באריכטן מחצרות הקודש
-
כאן יעלה בעז"ה במשך כל השבוע כמה שיותר באריכטן מחצרות הקודש
-
@אנונימי
מצוין כבר מזמן הורגש צורך עז במדור שכזה -
חצה"ק צאנז - פר’ בה"ב-במדבר תשפ"ג
יום ראשון פר’ בה"ב י"ז אייר:
אחר תפילת ערבית נכנס לביקור בקו"פ הגה"צ רבי יעקב שלמה מייזליש שליט"א אב"ד לימינוב, ושהה בקו"פ כמחצית השעה.יום חמישי פר’ בה"ב כ’ אייר:
לפני תפילת שחרית הדליק מרן שליט"א ב’ נרות לרגל יומא דהילולא של הרה"ק המגיד מטשערנאביל זי"ע.יום שישי פר’ בה"ב כ"א אייר:
לפני תפילת שחרית הניח מרן שליט"א תפילין להבחור הבר מצוה חיים יצחק נ"י בן הר"ר משה וייס מפעיה"ק (ב"ר יוסף מפעיה"ק, וח"ר גבריאל גרוסברגר מפעיה"ק).יום שני פר’ במדבר כ"ד אייר:
לפני תפילת שחרית הניח מרן שליט"א תפילין להבחור הבר מצוה אברהם נ"י בן הר"ר משה בורד מירושלים (בה"ר ישראל מירושלים).יום שלישי פר’ במדבר כ"ה אייר:
לפני תפילת שחרית הניח מרן שליט"א תפילין להבחור הבר מצוה חיים אלטר נ"י בן הר"ר ישראל אפרים פישל ראטה מבית שמש (בן שלוחא דרבנן הרב משה שמעון מב"ב). -
חצה"ק סאדיגורה - פר’ בה"ב-במדבר תשפ"ג
יום חמישי פר’ בהר בחוקותי כ’ אייר:
בשעות הערב יצא כבו"ק מרן שליט"א לאתרא קדישא מירון להשתטח אצל ציון התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי בתוך ג’ ימים ליום ההילולא - ל"ג בעומר, להעתיר לישועת הכלל והפרט, סמוך לשעה 10.00 הגיע כבו"ק מרן שליט"א ונכנס למערת ציון הרשב"י. בתחילה התפללו תפילת מעריב כשלפני התיבה עבר הגאון ר’ יוסף צלר שליט"א ראש ישיבתנו הק’ לצעירים, אח"כ אמרו את סדר הקאפיטלעך [כפי הסדר שנמצא בכתי"ק של מרן רבינו הכנסת מרדכי זיע"א לאמרו בציון התנא האלקי רשב"י באתרא קדישא מירון, וזלה"ק “סדר לאומרו בל"ג בעומר על ציון התנא הק’ רשב"י ז"ל: מקודם מזמורי תהלים לפי הסדר הזה: קכ"א שיר למעלות ואנא בכח, ואח"כ א’, ב’, ג’, ד’, ה’, ו’, י’, י"א, י"ג, י"ד, כ’, ל"ה, ל"ז, ל"ח, מ’, מ"א, מ"ב, מ"ג, מ"ד, מ"ו, מ"ז, נ"ג, נ"ז, נ"ח, נ"ט, ע"ה, ס"ד, ס"ח, ס"ט, ע’, ע"ו, פ’, פ"ג, פ"ה, ק"ב, קי"ט, ק"כ, קכ"ט, קמ"ב, ולבסוף מזמור ל"ג]. בסיום אמרו היה"ר וי"ג מדות של רחמים וכבו"ק מרן שליט"א אמר הקדיש, אח"כ הגישו לפני הקודש הקוויטלעך ובמשך זמן רב קרא אותם כשאנ"ש מזמרים “בר יוחאי” ו"ואמרתם כה לחי” ברוב התרוממות. אח"כ נכנס כבו"ק מרן שליט"א אל תוך פנים המערה והשתטח שם על הציון הקדוש לתפילה חרישית, בסיום יצא כשרבים מעמך בית ישראל ניגשים לקבל את ברכת הקודש ושב למעון הקודש בב"ב, בהגיעו לחצר הקודש עברו אנ"ש לפני הקודש וכבו"ק מרן שליט"א בירך כאו"א “מ’זאל האבין געפוילט אלעס גוט”.שב"ק פר’ בהר בחוקותי:
בכל תפילות השב"ק יצא כבו"ק מרן שליט"א לאמירת הקדישים לרגל הילולא קדישא של זקנו מרן אדמו"ר הזקן מהוסיאטין זיע"א שחל בשב"ק, לתפילת מנחה ערש"ק עבר לפני התיבה הר"ר ברוך חיים שווימר הי"ו, לתפילת ‘קבלת שבת’ ומעריב עבר לפני התיבה הרה"ח ר’ מרדכי שלמה סלומון הי"ו, ב’בואי בשלום’ יצא כבו"ק מרן שליט"א מחדר ה’דאווין שטוב’ ועודד הניגון לכבוד שבת מלכתא למשך זמן, אחר התפילה עברו לפני הקודש כל קהלא קדישא להתברך בברכת השבת. אח"כ פתח כבו"ק מרן שליט"א באמרי קודש על מאמרו הידוע של זקנו הרה"ק הבית אהרן מקרלין זיע"א “כשם שהשי"ת הוא י"י לכל, כך רשב"י הוא רשב"י לכל, אפילו לפחותים”, דיש להבין ביאור הדברים מהו “כשם”, וכי שייך השוואה כלשהי להשי"ת, וביאר דידוע שהיו צדיקים שלפני הסתלקותם כבר לא יכלו לסבול שיכנסו אליהם בנ"א מחמת קדושתם, אולם השי"ת סובל הכל, ומקבל כל אחד מישראל בכל מצב שנמצא בו, ואפילו אם ירד לשפל המדרגה, וי"ל שהבחי’ הזאת יש גם אצל רבי שמעון בר יוחאי, שזכה למדרגה מיוחדת שמקבל כל אחד בכל מצב שנמצא בו ופועל עבורו, ואפילו אם עדיין מחמת מעשיו נכתמה נשמתו, וזהו ביאור המאמר “כשם שהשי"ת הוא י"י לכל, כך רשב"י הוא רשב"י לכל, אפילו לפחותים”, כי מדרגתו של רשב"י הוא שבכוחו להמליץ טוב אפילו לפחותים. אח"כ הוסיף ואמר על מה שהעירו על מ"ש “לכבוד התנא האלקי רבי שמעון בר יוחאי”, שלא יאמרו תיבת האלקי בניקוד פתח אלא בניקוד חיריק, דבעצם כל נוסח זה איננו מדוקדק, כי בלשון הקודש אין מוסיפים בכגון דא את האות ה’ בתחילת התיבה, שהרי “אלקי” פירושו שאדם אומר שהוא ית’ אלוק שלי, ואינו דומה למ"ש “ה’ הוא האלקים” שהכוונה היא לעצם אלוקתו ית"ש, ומאחר שכל אמירה זו אינה מכוונת עפ"י דקדוק הלשון, אין גם חילוק מהו הניקוד של תיבת “האלקי”. ביומא דשבתא ל’פסוקי דזמרה’ עבר לפני התיבה הרה"ג ר’ מרדכי שלום צלר הי"ו, לתפילת שחרית עבר לפני התיבה הר"ר דוד שטייף הי"ו, בפתיחת הארון נתכבד הר"ר אהרן לוינגר הי"ו ממודיעין עילית, לעליית כהן עלה הר"ר יעקב מאיר קרפמן הי"ו, לוי הר"ר דוד שארר הי"ו, כבו"ק מרן שליט"א עלה לעליית שלישי, רביעי הר"ר יוחנן לוסטיג הי"ו מאשדוד, חמישי הגאון ר’ יוסף צלר שליט"א ראש ישיבתנו הק’ לצעירים [בעל קורא], שישי הר"ר יאיר דיל הי"ו, שביעי-חזק הרה"ג ר’ שלמה (בהגרי"מ) שצ’דרוביצקי שליט"א ראש כולל בחצר הקודש ור"מ בישיבתנו הק’, מפטיר הרה"ח ר’ פינחס פייער הי"ו, הגבהה הר"ר שלום יוסף הלוי הי"ו מאלעד, גלילה הר"ר חיים דוב פישר הי"ו, לתפילת מוסף עבר לפני התיבה הר"ר פינחס פייער הי"ו, פתיחה ל’אנעים עבר לפני התיבה הרב צבי זמירות’ הר"ר מאיר ביכלר הי"ו. לתפילת מנחה גוטמן שליט"א מנהל ת"ת עקבי אבירים, פתיחת הארון הר"ר שלמה בנימין צלר הי"ו, לעליית כהן עלה הר"ר יחיאל אריה לייב (בר"י) כהן הי"ו, לוי הר"ר שאול הלוי הי"ו, שלישי הרב יוסף גרליץ הי"ו יו"ר ארגון ‘משכני’, הגבהה הר"ר משה אלבוים הי"ו, גלילה הר"ר שניאור זלמן כהן הי"ו ממודיעין עילית. אחר תפילת מנחה נכנס כבו"ק מרן שליט"א להיכל בית המדרש לעריכת השולחן הטהור דרעוא דרעוין, תחילה נטל ידיו ובצע על הי"ב חלות, כן טעם מהמצה כנהוג בשבתות שבין פסח לעצרת, אח"כ זימרו ‘בני היכלא’ ו’מזמור לדוד’ ג"פ, הגישו הדגים וכבו"ק מרן שליט"א בירך על היין ואיחל ‘לחיים’ לכל הקהל, המשיכו בסדר הזמירות ‘יצוה צור חסדו’, ‘ידיד נפש’, ‘הגלה נא’ ו’דרור יקרא’. אח"כ כבו"ק מרן שליט"א זימר ה’דביקות ניגון’ ופתח באמרי קודש בענין על