת לשטיח. “המסע הרגשי של הרב, לא רק עזר לרב עצמו, אלא למאות אלפים נוספים”, מסביר אחד מתלמידיו, “את המסע שהוא עבר הוא מנסה להעביר היום להמוני בית ישראל”.
• הציבור “מגלה” את המהפכן –
כפי שציינו, במשך עשור הרב העביר דרשות והרצאות, אך הקהל עדיין לא “גילה” אותו באותן שנים. בינתיים הוא הקים תנועות קירוב, מוסדות תורניים וארגוני חסד. הפריצה הגדולה התרחשה בשנים האחרונות. הרב הפך ממרצה עלום-שם למהפכן בולט שהרצאותיו סוחפות מאות אלפים בכל רחבי תבל. ומדוע מהפכן? כי את מה שהרב כהן עושה בנאומיו, אף אחד לא עשה לפני כן, ובוודאי לא בהיקפים כאלה. נושאים שטרם נדונו בציבור החרדי, מקבלים במה מכובדת עם מעטפת כשרה ומהודרת. הכול נמצא על השולחן, כאשר המטרה העליונה היא: לחזק ולעודד את הדור הנוכחי.
• אימפריה של איש אחד – קהל המאזינים הגדול ביותר –
נכון להיום, הרב כהן הוא אימפריה של ממש. אולי המשפיע עם קהל המאזינים הגדול ביותר בעולם היהודי. החל משנת תשע"ה החלו שיעוריו בבית המדרש להיות מצולמים ומשודרים בערוץ הידברות וברשתות החברתיות. מדי יום יוצאים על ידי מוסדותיו מספר סרטונים חדשים, הנלקחים מתוך שיעוריו הקבועים ומועלים לרשתות החברתיות. שיעוריו הפכו לפופולריים עם השנים, ונכון לשנה זו, מעל חצי מיליון איש עוקבים אחר חשבונות המעבירים את שיעוריו ברשתות החברתיות. כמו כן, משודרים ברשתותיו החברתיות שידורים חיים משיעוריו השבועיים ומשיעורי חוץ אותם הוא מוסר מספר פעמים בשבוע. מוסדותיו הוציאו מעל 12 דיסקים לשמיעה שהחומרים מהם הופקו משיעוריו וחולקו עד היום ברחבי הארץ והעולם במעל 2.5 מיליון עותקים.
• סופר, בעל טור ומחבר ספרים –
בנוסף, הרב הוא בעל טור פופולרי בשבועון הנפוץ ‘משפחה’, ובעבר היה בעל טור קבוע בעלון ‘בית מרן’. לצד זאת חיבר ספרים: יגל ליבי בישועתך – עוסק בענייני אמונה וביטחון, שמחה ואהבת הבורא; בחסדך בטחתי – עוסק בענייני חרדות ודיכאון – הבעיה והפתרון, וכן חלק שני העוסק בענייני זוגיות ושלום בית; שער הביטחון המבואר – פירוש על השער הרביעי בספר “חובות הלבבות”; שיעורי הרב יגאל כהן – ליקוט משיעוריו שנמסרו במהלך השנים, בנושאי אמונה וביטחון בה’, תפילה, מידות טובות, זוגיות וחינוך הילדים, ה’תשפ"ג.
-
@ליובאוויטשער770 אמר במגזין חג [JDN, בחדרי חרדים, ועוד] - סוכות תשפ"ד:
שלושת ‘המשפיעים’ הבולטים בעולם היהודי: התלמידים והמקורבים מספרים
סקירת חג מיוחדת על שלושת המשפיעים הבולטים בעשורים האחרונים – הרה"צ רבי אלימלך (ר’ מיילך) בידרמן, הגאון רבי בנימין (ר’ בנימין הצדיק) פינקל, והגאון רבי יגאל כהן • יוסי שטארק שוחח עם תלמידים, מקורבים ו’אנשי בית’
יוסי שטארק
לאחר מאמר ההקדמה המורחב, עם ההיסטוריון הרב ישראל אלתר גרובייס, עורך ‘קולמוס’, אנחנו מגישים את “פרויקט המשפיעים” – סקירה מקיפה על חייהם ופועלם של שלושת ‘המשפיעים’ שמוכרים למאות אלפי אנשים ברחבי העולם המתחזקים מנאומיהם, נהנים מדבריהם ומתעודדים ממעשיהם.שוחחנו עם תלמידים, מקורבים ואנשי בית, שהכניסו אותנו אל החדרים הסודיים של ‘המשפיעים’ של העולם היהודי. הם חשפו את המתרחש מאחורי הקלעים, סיפרו על עברם של אותם צדיקים ותיארו את השפעתם של מורם ורבם.
