מקורות לניגונים מחצרות הקודש
-
המקור לניגוני מירוןמתוך כתבה שפורסם ב JDN בסיוע אלישע קלויזנר, נגני הקלרינט אברהם בלטי ונתן אטינגר, ואברום בורשטיין מאגודת הכליזמרים הירושלמים, שסייעו בעריכת וכתיבת הכתבה.
שירי מירון (השירים שמושרים עם טקסט, כגון בר יוחאי וכו’): למרות שחוקרים רבים ניסו במהלך השנים לעלות על עקבות המלחינים ומקורותיהם, עדיין שמות המלחינים והמקורות נשארו בגדר תעלומה. חוץ מ’לכבוד התנא’ שיושב על מנגינה ידועה מבית רוז’ין שמושרת על המילים “פתחו לי שערי צדק אבוא בם אודה קה”.
אבל בר יוחאי, ואמרתם, ואמר ר’ עקיבא. שלושת הניגונים האלה הם שירים מסורתיים שלא ידוע מי הלחין אותם, ואיך הגיעו למירון, ושמות המלחינים עדיין נותרו בגדר תעלומה. (בר יוחאי ידוע שהוא ניגון ספרדי עתיק אך שם המלחין גם נותר בגדר תעלומה.)
לכל הכתבה
https://www.jdn.co.il/blog/1954000/ -
ניגוני מירון הוא כינויים של ניגונים המנוגנים מדי שנה במירון בעת הילולת רבי שמעון בר יוחאי בל"ג בעומר על ידי כליזמרים.
תוכן עניינים
1 היסטוריה
2 רשימה חלקית של הניגונים
3 קישורים חיצוניים
4 הערות שוליים
היסטוריה
מנהג השמחה והשירה בל"ג בעומר מקורו בסיפור אודות האר"י שהביא את ילדו בן השלוש ל’חלאקה’ ביום ל"ג בעומר במירון ורקד עם תלמידיו בחצר המערה. מאות אלפי אנשים נוהגים לעלות להר מירון בל"ג בעומר כדי להשתתף בהדלקת המדורה על גג המערה ולהתפלל על קברו של רבי שמעון בר יוחאי. התפילות נערכות במערת הרשב"י, והריקודים נערכים בחצר המערה במקום שלפי המסורת רקד האר"י. עם השנים השתרשו ניגונים רבים שמושרים בעיקר בל"ג בעומר במירון וכונו ניגוני מירון.מקורות הניגונים הם רבים: מחצרות חסידיות ממזרח אירופה, מלחנים שמקורם בתיאטרון היידיש[1] והובאו על ידי העולים, ניגונים צועניים או ברוח צוענית מרומניה, מולדובה ומארצות הבלקן בעיקר מבולגריה וניגונים דרוזיים[2].
המנגנים המפורסמים משנות קום המדינה היו יצחק “שפילער”, שמעון “קלינטער”, אריה לייב ואברהם סגל (אברום קרלינט’ר). הנוהג היה שהעולים היו מבקשים מהכליזמרים לנגן ניגון ובתמורה היו מעניקים להם מטבע כשכר. חלק מהניגונים מכונים על שם מי שהיה מבקש בשנים עברו לנגנם כמו למשל: ניגונו של ר’ ישעיה אשר זעליג מרגליות (המוכר גם כשיר ‘משה אמת’). בתקופה זו התבלטו גם המזמרים והרוקדים כמו ר’ זושא ברנדויין, ר’ אברהם לייב זילברמן ובנו ר’ בערל, ר’ אשר זעליג מרגליות ועוד.
כיום אין מנגנים קבועים וכל מי שיודע לנגן יכול לעלות לבמת התזמורת בחצר המערה, שם מנגנים חוץ מניגוני מירון גם ניגונים חסידיים.