הכתוב “ואולך אתכם קוממיות” ופירש"י “קוממיות, בקומה זקופה”, דיש להבין משמעות הברכה הזאת, וגם מדוע נאמרה ברכה זו בסיום כל הברכות לכלל ישראל כשישמרו את התורה והמצוות, עוד יש להבין מ"ש בפרשת בהר “ושבתה הארץ שבת לה’”, ופירש"י “לשם ה’, כשם שנאמר בשבת בראשית”, דמה הוסיף כאן רש"י בפירושו, וגם קשה מדוע דוקא במצות שמיטה נאמר הציווי שהשביתה תהיה לשם ה’, ופירש דאיתא בטעם מצות שמיטה, שהטרוד בעבודת האדמה שנה אחר שנה, יכול להגרר ע"י עבודתו לארציות ולרדת ממדרגתו, לכן שובתים בשנה השביעית, כי השביתה מורה על כך שהשי"ת ברא את העולם, ועי"ז ישוב להכרה המתבקשת כי השי"ת הוא בעל הבירה. ולפי"ז יובן מה שפירש"י “לשם ה’, כשם שנאמר בשבת בראשית”, דזהו טעמה של מצות שמיטה, שלא ישכח שהכל הוא מהשי"ת, שהשביתה תעורר אותו להנחיל בנפשו שכל מעשיו יהיו “לשם ה’”, ולפי"ז פירש מ"ש “אם בחוקותי תלכו ואת מצותי תשמרו ועשיתם אתם, ונתתי גשמיכם בעתם”, ופירש"י “בשעה שאין דרך בני אדם לצאת, כגון בלילי שבתות”, דמהו הברכה המיוחדת בירידת הגשמים בלילי שבתות, אלא דאיתא במדרש “ואת סבור שמא לרעתך נתתי לך את השבת, לא נתתי לך אלא לטובתך כו’, את מקדש את השבת במאכל ובמשתה ובכסות נקיה ומהנה את נפשך, ואני נותן לך שכר כו’, מה כתיב אחריו אז תתענג על ה’”, ואינו מובן וכי יתכן שיעלה על הדעת ששמירת שבת הוא “לרעתך”, אלא דבמצות עונג שבת יכול האדם לחשוב שמאחר שעוסק בגשמיות הרי זה ירידה עבורו ממדרגתו, וא"כ עונג שבת אולי יגרום לו לשכוח מהשי"ת ח"ו, וזהו שאמרו “ואת סבור שמא לרעתך נתתי לך את השבת”, אך כדי לשלול זאת אמרו “לא נתתי לך אלא לטובתך כו’ אז תתענג על ה’”, כי אדרבה עצם קיום מצות עונג שבת כציווי השי"ת מקדשת את האדם, ולא די שלא ירד ממדרגתו הרוחנית אלא יתעלה עוד יותר ויותר, וזהו שמצות עונג שבת נקרא “נחלת יעקב”, כי אצל יעקב אבינו ע"ה מצינו את המעלה הזאת שכל מעשיו הגשמיים היו כולם קודש לה’ בעבודה נשגבה ועליונה, ולכן מבקשים שזכותו תעמוד לכלל ישראל בזכות המקלות שפיצל עבור צאן לבן, כמ"ש בפיוט לסוכות “סוכה תהיה לצל עבור תם המפצל חנה בסוכות”.כי כל פעולה ועשיה קלה, כל מחשבה כל דיבור וכל מעשה היו רק בלתי לה’ לבדו, והמדרגה המיוחדת של יעקב אבינו ע"ה מלמדת ומורה לנו הדרך שגם בדברים הגשמיים עושים את רצון השי"ת. ולפי"ז יתבאר מ"ש “אם בחקתי תלכו ואת מצותי תשמרו ועשיתם אתם, ונתתי גשמיכם בעתם”, דאם ישמרו את התורה יזכו לברכת ה’ “ונתתי גשמיכם בעתם” - שההשפעה הגשמית תהיה מוגבלת במדה הראויה, כדי שיוכל כל אחד לקבל את השפע הגשמי מבלי שיגרום לו הדבר לירידה ממדרגתו, וזהו הרמז שפירש"י “בעתם, בשעה שאין דרך בני אדם לצאת, כגון בלילי שבתות”, שהרי יום שבת קודש מורה שגם אם יהודי עוסק במצות עונג שבת אין זה כלל ירידה עבורו, ובזה יובן גם הטעם שסיום הברכות הוא בפסוק “ואולך אתכם קוממיות” ופירש"י “בקומה זקופה”, ועפ"י מאמר הרה"ק המגיד מזלאטשוב זיע"א על הכתוב “והפריתי אתכם והרביתי אתכם”, ופירש"י ‘והרביתי אתכם, בקומה זקופה’, שפירש עפ"י מאמרם ז"ל “ששה דברים נאמרו