הרה"צ רבי אלימלך בידרמן
גדול “המשפיעים” בדורנו, הוא ללא ספק הרה"צ רבי אלימלך בידרמן. “ר’ מיילך”, כפי שמכנים אותו תלמידיו בחיבה ובהערצה, החל את דרכו בשלהוב ההמונים לפני כ-20 שנה, בתחילת שנות הס’. הוא לא הלך בדרך “המקובלת” כביכול, ולא קיבל על עצמו את עול האדמו"רות לאחר הסתלקות אביו הרה"ק רבי אלתר מלעלוב זי"ע בשנת תשס"א. אחיו מונו לאדמו"רים, וחלקם מונו לרבני קהילות, אך ר’ מיילך, זה שהתהלך בצידי הדרכים משחר ילדותו, רצה להמשיך בעבודת ה’ הפרטית שלו.ר’ מיילך, או בשמו המלא הרב אברהם אלימלך, נולד בט’ בחשוון תשכ"ח, וזכה להיקרא בבריתו על שמו של הרה"ק רבי אברהם אלימלך פרלוב מקרלין הי"ד, הרב של סבו. כבר בצעירותו ניכר היה עליו שהוא חסיד שמתנהל בפרישות מופלגת. עניו עם טוהר מיוחד, תלמיד חכם ומתמיד עצום, ועבד ה’ בכל רמ"ח אבריו ושס"ה גידיו. ולא מדובר במליצה בלבד. כל מי ששוחחנו איתו, ומכיר אותו עוד מאותן שנים, חזר על אותם תיאורים.
בהגיעו לגיל בר המצווה, הבנש"ק העילוי עלה ללמוד בישיבת פוניבז’. גם לישיבה גדולה, הוא בחר את פוניבז’, כדי להמשיך לעשות חיל בלימודו ולהתנזר מענייני העולם הזה. בהגיעו לפרקו זכתה בו בתו הרה"ק מזוטשקא זי"ע. מקורביו מספרים כי היה לו קשר חם ומיוחד לחמיו, ולא רק כקרוב משפחה, אלא גם כתלמיד בפני רבו.
• ‘השמועות’ על הבנש"ק הצעיר –
לפני כשני עשורים, לאחר שהתפשטו השמועות על הבנש"ק העילוי שלא קיבל אדמו"רות, החלו להתקבץ סביבו תלמידי ישיבות. מרביתם בחורים חסידים מישיבת סלבודקה. הם נשבו בקסמו, התגודדו סביבו והשתתפו בהתכנסויות מצומצמות שארגן בביתו בלילות שבת.
בהמשך החל למסור את השיעור המסורתי מדי ליל שישי לבחורים חסידיים, בעיקר מישיבת מיר בביתו של סב אשתו, הרה"ק רבי שלמה (שלומ’קה) מזוועהיל זי"ע, בשכונת בית ישראל בירושלים. שיעור שנמשך עד עצם היום הזה, ומהווה תל תלפיות למבקשי השם.
• השפעה בכל נקודה יהודית בגלובוס –
מנקודה זו והלאה, ההיסטוריה כבר ידועה לכולם; תוך מספר שנים, בסיום שנות הס’, ר’ מיילך הפך למשפיע חובק עולם. שיעוריו הגיעו לכל נקודה יהודית בגלובוס. אם כי רק כעבור 10 שנים נוספות, השפעתו התחזקה לממדים עצומים ור’ מיילך הפך לחלק בלתי נפרד מכל אירוע ציבורי-רוחני גדול בציבור החרדי. וכך, בשנים האחרונות, ניתן לראות נהירה המונית מכל חלקי העם לעבר דרשותיו, ולמקומות בהם הוא מופיע.
במקביל, שיעוריו מועברים בשידור חי להמוני בית ישראל בכל רחבי תבל, ושיחותיו המודפסות בחוברות ‘באר הפרשה’ מופצות בשורה של שפות, לאור הביקוש חסר התקדים. כך גם, במהלך השנה, ר’ מיילך עובר מעיר לעיר ומקיים שבתות התאחדות, סעודת מלווה מלכה ואירועים ב’ליל שישי’ וכן הלאה, בהשתתפות תלמידיו וחסידיו לצד תושבים רבים מאותן ערים הצמאים למילה חמה ומעודדת.
• לא התמסדות, אבל כמו חצר –
ר’ מיילך אמנם מקפיד שלא “למסד” את תנועת החיזוק הבלתי פורמלית שהוא עומד בראשה, (כפי שצוין בהרחבה במאמר ההקדמה עם הרב ישראל אלתר גרובייס), אך במהלך השנה, כמו בכל חצר, הוא מקיים אירועים קבועים, כמו אירוע ההילולה הגדול על ציון ה’בת עין’ זצ"ל, בהשתתפות אלפי תלמידים וחסידים שצמודים לטריבונות הענק במשך שעות ארוכות. אחת לשנה הוא גם עורך עבור כלל תלמידיו שבת התאחדות באתרא קדישא מירון. כך גם בחתונות ילדיו הוא נוהג לערוך שבת במירון. וגולת הכותרת היא כמובן ההדלקה המרכזית, והגדולה בתבל, בליל הילולת הרשב"י.
