ניגוני חב"ד
-
התוועדויות עם הרבי חלק 1 [ווקאלי]
ניגון ניקולאיעוו
והיא שעמדה
דרכך
צמאה לך
עך טי דורין
ניע זשוריצי
ניגון הקפות
לכתחילה אריבער
עסן עסט זיך
צמאה
שאמיל
אבינו מלכנו
ניגון התוועדות
אדיר הוא - מפי קל
דרכך
נאשי קראמקי
כי בשמחה
צמאה
כי אנו עמך
צמאה - רוסית
ופרצת
ניגון ניע זשוריצי
ניגון ניקולאיעוו.
אבינו מלכנו
-
@שמואל-1 יש כבר נושא כזה בשם ניגוני ליובאוויטש,רק שהוא ישן וצריך להחיות אותו.
-
להלן כמה קישורי דרייב עם בסיס ניגוני חב"ד
הרה"ח הבעל מנגן ר’ אלי ליפסקר ע"ה מנגן את ספר הניגונים (בליווי פסנתר)
הרב החסיד ר’ דוד הורביץ שיחי’ מנגן את ספר הניגונים (ועוד ניגונים שלא בספר הניגונים) וואקאלי
-
ניגוני התוועדות. הרבי מליובאוויטש זיע"א מנגן
@ליובאוויטשער770 אמר בניגוני חב"ד:
@שמואל-1 יש כבר נושא כזה בשם ניגוני ליובאוויטש,רק שהוא ישן וצריך להחיות אותו.
א. הכותרת שם כתובה לא נכון:
ניגוני ליבאוויטש
ב.אין שם כל כך תוכן אז זה לא נורא… -
@שמואל-1 מי שפותח את השירים זה הלובאוויטשער בעצמו או משהו אחר?
-
@מלכות מי שפותח את השירים הוא בהחלט הרבי מליובאוויטש
-
@ליובאוויטשער770
נסיתי להכניס שירים בניגוני ליבאוויטש אבל הוא אי אפשר להכניס שם שירים כי הוא מידי ישן,
ולכן פתחתי חדש -
התוועדויות עם הרבי חלק 2 [ווקאלי]
זאל שוין זיין
כי אנו
דרכך
טעמו וראו
אני מאמין
ניגון תקעו
ניגון שמחה
ניע זשוריצי
לימוד ניעט ניעט
ניגון קלימאוויטש
ממצרים
ניגון קלימאוויטש
מארש נפוליון
כי בשמחה
ניגון שמחה
חאטש מי חודי
ופרצת
הושיעה את - ורחם
זאל שוין זיין
צמאה
אימתי קאתי מר
שמח’ת ניקולאיעוו
צמאה - רוסית
בך בטחו
כי אלוקים
בך בטחו
צמאה
-
@ליובאוויטשער770 אמר בניגוני חב"ד:
@מלכות מי שפותח את השירים הוא בהחלט הרבי מליובאוויטש
במשך השנים היה תפקיד הבעל מנגן בהתוועדות להתחיל את הניגונים בין השיחות, מהמפורסמים שבהם - החוזר הראשי הגה"ח הרב יואל כהן ע"ה, ולהבדיל בחל"ח הבעל מנגן הרב מענדל שניאורסאהן שיחי’ (ממשפחת בית הרב),
החידוש בסדרת קלטות אלו, שהם מלקטים את (חלק מ)הפעמים בהם הרבי עצמו החל לנגן (דבר שהיה קורה לעיתים, ובניגונים מסויימים בדרך כלל) או שהרבי משמיע השתתפות בולטת בנגינה -
עזרני א-ל חי (התוכן מתוך פודקאסט צמאה)
מקור הניגון בשיר ערבי מצרי (“יא פריד אלחוסני עשק ג’מאלק”) שיצא במצרים של המאה ה19 (לפני כ140 שנה). את המילים כתב המשורר והמקובל הר"ר רפאל ענתבי מחלב שבסוריה, (שהיה סגי נהור)
הוא חיבר את המנגינה למילים על פי שיטתו שבכל מנגינה ישנו ניצוץ קדושה ויש להעלותו לקדושה על ידי שירת מילים קדושות במנגינה הזו (הקדמת ספרו שיר ושבחה: “על כן בכל ניגון חדש שיצא מגויים, צריך לייסד לו דברים מפי ספרים וסופרים, דברי קדושה. כדי להמשיך הניצוץ מסיטרא אחרא לסיטרא דקודשא”).