מלבד ההדלקה התפילות והחגיגות על ציון רבי שמעון בר יוחאי, מתקיימת הדלקה ונגינה על קבר רבי יוחנן הסנדלר. מנהג זה נוצר כדי לא לבייש את רבי יוחנן הסנדלר שלא מגיעים לקברו שעה שעשרות אלפים מגיעים לקבר רבי שמעון. חגיגה זו מתחילה בשעות הצהריים של ערב ל"ג בעומר עם תהלוכת הכנסת ספר תורה מצפת למירון, מסורת צפתית עתיקה, במהלכה מנגנים ניגונים קבועים מסורתיים. בשעה 2 בלילה מתכנסים חוגגים לקברו של רבי יוחנן הסנדלר, שם יושבים נגני כליזמר ומנגנים במשך כמה שעות אוסף ניגוני מירון, ביניהם, נגני הקלרנית מוסא ברלין וחיליק פרנק (שהוציאו מספר אלבומים של ניגוני מירון) ודוד וינקרייץ נגן האקורדיון. את האירוע ניהל ר’ צבי הירש הרץ (“ר’ הערשל שמש”) מצפת. לאחר פטירתו בשנת תשכ"ג מילא את מקומו חתנו אברהם שפר, למשך 50 שנה, עד לפטירתו לפני ל"ג בעומר תשע"ד.
רבי חיים מאיר הגר האדמו"ר מויז’ניץ ביקר במירון בשנות ה-30 ושמע ניגונים אלו ומאז הנהיג לשיר בשולחנו מספר ניגוני מירון.
רשימה חלקית של הניגונים
חיים שפר
יברכך ה’ מציון (ניגונו של דוד וינקרייץ), ריקוד קאדצ’קה לניגון יווני ולניגון לבנוני (אי הזיען), ניגון בולגרי (טאראס) באתר יוטיוב.
ניגון בר יוחאי - הלחן המזרח אירופאי המפורסם. (ישנם עוד גרסאות ללחן הזה הנפוצות בקרב קהילות אחרות, וראה באתר הזמנה לפיוט).
ניגון ואמרתם כה לחי.
ניגון אמר רבי עקיבא.
ניגון לכבוד התנא האלוקי/פתחו לי שערי צדק.
ניגון הרידב"ז - רבי יעקב דוד וילובסקי בן זאב (המכונה הרידב"ז), שכיהן כרבה של סלוצק, עבר לארצות הברית ועלה לארץ ישראל בשנת 1905. הקים ישיבה בעיר צפת ועמד בראשה. הרידב"ז היה מוכר גם בכינוי הסלוצקר ר’ב ונפטר בשנת תרע"ב (1913). ומעשה בניגון שהיה כך היה: הרידב"ז התגורר בעיר העתיקה בצפת בשכנות לר’ שמעון קלרינטר על שם היותו מנגן בקלרינט ניגוני מירון והגליל. אבל כל אימת שהיה יוצא מביתו ורואה את ר’ שמעון יושב בפתח חצר הבית ומנגן לעצמו ניגוני מירון היה נעמד בסמוך אליו ומאזין לנגינתו. באחת הפעמים שאל הרידב"ז את ר’ שמעון “במה אני יכול לגמול לך על ההנאה שאתה גורם לי בנגינתך?” ועל כך השיב לו ר’ שמעון קלרינטר: “כשם שאני שכן שלך בחיים אני מבקש להיות שכן שלך גם בעולם הבא”. הבטיח לו הרידב"ז למלא בקשתו והלך לדרכו. לימים רכש הרידב"ז שתי חלקות קברים בבית העלמין הישן בצפת עבורו ועבור אשתו וכאשר נפטר הרידב"ז קברו אותו בחלקה שרכש וחצבו בסלע קבר גם לאשתו וכיסו אותו בעפר. זמן קצר לאחר מכן נפטר ר’ שמעון קלרינטר בשבת הסמוכה לראש השנה ובימים ההם נהגו לקבור נפטרים גם בראש השנה שחל להיות בשבת הסמוכה לשני ימים של ראש השנה. וכדי להימנע מחציבה בסלע בדקו ומצאו שהקבר בסמוך לרידב"ז מוכן לקבורה וקברו בו את שמעון קלרינטר. וזה מקור לשם של הניגון שמנגנים במירון ניגון הרידב"ז
ניגון אשרינו מה טוב חלקינו מאת יוסף שפירא
ניגון מי לכם פה מאת יוסף שפירא
ניגונו של הרב דוד בידרמן מירושלים. על פי המסורת קנה הרב דוד ניגון זה מנבלן ערבי בשער יפו.