• ה’באר’ של ר’ מיילך –
בשיעוריו ודרשותיו הוא עוסק רבות בענייני אמונה וביטחון בבורא העולם, כשהוא משלב את מסריו בסיפורי צדיקים וסיפורי השגחה בני ימינו. שיחותיו הודפסו על ידי תלמידיו בשם “באר החיים”. סדרת ספרים על שבת קודש, חג הפסח, חודשי אלול-תשרי, ימי הפורים, ספרית העומר, ל"ג בעומר, חג השבועות, חנוכה ועוד. וזאת, כאמור, לצד חוברות ‘באר הפרשה’ שהפכו למוצר חובה בכל בית כנסת בעולם.
• ללא סדר יום –
אחת לתקופה, בעיקר בתקופת החגים, אנחנו עורכים ב-JDN מאמרים מקיפים על גדולי ישראל. אחד המאפיינים הבולטים של אותם מאמרים, הוא ההתמקדות ב"סדר היום" של אותו צדיק או רב. כדי להחכים, ולתת גם לקוראים ללמוד, מעבודת הקודש של צדיקי דורנו.
אך הפעם, כשניגשנו לבדוק מהו סדר יומו של ר’ מיילך, התשובה של כולם הייתה: “אין לו סדר יום”. ומי הם כולם? שורה של מקורבים ואנשי בית שדיברנו איתם. רובם בכלל התחמקו ולא רצו לדבר. “ר’ מיילך מסמל את מידת הענווה והצניעות, איננו רוצים להאדיר אותו באמצעות כתבות ומאמרים”, אמר אחד מהם. אבל בכל זאת, עם קצת עקשנות, הצלחנו לשמוע קצת על המתרחש מאחורי הקלעים בבית הקט ברחוב הושע 1 בעיר התורה והחסידות בני ברק, כמובן בעילום שמות.
נהוג להגיד במחוזותינו כי סדר יומו של בן אדם מלמד מיהו האיש. במקרה דינן ניתן להגיד: היעדר סדר יומו של האיש מלמד מיהו האיש. אדם זך וטהור שמבטל את עצמו, את רצונותיו, את צרכיו – כדי להעניק את כל-כולו לדור. כדי לעבוד את השם יתברך, ולקרב אליו את בניו. אין סדר יום, כי מדי כמה דקות צץ צורך אחר. חולה שצריך שיחת חיזוק בטלפון, אמא שבוכה על בנה שמתמודד ומתחננת לזריקת עידוד, בחור מבוגר מעוכב-שידוך שמבקש ברכה, ואפילו בעל משפחה שמתייפח בדמעות על כך שאין לו איך להכניס את השבת. ר’ מיילך לא מתמהמה במקרים כאלה ומתפנה מיד לעזור. כך כמובן לא ניתן לנהל סדר יום.
זהו אולי סוד קסמו של ר’ מיילך; לא רק משפיע שנותן הרצאות מרתקות, עורך טישים סוחפים ומפרסם חוברות ‘באר הפרשה’ – אלא גם, ובעיקר, משפיע שנחוש להמטיר טללי שפע על תלמידיו וחסידיו, לדאוג להם לכל הצרכים ולהיות קשוב לבעיותיהם. עשרות, ואולי מאות האלפים, שמתחזקים מדבריו, מאירועי ההוד שהוא עורך וממסעותיו התכופים – אולי לא מכירים מספיק את מעשי החסד הללו, הנעשים מאחורי הקלעים ובשעות-לא-שעות, אך גם בלי להכיר אותם לעומק, הם מזהים זאת על אישיותו של ר’ מיילך. מזהים זאת כשר’ מיילך מפזר שמחה וחיוכים בדרשותיו, כשהוא יורק אש של קדושה בריקודיו וכשהוא מרקיע שחקים למען עמך בית ישראל בתפילותיו הרבות.
“ר’ מיילך לא ישן בלילה”, מספר אחד ממקורביו, “הוא מקציב לעצמו זמן מנוחה קצר בצהרי היום. במהלך הלילה הוא מְתַפְקֵד כאילו מדובר בצהרי היום. באותן שעות הוא מקדיש את עצמו לקהל האמריקני. מוסר שיעורים, מחזק ומעודד, ופשוט עושה בשבילם את מה שהוא עושה במהלך היום לציבור הישראלי”.