את הניגון לימד הרב שמעון אוחיון לשליח הרבי בתוניס הרב ניסן פינסון וכאשר הרבי כיבדו בהתוועדות לשיר “מזמרת הארץ” (בכינוי זה הרבי כינה את ניגוני ארץ ישראל) בחר לנגן ניגון זה והרבי התבטא “א מורא’דיקע ניגון”
סגנון הנגינה לניגון זה נקרא מקאם חיג’אז שהוא יחודי בפיוטי עדות המזרח ודומה בסולם לנוסח יהודי אשכנז
מאז בהזדמנויות שונות ביקש הרבי שינגנו את הניגון בהתוועדות ואף הורה להכניסו לקלטת ניחו"ח מס’ 11
הניגון נרשם בספר הניגונים חב"ד ניגון רס"ה
מילים:
עָזְרֵנִי אֵ-ל חַי לְהַכְנִיעַ
אֶת יֵצֶר הַמְפַתֶּה הַמֵּרִיעַ
מִבִּלְתְּךָ אֵין מוֹשִיעַ
לְהוֹשִׁיעֵנִידַּלְתֵי תְשׁוּבָה חַי פְּתַח לִי
כִּי שַׁבְתִּי מֵחֶטְאִי וּמַעֲלִי
אָנָּא צוּרִי שְׁמַע קוֹלִי
מַהֵר עֲנֵנִיאוֹדֶה עֲלֵי פְשָׁעַי אַתָּה תִשָּׂא עֲוֹנִי
סוֹד יְמִינְךָ הַפְּשׁוּטָה
לְקַבֵּל אֶת נֶפֶשׁ הַמִּתְחָרְטָה
וְלֹא תוֹסִיף תֶּחֱטָא
אֵלֶיךָ קוֹנִיהַרְחֶק נָא מֵעָלֶיהָ חֶבְרַת כַּת הַצְּפוֹנִי
הרבי מנגן עזרני א-ל חי (ואקאלי)
ביצוע מקהלת ניחו"ח
-
התוועדויות עם הרבי חלק 3 [ווקאלי]
שמח’ת ניקאלאיעו
והיא שעמדה
ניגון לשבת ויו’ט
הבינוני
מפי קל
דרכך
שמח’ת ניקולאיעוו
לכתחילה אריבער
זאל שוין זיין
דרכך
ניגון שמחה
צמאה - רוסית
שמח’ת ניקאלאיעוו
שלום עליכם
ניגון קלימאוויטש
אימתי קאמר מר
ניע זשוריצי
לכתחילה אריבער
והיא שעמדה
דרכך
-
התוועדויות עם הרבי חלק 4 [ווקאלי]
ניגון קלימאוויטש
והריקותי
ניגון שמחה
צמאה - רוסית
ניגון קלימאוויטש
כי אנו עמך
רחמנא
אני מאמין
אבינו מלכנו
ניע זשוריצי
זאל שוין זיין
ניע זשוריצי
ווי וואנט משיח נאו
ניעט ניעט
כי בשמחה
-
התוועדויות עם הרבי חלק 5 [ווקאלי]
שיבנה בית המקדש
צמאה לך נפשי
ניגון קלימאוויטש
ופרצת
ושמחת בחגך
אבינו מלכנו
והריקותי לכם ברכה
צמאה לך נפשי
ופרצת
ניעט ניעט נעקאווא
עוצו עצה
אך לאלוקים
ווי וואנט משיח נאו
על אחת כמה וכמה
אנא אנא עבדא
מהרה ישמע
ארבעה בבות
ניגון הקפות ר’ לוי’צ
ניגון שמחה
אך צדיקים
ממצרים
הושיעה את עמך
ניגון עסן עסט זיך
שיבנה בית המקדש
והיא שעמדה
ניגון הקפות
-
רשימת ניגונים חב"דיים עמוקים - המכונים וואלאח’ן - ניגונים בסגנון רועי צאן
נקראים כך על שם חבל וואלחאי שבקווקז הידוע כמקום מרעה וישנם הרבה רועי צאן