ניגון חצר עבו, ניגון המושר בתחילת תהלוכת ספר התורה מחצר עבו.
ניגון שפר, ניגון מירוני מפורסם המושר לרוב בחתונות חרדיות כריקוד הורה. ניגון הזה היה חביב במיוחד על חיים שפר– איש מירון בכל מאודו. מכיוון שהכליזמרים בימים ההם לא ידעו לקרוא תווים, הדרך היחידה לבקש מהם ניגון מסוים הוא לבקש מהכליזמר לנגן: “ניגון עלינשטיין” או “אשר זעליגס ניגֶן”, וכך גם הניגון שהיה נוהג לבקש חיים שפר ולשלם לכליזמר עבור הניגון שברבות השנים מזהים אותו כניגון שפר או ביידיש טבריינית שַפָרְס ניגון.
ניגון תחיית המתים (או ברויגז טאנץ), לצלילי ניגון זה מותאמת הצגת פנטומימה של שני רקדנים שרבים ובשוגג אחד הורג את השני, לאחר בכיות לפתע קם ‘המת’ לתחייה.
ניגון רבי יוחנן הסנדלר (מוכר גם כ’אם תמצאו את דודי’).
שיר עם יווני “Misirlou”.
ניגונו של הרב ישעיהו אשר זעליג מרגליות (“משה אמת”).
ניגונו של חיים אטיק (“עוזר דלים”).
ניגון עלינשטיין (מוכר גם כ’רבי מאיר אומר’): הניגון המוכר כ"עלֶנשטיינס ניגען" נקרא על שמו של ר’ אברהם עלינשטיין – איש הגליל, שהתגורר בביירות, לבנון והקפיד להגיע בל"ג בעומר למירון לבקש את הכליזמר לנגן את הניגון האהוב עליו ולצאת בריקוד.
ניגונו של ‘נפתלי ממטולה’.
ניגוני נפתלי ברנדוויין.
ניגון ‘צהלי ורוני חטיבה שבע’ (המילים של הרב נריה).
ניגון ‘ממירון שם רבי שמעון’.
מרש אבל של הטורקים בשעת יציאתם מהארץ אחרי מלחמת העולם הראשונה.
ניגוני חתונה ארצישראלים ישנים.
קישורים חיצוניים
הקלטה מההילולא במירון בז’ באדר תשכ"ט (הילולת משה רבנו), מנגנים מוסא ברלין ואברום סגל. ארכיון המוזיקה באתר הספרייה הלאומית.
סרטונים מההילולא בקברו של רבי יוחנן הסנדלר:
בז’ באדר, הילולת משה רבנו במירון. באתר יוטיוב.
בביצוע אמן הכליזמר שמואל אחיעזר, בית עבו, ערב ל"ג בעומר, תשס"ה 2005
הקלטות ניגוני ל"ג בעומר וניגוני מירון באתר המוזיקה של הספרייה הלאומית
הערות שוליים
כמו למשל השיר הפופולרי פּאַפּיראָסן.
עטיפות הדיסקים של שמואל ניימן, חיליק פרנק ועוד. נגן הקרלנית דב זילברמן נסע לפני הפקת תקליט ניגוני מירון לבית ג’ן שם שרו איתו את הניגונים במדויק.