• מפעל חסד מהלך –
לדבריו, “לר’ מיילך אין אכן סדר יום, אבל יש דברים שהם כמעט קבועים. כמו שני כיבודים לסנדקאות מדי יום. כמו שיחות חיזוק לאנשים. ולא מדובר רק בשיחות שנועדו לעודד אנשים, אלא הוא מקפיד גם להתקשר לאנשים לברר האם נעזרו כבר במה שהיו צריכים, או לברך מזל טוב לאלה שאכן נעזרו. להראות לאותם אנשים שהוא כמו חבר וידיד שמתעניין בשלומם תמיד”.
“כחלק ממפעל החסד שלו, הוא מקיים חלוקת כרטיסים לשבת, מדי ערב שבת, למשפחות נזקקות ב-13 ערים חרדיות ברחבי הארץ. לקראת החג הוא מגביר את פעולות החסד. הוא הקים מערכות חסד שמפזרות מיליוני שקלים בשנה”, הוא מוסיף.
• ‘משפיע’ גם לעצמו –
אחד התלמידים מספר כי “במהלך היום, מעבר לשיעורים, שיחות חיזוק, ביקורי-חולים וכדומה – ר’ מיילך גם מקיים את ה’קבלות’ אותן הוא ביקש מהציבור לקבל על עצמו. הוא אומר לי לפעמים כי ‘אם ביקשתי מהציבור לקבל על עצמו משהו, ללמוד או להתחזק – אני גם חייב לפעול כך. זו לא חוכמה לבקש מאחרים להשתפר. אני גם חייב לעשות זאת’. וכך הוא יושב ומשלים דפי גמרא או לימוד מוסר, כי זה מה שביקש מהציבור. גם בעת נסיעותיו ברכב, ניתן לראות אותו ‘משלים’ את ה’קבלות’ שהוא ביקש מאחרים וגם לקח על עצמו”.
“את נסיעותיו ממקום למקום הוא מנצל עד תום”, הוא מציין. “באמצע נסיעה הוא יכול להשלים את ה’קבלות’, לקיים סבב שיחות חיזוק, וגם לכתוב שיעורים. כל דקה פנויה מנוצלת. אין שיחות חולין, אין תנומות קצרות”.
• רצף שיעורים –
אותו תלמיד מפרט את סדרי השיעורים הקבועים שלו במהלך השבוע. ביום שלישי הוא מוסר שיעור בהיכל ‘אש קודש’ ברחוב רש"י בבני ברק, בו הוא גם מוסר שיעורים בתחילת השבוע בלשון הקודש. ביום רביעי בבית הכנסת ‘מגדנות אליהו’ בשכונת רוממה בירושלים. ביום חמישי הוא מגיע למסור את שיעורו הקבוע בבית שמש ולאחר מכן ממשיך לשיעור הקבוע והמסורתי בביתו של סב אשתו, הרה"ק רבי שלמה (שלומ’קה) מזוועהיל זי"ע, בשכונת בית ישראל בירושלים. את האהדה בקרב הציבור הליטאי ניתן לראות, בין היתר, בשיעור קבוע הנמסר בבית כנסת ליטאי בשבת בלילה.
• הקשר עם גדולי ישראל –
לצד כל זאת, מספרים תלמידיו, ר’ מיילך נמצא בקשר הדוק עם גדולי ישראל רבים. “הוא קשור ודבוק לבית לעלוב, מקור מחצבתו, אך לפעמים הוא יכול להסתגר ביחידות עם גדולי ישראל בחדר, למשך זמן רב, כשלאף אחד אין שמץ של מושג על מה הם שוחחו. אבל גם כאשר נפגש עם גדולי ישראל, הוא מכניע את עצמו כתלמיד בפני רבו”.
היריעה קצרה מהכיל את היקף השפעתו של הרה"צ רבי אלימלך בידרמן, ולכן ציינו רק נקודות מסוימות בחייו, וביומו העמוס, כדי שנוכל להגיש לקוראים היקרים, מסגרות מכובדות גם על המשפיעים הנוספים, החשובים לא-פחות – מרן המשגיח הגאון הצדיק רבי בנימין פינקל, והגאון רבי יגאל כהן.