ניגונים עמוקים הנובעים מהתבוננות עמוקה בגדלות הבורא ושפלות האדם ומתאפיינים בסגנון עמוק ויחודי - הניגונים ברובם מתחילים בסולם שקט ומלא כיסופים אך מסתיימים בסולם קיצבי ומרומם. (ממוספר ע"פ ספר הניגונים חב"ד)מפי הבעל מנגן ר’ דוד הורביץ - ואקאלי
ניגון ס’ דער פאסטוך - הרועה
ניגון קלד וואלאח לר’ נטע רובינאוו מפאהאר מחסידי אדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש
ניגון ש"ג נוסח אחר של וואלאח לר’ נטע רובינאוו מפאהאר
ניגון קלה וואלאח מניקולייב
ניגון קלא דונאי - נקרא כך על שם נהר הדנובה - ומתאר מהלך התבוננות כאדם המטייל על שפת הנהר, וכן מסירות נפש - כאותם חיילים אשר קפצו לנהר על מנת לתת למלכם דרך מעבר
ניגון קלב דער ש’'ץ - מלא סלסולים כשליח ציבור בשעת התפילה
ניגון קלג דער פרענק - ניגון המזכיר את סגנון יהודי עדות המזרח - ומכאן שמו
ניגון רג וואלאח לר’ מאיר שלמה ינובסקי - סבו של כ"ק אדמו"ר רמ"מ מליובאוויטש זיע"א
ניגון ר"ד וואלאח לר’ חיים בער מראגאטשוב
ניגון ש"ד וואלאח געגועים לר’ אהרון חריטונוב (סוף הניגון מוכר בתור ניגון שמחה (נרשם בספר הניגונים ניגון קנ"ה) ונוהגים לנגנו לאחר חזרת מאמר דא"ח)
ניגון ש"ו וואלאח מניקולייב
ניגון שט וואלאח דביקות חב’'ד מניקולייב - היינו ניגון דביקות בנוסח “מוחין” המקובל ע"פ שיטת חב"ד - “חכמה בינה דעת”
וואלאח (אינו בספר הניגונים)
וואלאח להרה"ח ר’ מרדכי דובין ע"ה - מעסקני ליובאוויטש בצוק העיתים - מלחמת העולם השניה (אינו בספר הניגונים) (מתוך קלטת היכל הנגינה)
-
התוועדויות עם הרבי חלק 6 [ווקאלי]
אחרון בסדרת ההתוודעויות של הרביוהריקותי לכם ברכה
לכתחילה אריבער
ניגון הקפות ר’ לוי’צ
ניע זשוריצי
לכתחילה אריבער
ניגון ניקולאיעוו
שמח’ת
כי אנו עמך
ניגון שבת ויו’ט
דרכך
ממצרים
ניגון התוועדות
ופרצת
כי אלוקים
עסן עסט זיך
ניגון דובוב
כי בשמחה תצאו
חאטש מי חודי
עזרני קל חי
עוד ישמע
ניגון התוועדות
ווי וואנט משיח נאו
ניגון שמחה
-
שיר הגאולה של כ"ק אדמו"ר הריי"צ מליובאוויטש
“הקריאה והקדושה”
בשנת תש"א ביקש הרבי הריי"צ מהרב א. לעוויט (הירש לעווין) עורך עיתון די יידישע ליכט להוציא לאור ירחון של חסידי חב"ד באמריקה, בשם “הקריאה והקדושה”. מדורים רבים ומעניינים נכתבו בעתון זה ואין כאן המקום להאריך, אך אחד המדורים המפליאים ביותר הינו מדור אותיות פורחות - בו היה מופיע לעיתים רצף תמוה של אותיות, או - מאמר פליאה, או - איזה משפט בחרוזים הטומן בחובו עומק מיוחד.