ראו גם יונה סוקולובסקי, מירון בימים אחרים, באתר News1 מחלקה ראשונה, 3 באוקטובר 2005: “בחשכה הגיעו דרוזים מחורפיש ומבית ג’ן. צ’רקסים מריחניה. נוצרים מגוש חלב. מוסלמים מעלמה ומעין זיתים. לבשו את מיטב בגדיהם וכלי נשקם באבנטיהם. בחבורות הופיעו. עליזים ומגחכים. הם יצרו מעגל סביב מעגל של יהודים ורקדו דבקה. ליוו עצמם בחלילים ובתופים. במהרה הוקפו במעגלי יהודים שרקדו עימהם. ילדים נדחפו בין רגלי הרוקדים לחזות בערביים. אחר שעה כבר פיזמו יהודים אשכנזיים מירושלים את הנעימות של הערביים מהגליל. דוברי ערבית שיננו את המלים. שירים ומנגינות אלו נקלטו היטב. זימרו אותן בחתונות ובמסיבות. משנפוצה המנגינה ביישוב היהודי נמצא מי שחיבר לה מלים בעברית, מעבד הכין אותה לשירת מקהלה, תנועות הנוער הדפיסו את השיר בחוברות שירים עם שם מחבר המלים ואת התווים ציינו כ “מנגינה יהודית עממית”…”.
לקריאה נוספת ראו עוד בקהילות המבשר גיליון 157, י"ז באייר תשע"ב. -
מקורות לניגוני בר יוחאי מתוך גליון עתיקין על ל"ג בעומרוכן המקור לניגון התעוררות מבעל האמרי שפר.
וכן על היצירות החזניות על ספירת העומר.
וכן על ניגונים ופיוטים אהבה גאולה
בחצרות צאצאי תלמידי וחסידי בית ראפשיץ נהגו לזמר פיוטי “אהבה” ו"גאולה" המיוסד
לשבתות בין פסח לשבועות בסוף סעודתא דעתיקא קדישא -
ניגוני מירון, הקלטה ישנה ווקאלי, מתוך המרכז לחקר המוסיקה היהודית, האוניברסיטה העברית בירושלים - תשס"ד.
-
מקורות לניגון שאמיל.המקור לניגון שאמיל, מתוך ויקפדייה.
שאמיל הוא ניגון חב"די, אחד מניגוני הרבי מלובביץ’. הניגון נפוץ גם מחוץ לחסידות חב"ד.
את הניגון לימד הרבי מלובביץ’ בשמחת תורה ה’תשי"ט (1958), קודם שלימד הרבי את הניגון, הקדים ששמע את הניגון מחסידים עם סיפור שבזמן מלחמת הקווקז חיו בהרי הקווקז שבטים פראיים שהיו חופשים ולא היה עליהם הגבלות חוקי המלוכה, וכשהתחילה האימפריה הרוסית להתפשט ולכבוש שטחים, הם רצו לכבוש גם את הרי הקווקז, שבראשם עמד המנהיג האימאם שאמיל והיה קשה להגיע אליהם מכיוון שהיו יושבים על הרים גבוהים, ב-1859 הוא נתפס אחרי שהם שקרו עליו שהבטיחו לו שיעשו עמהם שלום, ושלחו אותו לגלות בקלוגה, עיר קטנה במרכז רוסיה, שם היה נזכר מדי פעם בתקופה בהם היה יושב בהרים הגבוהים כאדם חופשי מחוקי הממשלה, היה שר ניגון שתחילתו געגועים וסופו תקוה שעוד ישוב לשם.
החסידים ברוסיה ביארו את געגועי שאמיל לגעגועיה של הנשמה לכור מחצבתה.
ביצוע ווקאלי
ניגון שאמיל בהתוועדות כ"ק הרבי מליובאוויטש -הסרטה.
מתוך האתר - החיים כדרך - הדרך לחיים
ניגון שאמיל
שאמיל – שמו של מנהיג שבטים קווקזיים במאה ה 19. הוא היה איש גבוה, חזק, פרש מעולה ולוחם בעל רצון ברזל, סבלנות ומשמעת עצמית. למעלה משלושים שנה ניהל מלחמת הרים נגד הצבא הרוסי עד שהוכנע.ההיסטוריה מספרת את סיפורו של אדם בשם שאמיל, שהיה מנהיג שבטים קווקזיים אשר חיו בהרי קווקז במאה ה 19. הצבא הרוסי תקף שבטים אלה במטרה לנשלם מחירותם ולעשותם משועבדים לרוסיה. משנכשלו מאמציהם לכבוש את הגרוזינים האמיצים בשדה הקרב, הציעו להם מנהיגי הצבא הרוסי הסכם שלום כוזב שבעקבותיו הצליחו להביא לכך שהם יניחו את נשקם.