מרן המשגיח הגאון הצדיק רבי בנימין פינקל
כמו בציבור החסידי, גם בציבור הליטאי ישנם לא-מעט משפיעים, אם כי בציבור הליטאי התופעה פחות נפוצה. כשניגשנו ל"פרויקט המשפיעים", דיברנו עם תלמידי חכמים ויודעי ספר כדי להבין מי הוא המשפיע הבולט ביותר בציבור הליטאי, שעליו כדאי לשפוך אור ולספר לקוראי JDN על פועלו. התשובה החד-משמעית הייתה: מרן המשגיח הגאון הצדיק רבי בנימין פינקל, משגיח ישיבת מיר. או “ר’ בנימין הצדיק”, כפי שהוא מכונה בקרב הציבור הרחב.המשגיח נולד בט’ תמוז תשי"ד כבנו בכורו של הגאון הגדול רבי אריה פינקל זצ"ל, ראש ישיבת מיר מודיעין עילית ונכדו של הגאון הגדול רבי אליעזר יהודה פינקל זצ"ל, ראש ישיבת מיר, ונינו של הסבא מסלבודקא. בצעירותו עשה חיל בלימודו בישיבות קמניץ ומיר, שם נודע כבר בעבודת התפילה המיוחדת שלו ובלימוד עד השעות המאוחרות של הלילה.
• ‘משפיע’ כבר בישיבה –
ר’ בנימין הצדיק התגלה כבר כמי שקרוץ מחומר של ‘משפיע’, עוד בתקופת לימודיו בישיבה. “כבר אז, בתקופת הלימוד בישיבות, דאג וקירב את הבחורים החלשים והבין לליבם של הנדכאים”, מספר אחד מתלמידיו. הוא מספר גם כי “בבחרותו בישיבת מיר היה מקורב וחביב עד מאד על רבו רה"י הגר"ח שמואלביץ זצ"ל שאף כינהו בשם המפורסם ‘רבי בנימין הצדיק’ וכן ינק רבות בצעירותו מתורת זקני וגאוני ירושלים כמו הגאון רבי זונדל קרויזר ודודו רבי חיים קמיל ורבי חיים קרייזוירט זצ"ל ועוד”.
אותו תלמיד מתאר את ענוותנותו וקיום מצוות ‘כיבוד אב’ של המשגיח לאחר נישואיו. “בחיי אביו ביטל כל דעתו מפני רצון אביו ולא הסכים להצטרף לשום קופת צדקה וכדומה. וכן היה נוסע מידי שבוע לאביו במודיעין עילית לדבר עמו בלימוד ולבקרו”.
• ‘משפיע’ עוד בחיי אביו –
כבר בחיי אביו התפרסם כ’משפיע’. הוא כיהן כמשגיח בישיבת ‘משכן ישראל’ לצעירים בירושלים והיה מוסר שיחות מוסר וחיזוק רבות בהיכלי ישבות ומוסדות בכל הארץ. אחד ממקורביו מספר כי “המסורת הזו נמשכת עד היום. המשגיח נענה לפניות הזורמות לביתו מצד רבנים ומחנכים ומהיכלי ישיבות רבים, הפונים ומבקשים שיבוא למסור שיחות ושיעורים, והמשגיח נענה לכל הפניות ונוסע לישיבות ולמוסדות בכל רחבי הארץ, ובפרט בחודש אלול, אז המשגיח נוסע למסור עשרות שיחוק חיזוק בהיכלי התורה”.
בשנת תשע"ו החל באמירת השיחות בישיבת מיר ולאחר פטירת הגר"א חדש זצ"ל מונה באופן רשמי למשגיח בישיבה. בשיחותיו בישיבה, הנאמרות פעם בשבועיים בהיכל בית המדרש המרכזי, משתתפים אלפים מתלמידי הישיבה ומחוצה לה, ומושמעים ברמקולים שמועברים בכל בנין הישיבה. כך גם ישנם רבים שמאזינים לשיחות ולשיעורים דרך מערכת ‘קול הלשון’. “וכן מידי שבוע מתקיימים כמה ועדים פרטיים יותר לאברכי ובחורי הישיבה, וכן ועדים מיוחדים לחתנים, בהם מעביר את משנתו בהנהגת הבית ובחינוך ,הן באידיש והן בלשון הקודש. בכל ענייני הישיבה עומד המשגיח לצד רעו רה"י הגרא"י פינקל”, מספר אחד מתלמידי ישיבת מיר.
• מוקד משיכה להמונים –
שיחותיו של המשגיח סוחפות המונים. דבריו חוצבי הלבבות שנאמרים בצורה הכי ברורה ופשטנית, במטרה להנגיש אותם לדור, מושך קהל נרחב מכל החוגים והעדות. המשגיח נודע בגאונותו בתורה, אבל יודע גם לרדת לפשוטי העם ולהתייחס בצורה מתאימה לכל בעיות ואתגרי דורנו.
בשנים האחרונות החלו המונים להיוועץ ולהתברך ממרן המשגיח בכל צעד ושעל. כוח הברכה והתפילה העצום של המשגיח התפרסם ברחבי תבל, כאשר לדברי תלמידיו, סיפורי ישועות רבים מתגלגלים בחדרו, ובפרט סיפורי ישועות של מעוכבי-שידוך שהתארסו בזכות ברכתו ותפילתו. המשגיח ידוע במעמדי התפילה המרטיטים, כאשר הוא בעצמו עובר לפני התיבה ומוזיל דמעות וקורע שערי שמים על הכלל, ובפרט על מעוכבי שידוך.