בבני אדם כו’, ומהלכין בקומה זקופה כמלאכי השרת כו’”, והיינו שהתוה"ק מזהירה שגם כשעוסקים בעניני גשמיות - “והפריתי אתכם”, על כל אחד לזכור את מעלתו כמלאכי השרת, וזהו הרמז שאמרו - “והרביתי אתכם, בקומה זקופה”, כמלאכי השרת. ולפי"ז יובן טעם ברכת “ואולך אתכם קוממיות, בקומה זקופה”, כי גם זה חלק מברכות התורה הק’, שלא יחשבו בדעתם שהגשמיות יגרום להם לירידה אלא יתקיים בהם “ואולך אתכם קוממיות, בקומה זקופה”, כי יחד עם השפע הגדול והברכה הגדולה שיזכו לקבל מהשי"ת, ילכו בקומה זקופה ויהיו דומים למלאכי השרת, וסיים בברכות והזכיר את יומא דהילולא קדישא של זקנו הרה"ק אדמוה"ז מהוסיאטין זיע"א שבזכותו נזכה שיושפע עלינו כל טוב. אחר התורה שוררו ניגון שמחה [ליובאוויטש] והמשיכו בזמירות ‘קל מסתתר’, קודם ברכת המזון שוררו הניגון ‘באלקים בטחתי’, בהגבהת הכוס לברכת המזון כיבד כבו"ק מרן שליט"א את הבה"ח ברוך מרדכי הרשקוביץ הי"ו [נכד כקש"ת אדמו"ר מאסטראוו קאלושין שליט"א]. לתפילת מעריב מוצש"ק עבר לפני התיבה הרה"ח ר’ פינחס פייער הי"ו, אחר תפילת מעריב יצא כבו"ק מרן שליט"א ועבר לפני התיבה לספירת העומר והקדיש, אח"כ ניגש להבדלה, בהגבהת הכוס כיבד את פע"ח הרה"ג ר’ דוד מרילוס שליט"א ראש הכולל בקהילתנו הק’ במודיעין עילית ור"מ בישיבתנו הק’ ובהחזקת הנר את הרב יוסף גרליץ הי"ו, אחר הבדלה שוררו הזמירות כנהוג [‘המבדיל’, ו’אמר ה’ ליעקב’] ועברו לפני הקודש להתברך בברכת ‘א גוט וואך’, אח"כ הוסיף כבו"ק מרן שליט"א באמרי קודש על מ"ש “אם בחוקתי תלכו וגו’ ונתתי גשמיכם בעתם וגו’”, ופירש"י “בעתם, בשעה שאין דרך בני אדם לצאת, כגון בלילי שבתות”, הרמז בזה שהברכה שיזכו בעניני גשמיות לא תגרום לאדם ירידה ממדרגתו, אלא “כגון בלילי שבתות”, דוגמת הגשמיות ביום שבת קודש שאיננה גורמת לירידה, אלא אדרבה זוכים להתרוממות.יום ראשון פר’ במדבר כ"ג אייר:
בשעות לפנה"צ יצא כבו"ק מרן שליט"א לעבר העיר בית שמש לניחום אבלים אצל הגה"ח ר’ אליהו דינקל שליט"א משגיח רוחני דישיבתנו הק’ שישב שבעה ל"ע אחר פטירת אמו מרת חנה ע"ה שנלב"ע בשיבה טובה, כבו"ק מרן שליט"א שוחח עמו למשך זמן אודות תולדות חייה וסיפר ממעלות אמו המנוחה ע"ה והאיך שניצלה בשנות המלחמה והקימה דור של תורה ויראה וכל שיחה ושיגה היה רק להעמיד דורות של תלמידי חכמים כל ימיה, בסיום ניחמם כבו"ק מרן שליט"א ניחום אבלים בברכת התנחומין ושב לעיר בני ברק. משם הגיע כבו"ק מרן שליט"א לבבית משפחת דוידוביץ שיחי’ שישבו שבעה ל"ע אחר פטירת אביהם הרה"ח ר’ מנחם מנדל ז"ל מחשובי אנ"ש שנלב"ע אחר יסורים מרים רח"ל, כבו"ק מרן שליט"א שוחח עמם למשך זמן וסיפרו ממעלות אביהם המנוח ז"ל ועל התקשרותו לרבוה"ק וליבלח"ט כבו"ק מרן שליט"א, ואמר להרה"ח ר’ חיים בנימין ברנדוויין הי"ו שיספר אודות מעלות המנוח ז"ל, וכן סיפר הרה"ח ר’ אברהם יעקב זילברשלג הי"ו על תחילת דרכו בלימוד הכולל בבית מדרשנו בת"א וכשראה רבנו הקוה"ט העקבי אבירים זיע"א את מעלותיו המיוחדות בחר בו לשמש כמלמד תשב"ר ואכן זכה להעמיד מאות ואלפי תלמידים שזכרונו הטוב שמור