אולם, מיד לאחר זה, פיתו הרוסים את המנהיג שאמיל לצאת אליהם ממקום מבצרו על ההר, ואז לכדו אותו והכניסוהו לכלא.
בהיותו כלוא וחסר ישע התגעגע שאמיל לחיי החופש והעזות שאבדו לו. הוא ניחם עצמו בתקווה שיבוא יום והוא ישוחרר מגלותו, או ישוב למעמדו הקודם וכוחו והדרו יגדלו אף יותר מאשר קודם לכן.
געגועיו העזים מצאו ביטוים בניגון עצוב, אך גם מלא תקווה שפרץ ממנו בעת שהותו בכלא.
החסידים אימצו את ניגונו של שאמיל והפכוהו לניגון חסידי, כי סיפורו של האיש דומה מאד לקורותיה של הנשמה.
הנשמה יורדת מן העולמות העליונים אל תוך העולם הזה ומתלבשת בגופו של יצור אנוש. לבושיה הגשמיים, הנם במובן מסוים, תא המאסר שלה. כי היא נכספת בהתמדה לאותה חירות רוחנית ולאותו עונג שחוותה קודם ירידתה לעולם. היא מתאמצת לשחרר עצמה מן ה"גלות" של הגוף האנושי בכך שהיא מכוונת את מעשיו של הגוף לדרך של תורה ומצוות, וצופה ליום שבו היא תעזוב את העולם הזה, מצוידת בכל התורה והמצוות שעשתה, ותעלה שוב למעלה, אל העולמות העליונים.
את ניגון שאמיל לימד הרבי מליובאוויטש בשנת תשי"ט - לפנות בוקר בליל שמחת תורה אחרי הקפות וסעודת יו"ט.
את הניגון - כפי שסיפר הרבי - חיבר מנהיג קווקזי בשם ‘שאמיל’, הניגון חובר על ידו, לאחר שנלקח במרמה בשבי, על ידי הרוסים, הניגון משקף את מצבו העגום (בתנועה השניה) לעומת מצבו בעבר כמנהיג הקווקזי (התנועה הראשונה), הניגון מסתיים בתקווה חזקה לעתיד (התנועה האחרונה). ניגון זה, הסביר הרבי, משקף את מצבה של הנשמה למטה, לעומת מצבה למעלה, ואת הביטחון של הנשמה על מצבה לעתיד.דברי הרבי:
ניגון זה שמעתי מחסידים, יחד עם סיפור:
בתחלת התפשטות ממשלת רוסיא ע"י כיבוש שטחים נרחבים, הי’ חפצם לכבוש גם את הרי הקווקזים, שבהם דרו אנשים שלא היו בני-תרבות כו’, והי’ להם קיסר משלהם, ששמו הי’ “שׁאַמיל”.
למרות שאנשי הממשלה היו מרובים יותר מהאנשים הנ"ל שדרו על ההרים, מ"מ, לא היו יכולים לכבשם, מפני הקושי להגיע אליהם, בישבם על ההרים הגבוהים.
ועד שרימו אותם – הבטיחו להם שיעשו עמהם שלום, ויתנו להם כמה הנחות וכו’, ובסופו של דבר, תפסו את המושל, “שׁאַמיל”, והגלוהו לעומק רוסיא, ובין אם הי’ במאסר או לא, הי’ בגלות.
וכאשר הי’ נזכר ומתבונן במעמדו ומצבו בהיותו על ההרים הגבוהים, בהיותו חפשי מהממשלה ומכבלי תרבות, ועכשיו הוא משועבד כו’ – הי’ מתעורר ברגשי געגועים, וניגן ניגון זה, שהתחלתו מבטאת את רגש הגעגועים, ועד לתנועה האחרונה של הניגון שמבטאת את התקווה שסוף כל סוף יחזור למקומו.