המשגיח ידוע בענוותנותו העצומה. ההתייחסות המיוחדת לכל פונה ומבקש עצה וברכה, מתוך הארת פנים וחיבה מיוחדת, גורמת לכל אחד להרגיש כבן שמבקש עזרה מאביו. “בתוך ברכותיו”, מתאר אחד התלמידים, “תמיד יתבל המשגיח מאמרי חז"ל ומדרשים או קטעים מהש"ס, ואז מתגלה טפח מעומק ידיעתו בתורה”.
• קבלת קהל המונית –
קבלת הקהל אצל המשגיח מעידה על השפעתו העצומה. השפעה שמגיעה לכל חלקי הציבור. כל אחד שייכנס לבניין הישיבה, במהלך קבלת קהל אצל המשגיח בחדרו שבבניין המרכזי, יבחין מיד בתור ארוך שמשתרך לעבר חדרו של המשגיח. כך ניתן לראות יהודים פשוטים לצד אברכים תלמידי חכמים, רבנים, ראשי כוללים ומחנכים שבאים להתייעץ ולהתברך. כך גם ניתן לראות נגידים ואילי הון מכל העולם המגיעים לבקש עצה וברכה. כמו כן, מידי יום ניתן לראות תינוקות של רבן המגיעים יחד עם המלמדים כדי להיבחן אצל המשגיח, ילדי חלאק’ה עם הוריהם המאושרים, וחתנים המבקשים להיכנס לחופה עם ברכת המשגיח.
בקבלת קהל ניתן לראות אברכים ובחורי ישיבות שבאים להיוועץ בכל עניין הן בחינוך הילדים, הן בשלום בית וגם בעניינים רפואיים. “אנשים לא יזוזו ולא ינקטו בשום צעד בעניינים מורכבים, לפני קבלת ברכה והכוונה מהמשגיח. המשגיח לוקח כל מקרה ומקרה באפן אישי ודואג להשתתף בשמחתו של התלמיד או להיפך בצער התלמיד ח"ו באפן הכי אישי ששייך. תמיד יעודד ויחזק את הלבבות בשמחה וקירוב ולא בפחד ובאימה. המשגיח נוקט בשיטה של ימין מקרבת”, מציין אותו תלמיד.
• אבי היתומים –
מרן המשגיח נודע כ’אבי היתומים’ בדורנו. “הוא נוסע ללא הרף לחזק אנשים בניחומי אבלים, לבקר בבתי יתומים ולהשתתף בשמחתם כמו אבא. כל תלמידיו ומבקשי עצתו וברכתו תמיד ימצאו אוזן קשבת ואצל המשגיח. עשרות פתקים עם שמות לתפילה לרפואה ולזיווג ולזרע של קיימא מונחים תדיר על שולחנו ובסידורו של המשגיח”, הוא מוסיף.
• אירועים ומיזמים ציבוריים –
כאמור, שמעו של המשגיח הגיע גם מעבר לים, לארצות הברית. כך בחודש תמוז האחרון, המשגיח ערך מסע חיזוק בארה"ב שבמרכזו מסר את השיחה המרכזית בהיכל ישיבת לייקווד, בנוכחות ראשי ורבני הישיבה ובהשתתפות אלפי תלמידים. כך גם מסר שיחות בהיכלי התורה ברחבי ארה"ב וקיבל קהל עד השעות הקטנות של הלילה.
גם בקופות הצדקה, בארגונים שונים במגזר, ובמיוחד בהיכלי הישיבות מבינים את השפעתו של המשגיח, ולא-פעם פונים אליו כדי שיהיה חלק מוועדת רבנים כזו או אחרת. לצד שיחותיו בהיכלי השיבות והכוללים בכל ארץ, המשגיח נענה לבקשת ראשי קרנות הצדקה – כמו ועד הרבנים, קופת העיר, רינה של תורה ועוד – ועורך מעמדי תפילה המיועדים בין היתר להתרים את הציבור הרחב למען קופת הצדקה או ארגון החסד.
• הבנה לדור –
מה שבולט אצל המשגיח היא ההבנה לדור הנוכחי, הפשוט ואולי אפילו המגושם. הוא לא ידרוש מהציבור דברים שאינו יכול לעמוד בהם, אלא תמיד מדגיש שהוא מבקש מהציבור לקבל על עצמו קבלות קטנות, אך כאלה שוודאי ניתן לעמוד בהן. “לדוגמה”, מפרט אחד התלמידים, “בערב ראש השנה האחרון הוא ציין בשיחתו המרכזית על כך שראש השנה חל בשבת ואין תקיעת שופר ולכן צריך את כוח השבת שיגן לנו במקום השופר – ולכן כל אחד צריך להתחזק במשהו קטן: לימוד יומי של הלכות שבת. כך גם רבים השואלים ומבקשים הכוונה והדרכה, באותו עניין, מופתעים לגלות שכל אחד קיבל תשובה שונה. כל אחד עם תשובה המתאימה לו ולנפשו, ולא דומה תשובה אחת לחברתה”.
