מקורות לניגונים מחצרות הקודש
-
עולם הנגינה בחצרות החסידים, ובישיבות ליטא, והסיפור על האבות המייסדים של המוזיקה החסידית כמו שלמה קרליבך ועוד.
מתוך הפודקאסט של עיתון משפחה י"ז אייר תשפ"ג
https://he.mishpacha.com/מסע-מוזיקלי/
הקלטה מרתקת, עם המון הסברים ע"י יוסי גיל ועוד.
יש בהקלטה גם שירים ווקאלי, וגם שירים שאינם ווקאלי. -
קה ריבון באבוב.
אחד הניגונים המפורסמים של קה ריבון, זה ללא ספק קה ריבון של באבוב שהלחין בעל הקדושת ציון מבאבוב הי"ד.
אין כמעט בית חסידי שלא שרים את זה, והוא גם מושר בהרבה טישים ובישיבות.
אבל מסתבר שאיך שאנחנו שרים היום את הניגון , הוא רחוק מקה ריבון המקורי,
אנחנו שרים את זה כמו בדיסק לחיים טיש של הרב יוסף משה כהנא שבזכותו נכנסו כמויות אדירות של ניגונים מחצרות הקודש לכל בתי ישראל.
מסתבר שהרבה שירים בפרט עתיקים שנכנסים לדיסק אז המפיקים מחליטים קצת לשפץ ולשנות בפרט שירים שקשה לקלוט,
הניגון קה ריבון המקורי של באבוב איך שהוא מושר בבאבוב יש שם הרבה קטעים שקשים לקליטה או שחוזרים על עצמם.
ולכן זה אולי הסיבה שבלחיים טיש שינו את זה , ושמעתי פעם שבלחיים טיש לקחו את הגירסה שלהם מחסידות דושינסקי [האחים ניילנדר] שאולי הם אלה ששינו את זה, אבל אני לא בטוח בזה,
אם יש מישהו שיודע את מה שעומד בדיוק מאחורי הסיפור הזה אשמח כמובן לדעת,עכשיו נשמיע לכם את הניגון קה ריבון משני הגירסאות.
קה ריבון איך ששרים היום ברוב המקומות אבל לא המקורי
מתוך הדיסק לחיים טיש
[עם מוזיקה]
קה ריבון המקורי של באבוב מתוך הדיסק שבחין אסדר של באבוב
[עם מוזיקה]
קה ריבון באבוב המקורי
ווקאלי
-
מקורות לניגונים עליונים ששו.
יש שני ניגונים עליונים ששו עממים, ומאוד ידועים,השיר הראשון הוא הכי ידוע הוא מתחיל כמו המבעיר בניו ולפני הרבה שנים נכנס השיר הזה לחסידות קרלין סטולין בשינוי קל, הם מתחילים את השיר לא כמו שאנחנו מתחילים כמו המבעיר בניו, אלא קצת אחרת.
לפי לחיים טיש תורה הניגון הזה הוא של קרלין,
אבל בעלי המקורות של קרלין אומרים שהניגון הזה לא שייך לקרלין, והוא ניגון עממי שלא ידוע מי הלחין אותו. כך הם אומרים,
יכול להיות שיש מבינים שכן יודעים מקור לכך, אשמח אם יש למישהו יותר פרטים.
תקשיבו לביצוע מלחיים טישהשיר השני הוא של חסידות סטמאר. [כך לפי המקור של לחיים טיש - הרב יוסף משה כהנא]
תקשיבו לביצוע מחצר הקודש ויזניץ -
מקורות לניגונים ובאו כולם.
ובאו כולם - באבוב
כבוד קדושת בעל הקדושת ציון חיברו בשנת תרפ"ג על המילים בבקעך ים סוף , והיום שרים את זה בהרבה קהילות גם על ובאו כולם, וגם על בבקעך.
ביצוע לחיים טיש.
שני ניגונים ובאו כולם לחסידות בעלזא.
01 מיוחס למגיד ממזריטש.
ביצוע ניגוני חסידי בעלזא - ימים טובים [ללא המילים]
02 ביצוע מתוך הדיסק יצליח של בעלזא
ובאו כולם - כ"ק האדמו"ר מקאליב זצוק"ל.
ביצוע - ניגוני בית קאליב
ובאו כולם - כ"ק האדמו"ד ממודזיץ שליט"א
מקור מתוך היכל בשירי זמרה.
חובר בשנת תשע"ד, חלקו הראשון חובר בל"ג בעומר, וביו"ט שבועות הוטעם והושר על המילים “ובאו כולם” ואז נוסף הפאל השלישי ,
ביצוע ביכורי זמרה.
ובאו כולם - ויזניץ אחר כך התחילו לשיר את זה גם על רחמנא
ביצוע - חצר הקודש ויזניץ
-
המקור לניגון מארש אחדות בעלזא
ביצוע חצר הקודש בעלזא
מתוך הדיסק לכל קהלא
-
@שמואל-1 אמר במקורות לניגונים מחצרות הקודש:
מקורות לניגונים ובאו כולם.
שני ניגונים ובאו כולם לחסידות בעלזא.
01 מיוחס למגיד ממזריטש.
ביצוע ניגוני חסידי בעלזא - ימים טובים [ללא המילים]
הנוסח ל"ובאו כולם" בנוי על השיר הזה אבל זה לא בדיוק ככה, (יש קנייטש אחר בסיום)
-
@מבקש-טוב
תסביר את עצמיך כי לא הבנתי -
@שמואל-1 אמר במקורות לניגונים מחצרות הקודש:
@מבקש-טוב
תסביר את עצמיך כי לא הבנתיאי אפשר להגיד שמי ששומע ניגון זה יודע איך שרים ובאו כולם בבעלזא.