בלבם עד היום הזה, ואמר כבו"ק מרן שליט"א שבגמ’ אמרו על מעשיו של רבי חייא שצד צבאים וכתב ס"ת כו’ ופעל ללמד תורה לילדי ישראל “כמה גדולים מעשי חייא” ואם כי אין לנו השגה בזה אבל בודאי יש ללמוד מכך את המעלה הגדולה של המלמד תורה לתשב"ר ומיישר את דרכם בלימוד התורה לכל ימי חייהם, וכן הראו לכבו"ק מרן שליט"א את הספרים שנלקטו משיעוריו הבהירים על גפ"ת, בסיום ניחמם כבו"ק מרן שליט"א בברכת התנחומין וכן עמד וניחם ע"פ בית הנשים ושב לחצר הקודש.ליל שני פר’ במדבר כ"ד אייר:
מעט אחר השעה עשר נכנס כבו"ק מרן שליט"א לתפילת מעריב בהיכל בית המדרש הגדול, לפני התיבה עבר הרה"ח ר’ יצחק יואל זאב הלוי הי"ו מעיה"ק ירושלים, אחר ספירת העומר והקדיש הופיע כבו"ק מרן שליט"א לעריכת “שולחן לחיים” לכבודו של יום, עם הופעת הקודש פצחו לזמר ‘כי אורך ימים ושנות חיים יוסיפו לך’, כבו"ק מרן שליט"א בירך על לעקיך ויי"ג ואיחל לחיים למשך זמן לכל קהל הקודש, כן חילק לעקיך ולחיים לנכבדי אנ"ש והמסובים אצל השולחן. אח"כ שוררו ‘אודה ה" ]בניגון סקולען] וכבו"ק מרן שליט"א פתח באמרי קודש בהתעוררות אודות זאת שכל אחד ואחד צריך לשאוף תמיד להתעלות יותר ויותר בתורה ועבודה, ולא להזניח את השאיפות להתעלות גדולה, וביאר הענין שיו"ט שבועות כל עיקרו אינו אלא שביתה ממלאכה, גם יש להבין נוסח הברכה “מקדש ישראל והזמנים” דמשמע שע"י הזמנים מתקדשים בני ישראל, ובדומה לזה נאמר על יום שב"ק "לדעת כי אני ה’ מקדשכם", ויש להבין איך ע"י שמירת שבת קודש יתגלה קדושתם של ישראל, וביאר בהקדם דברי הרמב"ם בהל’ יסודי התורה שהדרך לאהבת ויראת ה’ הוא בהתבוננות במעשי הבריאה, והאריך לתאר את עוצם מעשי בראשית של כוכבי השמים אשר אין לשער ולתאר וגדלם הוא לאין גבול וערך, וחישב את מדת שנות האור המרובים של השמש וכוכבי השמים, ולפי מדת הזמנים של קרני האור אפשר להבין באפס מה עד כמה גדולה ועצומה היא הבריאה, ואחר כל זאת הם רק משל לחשיבותם של כלל ישראל, כי כל אחד מישראל נחשב עוד יותר מהכוכבים העצומים והנשגבים, ולכן מובן שע"י הזמנים אפשר להבין עוצם קדושת ישראל, ובפרט ביום שבת קודש שמתבוננים במעשי בראשית ומזה מתעורר הדבקות בהשי"ת, ומובן עד כמה גדולה מעלתו של כל אחד ואחד מישראל שעובד את השי"ת ומקיים רצונו. וזהו גם ענינו של חג השבועות שאינו אלא שביתה כי הוא זמן מיוחד להתבוננות במעלתם וקדושתם של ישראל, ועוד שהרי זהו זמן קבלת התורה, והתורה קדמה לעולם וא"כ היא גדולה עוד יותר מהעולם, וכשמתבוננים בזה מבינים עד היכן מגיע קדושת התורה וקדושת ישראל כאחד, והוסיף עוד מה שיש ללמוד משנות השמיטה והיובל כי החיים כאן בעולם הזה אינם זמן ארוך כלל וכלל ובודאי כל אחד צריך להתאמץ ככל אשר בידו בעבודת השי"ת, וסיים בברכות. אח"כ בירך בהתרגשות רבה לפני הקודש משב"ק הרה"ח רבי דוד משה סגל שליט"א נאמן בית רבוה"ק בשם כל קהל הקודש בזה"ל: “און נאמען פון כל הקהל הקדוש ווינטש’ן מיר כבוד קדושת מרן אדוננו מורנו ורבנו שליט"א באריכות ימים ושנים טובות, געזונטע לעבדיגע יאהרן, יאריך ימים על ממלכתו, און אונז במהרה פיהרן אקעגן משיח צדקנו”. אכי"ר. בסיום שוררו “ימים על ימי מלך תוסיף שנותיו כמו דור ודור” [בניגון שמחה] והגאון ר’ יוסף צלר שליט"א ראש ישיבתינו הק’ לצעירים בירך על המחיה.יום שני פר’ במדבר כ"ד אייר:
בקריאת התורה עלה כבו"ק מרן שליט"א לעליית שלישי. אחר תפילת שחרית ושיעור המשניות נערך בחצר הקודש שמחת הברית מילה לבן הר"ר משה אליקים בריעה שצ’דרוביצקי הי"ו מביתר עילית [בן הרה"ח ר’ מרדכי יוסף הי"ו ונכד הגה"ח ר’ מאיר שלום שליט"א], כבו"ק מרן שליט"א נתכבד בסנדקאות, אח"כ ערך כבו"ק מרן שליט"א שולחן לחיים, תחילה בירך על לעקיך ולחיים וחילק לבעלי השמחה, אח"כ שוררו ‘יום ליבשה’ וכבו"ק מרן שליט"א איחל בזמן קבלת קהל נערך בקו"פ ‘מסיבת לחיים’ לבעלי השמחה מברכות קדשו. לרגל השידוכין של החתן הבה"ח משה צבי אייכלר הי"ו מבחירי תלמידי ישיבתנו הק’ בן הרה"ח ר’ שלום הי"ו מעיה"ק ירושלים עם הכלה תחי’ בת הרה"ג ר’ אברהם יעקב צלר ז"ל, תחילה שברו הצלחת כנהוג ושוררו ‘סימן טוב ומזל טוב’, אח"כ בירך כבו"ק מרן שליט"א על לעקיך ולחיים ואיחל לחתן ולמחותנים שיחי’, אח"כ שוררו ‘עוד ישמע’ וכבו"ק מרן שליט"א קם לריקוד עם החתן ובני המשפ’ ובסיום בירכם בברכות קודש. כן נכנס אל הקו"פ הג"ר אהרן דאהן שליט"א ראש ישיבת בינת חיים בב"ב ובין היתר הגיש את ספרו מטה אהרן, כמו"כ נכנס אל הקו"פ הרב פינחס גרוס הי"ו חבר מועצת עיריית אלעד לקראת שמחת נישואי בנו למזל"ט.יום שלישי פר’ במדבר כ"ה אייר:
בשעות קבלת קהל בין הנכנסים אל הקו"פ נכנס שלוחא דרבנן ידידנו הרה"ח ר’ מאיר פרוש הי"ו מעיה"ק ירושלים לדון בענינים העומדים על הפרק. -
חצה"ק באסטאן - פר’ במדבר תשפ"ג
יום ראשון פר’ במדבר כ"ג אייר:
בשעות הערב השתתף מרן רבינו שליט"א בשמחת הבר מצוה לבן ידידו הר"ר שלמה הרשלר הי"ו.יום שני פר’ במדבר כ"ד אייר:
בשעות הערב הגיע מרן רבינו שליט"א לשריד בית מקדשנו הכותל המערבי שם נשא תפילה חרישית לישועת הכלל והפרט, לאחמ"כ בהמשך הערב השתתף מרן רבינו שליט"א בשמחת החתונה לבת ידידנו הרה"ג רבי חיים שמעון רביע שליט"א, רבינו שליט"א רקד זמן מה עם החתן והמחותנים, והאציל מברכותיו לכבוד השמחה.יום רביעי פר’ במדבר כ"ה אייר:
בשעות הערב השתתף רבינו שליט"א בשמחת התנאים לבת ידידנו הרה"ג ר’ משה ג. קליין שליט"א, רבינו האציל מברכותיו.יום חמישי פר’ במדבר כ"ו אייר:
בשעות הצהרים השתתף רבינו שליט"א בשמחת הברית לנין דודו כ"ק אדמו"ר שליט"א מבאסטאן, נכד אצל חתנו הרה"צ רבי מרדכי ברזובסקי שליט"א בן כ"ק אדמו"ר מסלונים שליט"א, רבינו שליט"א כובד בכיבוד מהכיסא. בשעות הערב הגיע רבינו שליט"א לניחום אבלים אצל ידידנו הר"ר דוד ויינברג הי"ו על פטירת אביו הר"ר יצחק ויינברג ז"ל. -
אידיש
חצה"ק טאהש - שב"ק פר’ בה"ב תשפ"ג