הגאון רבי יגאל כהן
זה קרה אי פעם, לפני פחות משני עשורים. ההמונים יושבים מרותקים לשיעורו של הרב, גומעים כל מילה בשקיקה ולא משים מקרבתו של הרב לאורך כל השיעור. עוברת שעה והשיעור בא לסיומו. הרב יוצא מבית הכנסת ומי שנכנס אליו זה הגאון רבי יגאל כהן. הוא התבקש למסור את השיעור הבא. אבל אז קורה המבוכה הגדולה – בזה אחר זה, הנוכחים מתחילים לעזוב את ההיכל. חלקם מהנהנים בנימוס לרב: “מצטערים, אנחנו חייבים ללכת”. הרב כהן מתחיל לנאום כשעשרה אנשים בודדים בלבד נשארים במקום.לא מדובר במקרה חד-פעמי. הסיפור הזה חזר על עצמו פעם-אחר-פעם. הרב כהן נכנס לשיעור, והציבור מצא את הדרך לחמוק החוצה. “המקרים הללו ממחישים את ‘סיפורו’ של הגאון רבי יגאל כהן”, מסביר אחד האנשים המקורבים לרב, “נער חבוט שהתמודד בכוחות עצמו מול המציאות הכואבת, והצליח להעפיל להישגים חסרי תקדים”.
הגאון רבי יגאל כהן נולד בא’ כסלו תשל"ג, להורים עולים מאיראן, שהתגוררו בשכונת ‘התקווה’ בתל אביב. שנות הילדות של הילד יגאל היו מלאות קשיים ומהמורות. אותן שנים הן אולי גם מה שגרמו לו להיות את מי שהוא היום. להכיר את הדור, בעיקר את הנוער, הקשיים וההתמודדויות שמלווים רבים, אם לא כל אחד, מאיתנו.
הוא גדל במשפחה דתית, רבת ילדים אך דלת אמצעים. הוא גדל לתוך חיי עוני. היה ישן עם עוד חמישה ילדים בחדר אחד עם ההורים. ואז, כשעוד לא הגיע לגיל 8, הוא נשלח לפנימייה, מעין תלמוד תורה, בבני ברק. רחוק מהבית, מההורים ומהחברים. את הלילות באותה פנימייה הוא זוכר כחלום בלהות מתמשך, עמוס בפרצי בכי ורווי בגעגועים.
הרב בעצמו לא מתבייש לספר על שנות הילדות הקשות. על היותו מסומן כ"ילד רע". על הפרעות הקשב והריכוז שמיררו לו את החיים. על הנטייה לפרוץ את המסגרות החינוכיות שהציבו לו הוריו, ולשחק כדורגל עם החברים בשכונה התל אביבית. על הטענות הקשות נגד אמו ש"שלחה" אותו מהבית בגיל כה צעיר. רק לימים הוא ישמע מאחותו שסבו ע"ה הוא זה שציווה לאמו לשלוח אותו לבני ברק, כדי להציל אותו מיציאה ל"תרבות רעה" נוכח ה’ניסיונות’ הרוחניים בתל אביב. אמו בכתה אז בכי-תמרורים, היא רצתה את בנה יגאל קרוב – אבל את הבכי הזה יגאל לא שמע.
• השאלות באמונה –
לצד כל הקשיים, אצל יגאל, אז נער מתבגר שטרם הגיע לגיל 17, התעוררו גם שאלות באמונה. למאזיניו הוא מספר היום כי השינוי התחולל אצלו עם נקודה קטנה שהאירה אצלו באותם ימים קשים. לדבריו, לילה אחר הוא החליט להתנער מכל התוויות של ה"ילד הרע" שהדביקו לו במהלך כל השנים, והתחיל לכתוב לעצמו על פנקס את כל הדברים הטובים והחיוביים שהוא עשה במהלך החיים.
הוא אמנם הצליח למצוא כמה דברים טובים על עצמו, אך אז הוא נזכר שאולי מדובר ‘גאווה’, ואז שוב התחיל לכתוב, וחוזר חלילה. אבל כעבור זמן, כך הוא מעיד, הוא גילה שהדפים האלה החזיקו אותו. “כשהבנתי שאני טוב, הבנתי גם שהחיים שלי והפעולות שלי, אינם שלי. יש מישהו שמחיה אותי ויש מישהו שמחליט על כל דבר, אם יהיה לי או לא יהיה לי. ואז ידעתי שיש בורא עולם”, אמר פעם הרב.