-
@מבקש-טוב
נכון אתה צודק.
אבל המקור לכאורה הוא בלי המילים והלבישו את זה המילים ובאו כולם,
אבל ברור ששרים את זה עם המילים הוא קצת שונה ,
עדיין לא הבנתי על איזה קנייטש אחר בסיום אתה מדבר,
כי המילים ובאו כולם זה רק על ההתחלה של הניגון, ואחר כך בקטע הגבוה שרים את זה ללא מילים.
אשמח אם יש למישהו הקלטה עם המילים, כי אני לא מצאתי. -
@מבקש-טוב
הנה עוד הקלטה של ובאו כולם בעלזא
גם בלי המילים , אבל יותר לאט
-
הניגון ובאו כולם שרים בבעלזא בשתי פעמים אחד זה בהקפות שמחת תורה ואז שרים את שתי הבתים ובפעם השניה ששרים זה בשבועות על המילים ובאו כולם
תחילה שר אחד מהבעלי מנגנים (בשישים שנים האחרונות שר ר’ ברוך וינד שליט"א) ואחר מכן שר כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א את המילים על הניגון של הבית הראשון בשינוי קטן משמחת תורה ואז כל הקהל חוזרים אחריו את התנועה האחרונה ואת הבית השני כלל לא שרים -
הניגון הזה נכנס בהמון קהילות וחסידיות עם המילים ובאו כולם אבל בשתי הבתים .
-
@שמואל-1 אמר במקורות לניגונים מחצרות הקודש:
הניגון הזה נכנס בהמון קהילות וחסידיות עם המילים ובאו כולם אבל בשתי הבתים .
אני דיברתי על המקור
-
@בעלזער-חסיד
כמובן אני רק הוספתי מה שקורה בעוד מקומות,
העיקר זה המקור וזה מאוד חשוב לדעת,
אבל מה זה גם מאוד מעניין לדעת איך כל שיר נכנס בעוד מקומות הוא מקבל את הגירסה שלו בכל מקום שהוא נכנס,
ואותו דבר גם השיר הזה,
כל קהילה שלומדים ביחד שיר מסוים [בפרט שיר מסובך] היות שהם קבוצה אחד אז הם הופכים לסגנון אחד גם בשירה, ואז הם מכניסים את הקנייטשים שלהם בשיר, ואז זה הופך לסוג של גירסה,
וזה אחד הדברים שהכי מרתקים אותי להקשיב לאחרים, -
סיפר לי חבר שהוא פעם נסע עם קבוצה למעז’יבוז, וכל אחד מהקבוצה השתייך לקהילה אחרת וכולם התאספו ביחד בציון של הבעש"ט ושרו את הניגון הבעש"ט הידוע, ואז הוא שם לב איך שכל אחד שר את זה שונה עם קניטישים אחרים וככה בכל השיר, הוא מספר שהיה מדהים להקשיב לזה, וזה כהמשך למה שכתבתי מקודם.
-
גירסאות שונות
יש ניגון שמחה מאוד ידוע שבהרבה מקומות בפרט במנינים ספרדים בקבלת שבת שרים את זה על לכה דודי, וגם ארעלה סמט שר את זה באוירא דארץ ישראל 1, וגם איציק אשל בדיסק לכבוד שבת קודש,
ובחסידות רוזבדוב [מגזע רופשיץ היו שרים את זה על מעין עולם הבא וקצת שונה
ובחב"ד שרים את זה בתור ניגון שמחה אבל לגמרי שונה.
יש הרבה שמייחסים ניגון זה להרה"ק ר’ נפתלי מרופשיץ.
תקשיבו לגירסאות.ניגון חב"ד
ביצוע נח"ח
מעין עולם הבא רוזבדוב, - רופשיץ
ביצוע עתיקא קדישא - ירמיה דמן.
לכה דודי ארעלה סמט
-
ישמחו במלכותך - מעליץ [שני שירים]
01
02 -
ניגון דביקות המושר בטל ובחופות בחצר הקודש אונגוואר [ניגון עתיק]
מתוך הדיסק שמחת בית אונגוואר, ויזניץ, סערט ויזניץ, ו’ כסליו תשפ"ג.
שיוצא בקרוב ויפורסם בפורומים הפנימים בבחצרות אונגוואר בעזרת השם בשבועיים הקרובים.
-
צמאה לך נפשי - לחן של האדמו"ר מנדבורנא באניא שליט"א
ארעלה סמט למד את השיר הזה מהביצוע הזה ואחר כך הקליט את השיר באוירא דארץ ישראל 1
[מעניין לציין שהם שרים אוי צמאה לך נפשי, וארעלה שר היי צמאה לך נפשי]
מתוך הדיסק שיצא לרגל שמחת החתונה לבת זקניו של האדמו"ר מנדברנא באנייא באלול תשע"ד , עם לחניו של האדמו"ר שליט"א
בסוף השיר יש עוד שיר אקוד על אפי שזה גם לחן של הרבי שליט"א
-
שירים תאומים
הפעם נשמיע לכם שני קטעים משני שירים שונים לגמרי,
אבל אותם קטעים דומים להפליאבנה ביתך - סקולען
טאטאלע קומט שוין אהיים - רבי דן סגל שליט"א