ביים שלה"ט פרייטאג צונאכטס בהיכל ביהמ"ד הגדול זענען מכובד געווארן, מיט הגבהת הכוס צו קידוש הרה"ח ר’ חיים אלעזר דייטש הי"ו, מיט די זמירות: כ"ק אדמו"ר מ’ספינקא שליט"א, אדמו"ר מ’ליטשיק שליט"א ירושלים, אדמו"ר מ’זידיטשוב פרעמיסלא שליט"א מאנסי, הרה"ג ר’ הערשל דירענפעלד שליט"א ירושלים, הרב אהרן ישעי’ פיש שליט"א נכד רביה"ק זי"ע, הרב יואל ווייזער נכד רביה"ק זי"ע. לאחר שלימדו את נועם אלימלך, המשיך הרב לדבר על גדלות האמונה בתנ"ך, כפי שניתן לראות בסדרה שהקב"ה אומר שבעצם האמונה לא ייפגע. שיר המעלות הב’ טובי’ סג"ל שווארץ ני"ו, ברהמ"ז על הכוס אדמו"ר מ’זידיטשוב פרעמיסלא שליט"א, שבח נותנים הרב משה חיים בלום הי"ו. בשבת בבוקר, מוהר אהרון מיכאל גבריאל , ש.ג.ל. קרויס HI.U. שחרית סגדה למוהר שלמה יואל גרינהוט הי"ו. די עליות האבן עולה געווען: כהן מו"ה יואל אברהם שלמה כ"ץ הי"ו, קרית יואל, לוי הרה"ח ר’ פנחס ארי’ סג"ל קרויס הי"ו, שלישי הרה"צ רבי מרדכי יודא פיש שליט"א, רביעי הרב יואל ווייזער שליט"א, חמישי הרה"ג ר’ הערשל דירענפעלד שליט"א, ששי אדמו"ר מ’זידיטשוב פרעמיסלא שליט"א, שביעי מוה"ר שלמה יואל גרינהוט הי"ו, הוספות הרה"ג ר’ יחזקאל שרגא בלום שליט"א, וומסב"ג, הרה"ג ר’ חנני’ מאיר פאללאק שליט"א, וומסב"ג, אחרון כ"ק אדמו"ר מ’ספינקא שליט"א. פאר מפטיר האט דער רבי געמאכט די מי שברך לחולי ישראל, און מפטיר האט עולה געווען הבחור הבר מצוה בן מו"ה מאיר סג"ל קרויס הי"ו. הרב יואל ווייזער שליט"א איז צוגעגאנגען צו תפילת מוסף צו די יארצייט פון די באבע הרבנית הצדיקת ברכה חנה ע"ה בת רביה"ק זי"ע. פתיחה צו אנעים זמירות הרה"ג ר’ יואל פאללאק שליט"א, מאנסי. ביים בייטאג טיש בביתו נאוה קודש, אינאיינעם מיט די תלמידי ישיבה גדולה ואורחים החשובים, זענען מכובד געווארן מיט הגבהת הכוס צו קידוש מוה"ר שלמה זוסמאן הי"ו, אז ביום השביעי מוה"ר יעקב בר"ש ברוין הי"ו, מאנסי. שיר המעלות הב’ אלתר שניטצער ני"ו, ברהמ"ז על הכוס הרה"ג ר’ הערשל דירענפעלד שליט"א. שבת נאכמיטאג איז צוגעגאנגען צו תפילת מנחה מוה"ר יהוסף אלקנה סג"ל קרויס הי"ו, די עליות האבן עולה געווען ראשון הרה"ג ר’ הערש אלימלך פיש שליט"א, וומסב"ג, שני החתן אלימלך דוד פריעדמאן ני"ו, שלישי החתן ישראל אהרן צוויבל ני"ו. הגבה כ"ק אדמו"ר מ’ספינקא שליט"א, גלילה מוה"ר שמעון חביב הי"ו, מאנטריאל. קידוש ביי של"ש אדמו"ר מ’ליטשיק שליט"א. במהלך התורה ה-30, קרא הרבי בתוקף לעשות את ההכנה הנכונה לקבלת התורה, שהיא דרך מספר הפעמים להיות לתורה, ולהתחזק עוד יותר ולהיות נחוש יותר ללמוד את התורה ה"ק ולא לעבור עבירה. מיט די זמירות זענען נתכבד געווארן: ידיד נפש הרה"צ רבי מרדכי יודא פיש שליט"א, נכד רביה"ק זי"ע, קל מסתתר הרה"ח ר’ יעקב שמואל סג"ל קרויס הי"ו, אין כאלקינו מו"ה חיים יודא גראד הי"ו, ברכי נפשי הרה"ח ר’ פנחס ארי’ סג"ל קרויס הי"ו, שיר המעלות הב’ יצחק ווייס ני"ו. ברהמ"ז על הכוס הרב יואל ווייזער שליט"א, און כ"ק מרן רבינו שליט"א איז צוגעגאנגען צו תפילת מעריב. הגבהת הכוס צו הבדלה הרב אפרים יואל פיש שליט"א נכד רביה"ק זי"ע, מאנסי, די הבדלה האט געהאלטן הב’ אלתר שניטצער ני"ו. במהלך שיחות הקודש, הוזמן הרבי על ידי הגאון רבי הירשל דירנפלד שליט"א והאדמו"ר מ’ זידיצ’ב פרמיסלא שליט"א לספר סיפורי צדיקים. בהמשך קיבל הרב את האורחים החשובים לציבור.