עם הזמן התגלה שמדור זה נכתב על ידי הרבי הריי"צ בכבודו ובעצמו, וגילו עם השנים בתוך אותיות אלו נבואות עצומות בנוגע למלחמת העולם השניה ששרה אז.
בשנת תש"ה לקראת סיום המלחמה הפסיק הרבי הריי"צ את הוצאת העיתון, ויפלא הדבר שעיתון זה היה רק בזמן המלחמה.שיר הגאולה
בגליון הראשון - תשרי ה’תש"א כותב הרבי הקודם שיר אקרוסטיכון תחת השם - “שיר הגאולה” וזה לשונו:
החיינו, א-ל, עד מועד
יתגלה עוזר וסועד:
אריאל יקום כלביא,
גאולתך לנו להביא,
שבותנו להשיב לארץ!
תולדתו מבני פרץ;
הוא מלך והוא משוח,
בעל זרוע וגם איש רוח,
והוא בא ועד קט יתעלה,
נצחונו חיש יתגלה;
חזקנו, א-ל, עד בואו.
יום יחשוף גואל זרועו,
שנזכה, וכן נשיח
מחבלי המשיח:
“תקיפים ירדו דומה
אותנו השאיר לאומה!”
יחיינו מיומיים,
בשלישי נמצא חיים!כשקוראים את השיר מלמטה למעלה ראשו של כל משפט משלים למשפט: “ביאת משיחנו בה’תש"ג אי"ה” (ומובא בספרי הקיצין גם קץ זה דשנת ה’תש"ג - ומעניין לציין שהרי זהו עתון מראשית שנת תש"א - ופלא גדול. גם כן יש לציין לנכתב בראש הגליון: “ערב ראש השנה ה’תש"א; ערב יום הכפורים; ערב חג הסוכות; ואיה"ש ערב גאולת ישראל”)
את השיר חתם ט.ז.ב. - חותמת שפשרה עדיין אינו ברור.
להלן תמונה מתוך הגליון המקורי:
ביאור המילים בדרך אפשר - ועוד יש בכח כל אחד להבין השיר לפי כוחו
להלן מתוך אתר חב"דפדיה (מסיבה טכנית הושמטו המקורות ויש לעיין באתר שם לשלימות הענין)
החיינו א-ל עד מועד - תחיינו עד לבוא הגאולה, הקרויה בשם מועד,
כאשר יתגלה עוזר וסועד הוא מלך המשיח, המכונה בשם עוזר,
אריאל יקום כלביא - הקב"ה המכונה אריאל, יקום כאריה ויושיע אותנו,גאולתך לנו להביא,
שבותנו להשיב לארץ את גלותנו תשיב לארץ הקודש,על ידי מלך המשיח שתולדתו מבני פרץ בן יהודה
הוא מלך והוא משוח שלכן הגואל נקרא בשם ‘משיח’, על שם המשיחה בשמןבעל זרוע - המשיח יהיה בעל זרוע שהרי ילחם מלחמות ה’ וכן יכפה את כל בני ישראל לקיים את המצוות וגם איש רוח - על משיח תנוח רוח ה’ ויהיה במדריגות רוחניות גבוהות בנבואה וכו’
והוא בא, ועד קט יתעלה המשיח מגיע ויעלה בקרוב,נצחונו חיש יתגלה, נצחון המשיח על כל העמים יתגלה במהרה
בקשתנו: חזקנו א-ל עד בואו שעד בואו של משיח יחזקנו הקב"העד אשר יגיע היום בו יחשוף גואל זרועו.