כאשר יהודים שמעו ניגון זה – ניצלו זאת בעבודת ה’ בנוגע להעניין דירידת הנשמה למטה, מאיגרא רמה לבירא עמיקתא: בהיותה למעלה היתה הנשמה בת-חורין, שהרי היתה מאוחדת עם אלקות, כמ"ש “חי הוי’ אשר עמדתי לפניו”. ואילו בהיותה למטה – הרי ידע איניש בנפשי’ מעמדו ומצבו בהיותו בכבלי הגוף ונפש הבהמית, ובפרט אם חטא ופגם ועבר את הדרך, ואפילו לאחרי שתיקן זאת, הרי כללות עבודתו היא בדרך “מצות אנשים מלומדה”, וגם אם עבודתו היא מתוך חיות ורגש של אהבה ויראה, בשמחה ובטוב לבב, הנה אפילו אם יהי’ צדיק גמור עובד הוי’ באהבה בתענוגים, הרי הוא בבחינת “יש מי שאוהב”.
וכאשר מתבונן בזה, אזי מתעורר ברגשי געגועים למעמדו ומצבו בהיותו על ההרים הגבוהים – שרש הנשמה כפי שהיא בבחינת “הרים” “אלו אבות”, שמהם נמשך בירושה לכל בני ישראל, דהיינו, בחינת חג"ת דאצילות, וגם למעלה מאצילות, ועד להרים הגבוהים שלפני הצמצום.
ועד"ז בנוגע לרגש התקוה בתנועה האחרונה של הניגון – שבטוח הוא ש"לא ידח ממנו נדח", וסוכ"ס יגיע למחוז חפצו, היינו, למדריגה נעלית יותר מכמו שהי’ קודם הירידה למטה, שזוהי תכלית הירידה שהיא צורך עלי’, והיינו, שמגיע למדריגה כזו שמתאחד עם עצמותו ית’ ממש. -
מרתק מאוד
חוברת הבוחר בשירי זמרה.
החוברת שיביא לכם המון ידע במקורות של ניגונים עתיקים מרבותינו הקדושים במשך הדורות.
מודזיץ, קאליב, ויזניץ, בעלזא, ליזנסק, ועוד הרבה.
מתוך מוסף עיתון המחנה החרדי, תשס"ו.
עורך ומגיש הרב יוסף משה כהנא.
https://drive.google.com/drive/folders/1qAAwNQK4FWU3RX7M1RBtHp8QoN7ZTNMv?usp=share_link -
עולם הנגינה בחצרות החסידים, ובישיבות ליטא, והסיפור על האבות המייסדים של המוזיקה החסידית כמו שלמה קרליבך ועוד.
מתוך הפודקאסט של עיתון משפחה י"ז אייר תשפ"ג
https://he.mishpacha.com/מסע-מוזיקלי/
הקלטה מרתקת, עם המון הסברים ע"י יוסי גיל ועוד.
יש בהקלטה גם שירים ווקאלי, וגם שירים שאינם ווקאלי. -
קה ריבון באבוב.
אחד הניגונים המפורסמים של קה ריבון, זה ללא ספק קה ריבון של באבוב שהלחין בעל הקדושת ציון מבאבוב הי"ד.
אין כמעט בית חסידי שלא שרים את זה, והוא גם מושר בהרבה טישים ובישיבות.
אבל מסתבר שאיך שאנחנו שרים היום את הניגון , הוא רחוק מקה ריבון המקורי,
אנחנו שרים את זה כמו בדיסק לחיים טיש של הרב יוסף משה כהנא שבזכותו נכנסו כמויות אדירות של ניגונים מחצרות הקודש לכל בתי ישראל.