-
שב"ק פרשת במדבר בחצר הקודש בעלזא
מספר דקות אחרי השקיעה מר"ש נכנס (רגלי בלי הכסא) להיכל בית המדרש הגדול לתפילת מנחה.
לתפילת מנחה ניגש לפנה"ת ר’ שלום שליט"א
מר"ש נעמד מספר פעמים באמצע התפילות של שבת.
לקבלת שבת ניגש ר’ ירמיה דמן שליט"א
מר"ש אמר קדיש אחרי מנחה ואחרי כגונא לרגל היארצייט של זקנתו הרבנית חיה דבורה ע"ה, מר"ש ספר ספירת העומר.
לאחר התפילה עברו להגיד א גוט שבת.לשוה"ט נכנסו בשעה 23:40.
מר"ש אמר לחיים ותורה.
מר"ש יצא בשעה 1:00.מר"ש נכנס לתפילת שחרית בשעה 9:40.
ר’ שלום שליט"א עלה בעליית שישי
הרה"צ רא"מ שליט"א עלה לבימה לברכת החודש, וניגש לתפילת מוסף.
לאחר התפילה עברו להגיד א גוט שבת.קידוש ומיטאג טיש
הגבהת הכוס בקידוש התכבד הבחור החתן מאטיס לאנגסאם מבורו פארק.
האדמו"ר מלייפניק השתתף במיטאג טיש וגם התכבד בברכת המזון.מנחה וס"ש
למנחה וסעודה שלישית מר"ש נכנס בשעה 19:05
מר"ש אמר תורה.
אחרי התורה שרו עדב יקר אחסנתיה
מר"ש אכל כזית חלה לכבוד ראש חודש, כן אמר יעלה ויבוא.
מר"ש בירך על הכוס.
מר"ש ספר ספירת העומר, מר"ש עשה הבדלה.
לאחר מכן עברו להגיד א גוט וואך א גוט חודש. -
אידיש
חצה"ק דינוב - פר’ במדבר תשפ"ג
זונטאג פר’ במדבר כ"ג אייר:
פארנאכטס האט מרן רבינו שליט"א אריינגעשריבן א אות אין די נייע ספר תורה וועלכע איז געשריבן געווארן דורך הרבני הנגיד מו"ה אברהם הערש קליין הי"ו, און רבינו שליט"א האט געטרינקען לחיים און געווינטשען פאר’ן נדבן און בני משפחתו. דערנאך האט רבינו שליט"א געלערנט מיט נכדו הילד ישכר בעריש ני"ו בן נכדו הרב נתן דוד שליט"א, די אלף בית און געשמירט האניג אויף די אותיות א’ מ’ ת’, לרגל די אפשערן, און רבינו שליט"א האט געטרינקען לחיים, און געווינטשען.מאנטאג פר’ במדבר כ"ד אייר:
ביינאכט האט רבינו שליט"א זיך משתתף געווען ביים שמחת החתונה של נכדת רביה"ק בעל מנחת אלעזר זי"ע אייניקעל פון גיסו הרב צבי ווילמובסקי הי"ו בן לבנו הרב שלמה ווילמובסקי הי"ו אין בארא פארק, און ביים חופה איז רבינו שליט"א מכובד געווארן מיט ברכה אחריתא.דאנערשטאג פר’ במדבר כ"ו אייר:
נאכמיטאג איז רבינו שליט"א ארויסגעפארן קיין פלעטבוש ווי רבינו שליט"א האט מנחם אבל געווען ש"ב האדמו"ר משענדישוב שליט"א היושב ע"פ אמו הרבנית ע"ה. דערנאך האט מרן רבינו שליט"א מנחם אבל געווען ביי האחים האדמורי"ם מדעעש שליט"א היושבים ע"פ אמם הרבנית מדעעש ע"ה.