בקשתנו תקוותנו ואמונתנו שנזכה וכן נשיח - שנזכה להיות באותו הזמן של ביאת המשיח ונשוחח על המאורעות שיתרחשו בקשר לזה, מאורעות שהתחלתם מחבלי המשיח, וכן מכך שתקיפים, יאבדו מהעולם וירדו דומה.ונזכה לספר כיצד מבין כל השבעים אומות רק אותנו השאיר לאומה
וכאשר תבוא הגאולה יחיינו מיומיים, שהם רמז לב’ הגלויות שעברו עלינו ומשתי בתי המקדש שחרבוודווקא בשלישי שהיא הגאולה השלישית, נמצא חיים חיים אמיתיים וחיים נצחיים.
הניגון על המילים
לאחר פרסום הגליון חיבר הבחור ישראל דוד רוזנברג שלמד אז בישיבת תומכי תמימים בשנגחאי (ולאחמ"כ מאנ"ש במונטריאול) את המנגינה למילים - אך כשניגנו אותה אצל הרבי הריי"צ ניכר היה שאינו נהנה ממנה - עם כל זה המנגינה נכנסה ללקסיקון המנגינות החב"די.
להלן הניגון בביצוע הזמר ר’ בנימין (בני) הכהן פרידמן והחזן ר’ אריה הורוויץ
-
@שירו-לו אני מחפש כבר כמה חודשים את הביצוע הזה. ממש תודה רבה!
-
דיסק אבינו מלכינו [ניגוני חב"ד]
אברהם פרידר’ שלמה ניגון
אבינו מלכנו
אין עוד מלבדו
הגלה נא
קראהאד
מחרוזת תורה
ניגון הכנה
אדון עולם
ניגון שמחה
ניגון פולטבה
מחרוזת סיום
מחרוזת
-
לרגל שבת מברכים אלול אביא את סיפורו של ניגון “כתיבה וחתימה טובה” (עפ"י חב"דפדיה):
הניגון “כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה” חובר בחודש אלול שנת תשמ"ח, בעקבות שעוד מט"ו מנחם אב: “ולהעיר גם מהידוע ש"חמשה עשר באב” עולה מכוון כמנין “כתיבה וחתימה טובה”אולם השיחה שגרמה ליצירתו של הניגון הייתה מראש חודש אלול תשמ"ח, שכללה הוראה למעשה:
להשתדל לברך (ולהתברך) איש את רעהו ואשה את רעותה (וכן הטף, ילד לחבירו, וילדה לחברתה), לכאו"א בפרטיות ולכלל ישראל, בברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה, הן בע"פ, פנים אל פנים, והן בכתב, כמובא באחרונים, ש"נוהגין כשכותב אדם לחבירו אגרת שלומים מן ר"ח אלול עד יום הכפורים רומז לו . . שהוא מעתיר עליו שיזכה בימי הדין הבאים לטובה להיות נכתב ונחתם בספר חיים טובים", אשר, ברכתו של איש ישראל, ובפרט בעת רצון, חודש הרחמים, כשהמלך בשדה כו’ ומראה פנים שוחקות לכולם וממלא בקשותיהם כו’ — מוסיפה בברכתו של הקב"ה למלא משאלותיהם של כאו"א מישראל, בכל המצטרך להם, בגשמיות וברוחניות גם יחד.
שני מדריכים קעמפים ‘גן ישראל’ בדטרויט, הת’ ישראל חודקוב הת’ ברוך טיילור שבעקבות שיחה זו הולידו את הניגון, שנקבל באהבה לא רק על ילדי הקעמפ אלא גם על הרבי!
ילדי הקעמפ שחזרו מדטרויט לביתם בניו יורק בג’ אלול. קבוצה מתוכם הלכו להתפלל תפילת מעריב יחד עם הרבי (בביתו של הרבי ברחוב פרזידנט, אשר באותה שנה הרבי היה מתפלל בביתו אחרי הסתלקות הרבנית חיה מושקא נ"ע כידוע). אחרי מעריב, הילדים הכריזו כדרכם “יחי” והחלו לנגן את ניגונם החדש, “כתיבה וחתימה טובה”. הרבי הביט בהם במבט זוהר.