• התאונה, ה’רילוקיישן’ והלימוד אצל הרב מאזוז –
חייו של יגאל לא האירו לו פנים גם בהמשך. בגיל 19, לאחר שירות צבאי קצר במהלכו נפצע בתאונת דרכים, הוא טס לארצות הברית ולמד בין היתר בישיבתו של הרב יוסף יגן במונסי. בגיל 21 נישא בארצות הברית ולאחר מספר שנים שב לישראל, השתכן בבני ברק והחל ללמוד בכולל של ישיבת ‘כסא רחמים’ בראשות מרן הגאון רבי מאיר מאזוז. עם השנים למד הוראה, דיינות והוסמך לשמש כרב עיר וכדיין.
• החולשה שגילתה את משקעי הילדות –
באותן שנים, בני הזוג המתינו 7 שנים לילדים. התמודדו עם קשיים כלכליים. גם לאחר שנושע וזכה לילדים, נמשכו הקשיים. הוא סבל מחולשה נוראית שגרמה לו להפסיק את העשייה הברוכה, אבל הבדיקות אצל הרופא לא הצביעו על כלום, והרופא הפנה אותו למטפל רגשי, ושם הבין כי את משקעי הילדות אי אפשר לטייח או לטאטא אותם מתחת לשטיח. “המסע הרגשי של הרב, לא רק עזר לרב עצמו, אלא למאות אלפים נוספים”, מסביר אחד מתלמידיו, “את המסע שהוא עבר הוא מנסה להעביר היום להמוני בית ישראל”.
• הציבור “מגלה” את המהפכן –
כפי שציינו, במשך עשור הרב העביר דרשות והרצאות, אך הקהל עדיין לא “גילה” אותו באותן שנים. בינתיים הוא הקים תנועות קירוב, מוסדות תורניים וארגוני חסד. הפריצה הגדולה התרחשה בשנים האחרונות. הרב הפך ממרצה עלום-שם למהפכן בולט שהרצאותיו סוחפות מאות אלפים בכל רחבי תבל. ומדוע מהפכן? כי את מה שהרב כהן עושה בנאומיו, אף אחד לא עשה לפני כן, ובוודאי לא בהיקפים כאלה. נושאים שטרם נדונו בציבור החרדי, מקבלים במה מכובדת עם מעטפת כשרה ומהודרת. הכול נמצא על השולחן, כאשר המטרה העליונה היא: לחזק ולעודד את הדור הנוכחי.
• אימפריה של איש אחד – קהל המאזינים הגדול ביותר –
נכון להיום, הרב כהן הוא אימפריה של ממש. אולי המשפיע עם קהל המאזינים הגדול ביותר בעולם היהודי. החל משנת תשע"ה החלו שיעוריו בבית המדרש להיות מצולמים ומשודרים בערוץ הידברות וברשתות החברתיות. מדי יום יוצאים על ידי מוסדותיו מספר סרטונים חדשים, הנלקחים מתוך שיעוריו הקבועים ומועלים לרשתות החברתיות. שיעוריו הפכו לפופולריים עם השנים, ונכון לשנה זו, מעל חצי מיליון איש עוקבים אחר חשבונות המעבירים את שיעוריו ברשתות החברתיות. כמו כן, משודרים ברשתותיו החברתיות שידורים חיים משיעוריו השבועיים ומשיעורי חוץ אותם הוא מוסר מספר פעמים בשבוע. מוסדותיו הוציאו מעל 12 דיסקים לשמיעה שהחומרים מהם הופקו משיעוריו וחולקו עד היום ברחבי הארץ והעולם במעל 2.5 מיליון עותקים.
• סופר, בעל טור ומחבר ספרים –
בנוסף, הרב הוא בעל טור פופולרי בשבועון הנפוץ ‘משפחה’, ובעבר היה בעל טור קבוע בעלון ‘בית מרן’. לצד זאת חיבר ספרים: יגל ליבי בישועתך – עוסק בענייני אמונה וביטחון, שמחה ואהבת הבורא; בחסדך בטחתי – עוסק בענייני חרדות ודיכאון – הבעיה והפתרון, וכן חלק שני העוסק בענייני זוגיות ושלום בית; שער הביטחון המבואר – פירוש על השער הרביעי בספר “חובות הלבבות”; שיעורי הרב יגאל כהן – ליקוט משיעוריו שנמסרו במהלך השנים, בנושאי אמונה וביטחון בה’, תפילה, מידות טובות, זוגיות וחינוך הילדים, ה’תשפ"ג.
מישהו יכול להוסיף את התמונות?