הרבי עלה באיטיות, מחזיק את סידורו בידו הימנית, וידו השמאלית על המעקה. בערך במחצית המדרגות, הרבי עצר ועודד את השירה בידו השמאלית. זה חזר על עצמו כמה פעמים תוך כדי שהרבי ממשיך לעלות למעלה.
כאשר הרבי שמע את הניגון הוא פנה לאחור ועשה כזה חיוך גדול, - הרב חיים ברוך הלברשטם אמר שמאז כ"ב שבט (יום הסתלקות הרבנית באותה שנה) הרבי לא חייך ככה, ואחרי כמה דקות מזכיר הרבי הרב לייבל גרונר ירד ושאל איפה המנהל, ואמר שהרבי תיכף יחזור, אז שאאסוף את כל הילדים יחד. מה שהיה הוא שהילדים היו כבר בדרך לצאת להורים שלהם שחיכו להם בחוץ, ר’ ברוך טיילור קרא לכל הילדים חזרה, ושרנו שוב ושוב את הניגון כ-10 15 דקות עד שהרבי ירד חזרה למטה, והרבי הפתיע עם שיחה, שהוגה ונדפסה תחת הכותרת: “שיחת מוצאי יום ג’ פ’ שופטים, ג’ אלול ה’תשמ"ח, לילדי מחנה קיץ “גן ישראל” (דעטרויט, מישיגען) שיחיו – בבית הכנסת, אחרי תפילת ערבית”.
היסטוריית הניגון
הלחן עצמו, נראה שזהו ניגון “כללי”, שמקורו לאו דווקא בחב"ד, וייתכן שהוא ניגון ישן מסורתי, שכן החזנים משלבים אותו לעיתים בסוף קדיש על “תתקבל” בימים נוראים, וכן הילדים משלבים אותו בסוף ברכת המזון על הקטע “יראו את ה’ קדושיו” עד “ברוך הגבר”. עד למאורע הנ"ל, היה ‘ניגון שמחה’ זה מושר מזמן לזמן ללא מילים, בהתוועדויות של הרבי ובמעמד בכוס של ברכה.בהתוועדויות תשמ"ח כינו את הניגון בשם “ניגון של שמחת תורה”, ומספרים שעם הניגון הזה הרבי היה נכנס להקפות! שלא כמו ניגון “רחמנא דעני” המושר בימי הסליחות, שגם אותו מנגנים מהר בהתגברות הקצב, אולם התנועה שלו (הסולם שלו) הוא בשברון לב, הרי שהניגון של “כתיבה וחתימה טובה” במהותו הוא בתנועה של שמחה (סולם מז’ור). זה לא רק תחינה ותפילה ל"כתיבה וחתימה טובה", אלא פסק דין כמו שמבואר בטור, שלמרות שראש השנה הוא יום דין אבל אנחנו בטוחים מראש בניצחון ובחתימה טובה ולכן אנחנו ניגשים לראש השנה מתוך שמחה, בפרט כפי שהרבי הדגיש את עבודת השמחה הגלויה בחודש אלול, ובי"ד אלול תשמ"ח, ימים ספורים אחרי המאורע הנ"ל, הרבי אמר את השיחה המפורסמת של “שמחה בטהרתה”.
ביצוע של הניגון
הניגון אצל הרבי (החל מדקה 0:52)
-
@ליובאוויטשער770
לכאורה הניגון מגיע מרופשיץ אבל אני לא בטוח בזה.
ודרך אגב בבאבוב שרים את זה על עוד ישמע , והרבה שרים את זה על שבת היום בסעודה שלישית ועוד היד נטויה כמעט על כל דבר אפשר להלביש את זה