מסתבר שהרבה שירים בפרט עתיקים שנכנסים לדיסק אז המפיקים מחליטים קצת לשפץ ולשנות בפרט שירים שקשה לקלוט,
הניגון קה ריבון המקורי של באבוב איך שהוא מושר בבאבוב יש שם הרבה קטעים שקשים לקליטה או שחוזרים על עצמם.
ולכן זה אולי הסיבה שבלחיים טיש שינו את זה , ושמעתי פעם שבלחיים טיש לקחו את הגירסה שלהם מחסידות דושינסקי [האחים ניילנדר] שאולי הם אלה ששינו את זה, אבל אני לא בטוח בזה,
אם יש מישהו שיודע את מה שעומד בדיוק מאחורי הסיפור הזה אשמח כמובן לדעת,עכשיו נשמיע לכם את הניגון קה ריבון משני הגירסאות.
קה ריבון איך ששרים היום ברוב המקומות אבל לא המקורי
מתוך הדיסק לחיים טיש
[עם מוזיקה]
קה ריבון המקורי של באבוב מתוך הדיסק שבחין אסדר של באבוב
[עם מוזיקה]
קה ריבון באבוב המקורי
ווקאלי
-
מקורות לניגונים עליונים ששו.
יש שני ניגונים עליונים ששו עממים, ומאוד ידועים,השיר הראשון הוא הכי ידוע הוא מתחיל כמו המבעיר בניו ולפני הרבה שנים נכנס השיר הזה לחסידות קרלין סטולין בשינוי קל, הם מתחילים את השיר לא כמו שאנחנו מתחילים כמו המבעיר בניו, אלא קצת אחרת.
לפי לחיים טיש תורה הניגון הזה הוא של קרלין,
אבל בעלי המקורות של קרלין אומרים שהניגון הזה לא שייך לקרלין, והוא ניגון עממי שלא ידוע מי הלחין אותו. כך הם אומרים,
יכול להיות שיש מבינים שכן יודעים מקור לכך, אשמח אם יש למישהו יותר פרטים.
תקשיבו לביצוע מלחיים טישהשיר השני הוא של חסידות סטמאר. [כך לפי המקור של לחיים טיש - הרב יוסף משה כהנא]
תקשיבו לביצוע מחצר הקודש ויזניץ -
מקורות לניגונים ובאו כולם.
ובאו כולם - באבוב
כבוד קדושת בעל הקדושת ציון חיברו בשנת תרפ"ג על המילים בבקעך ים סוף , והיום שרים את זה בהרבה קהילות גם על ובאו כולם, וגם על בבקעך.
ביצוע לחיים טיש.
שני ניגונים ובאו כולם לחסידות בעלזא.
01 מיוחס למגיד ממזריטש.
ביצוע ניגוני חסידי בעלזא - ימים טובים [ללא המילים]
02 ביצוע מתוך הדיסק יצליח של בעלזא
ובאו כולם - כ"ק האדמו"ר מקאליב זצוק"ל.
ביצוע - ניגוני בית קאליב
ובאו כולם - כ"ק האדמו"ד ממודזיץ שליט"א
מקור מתוך היכל בשירי זמרה.
חובר בשנת תשע"ד, חלקו הראשון חובר בל"ג בעומר, וביו"ט שבועות הוטעם והושר על המילים “ובאו כולם” ואז נוסף הפאל השלישי ,
ביצוע ביכורי זמרה.
ובאו כולם - ויזניץ אחר כך התחילו לשיר את זה גם על רחמנא
ביצוע - חצר הקודש ויזניץ
-
המקור לניגון מארש אחדות בעלזא
ביצוע חצר הקודש בעלזא
מתוך הדיסק לכל קהלא
-
@שמואל-1 אמר במקורות לניגונים מחצרות הקודש:
מקורות לניגונים ובאו כולם.
שני ניגונים ובאו כולם לחסידות בעלזא.
01 מיוחס למגיד ממזריטש.
ביצוע ניגוני חסידי בעלזא - ימים טובים [ללא המילים]
הנוסח ל"ובאו כולם" בנוי על השיר הזה אבל זה לא בדיוק ככה, (יש קנייטש אחר בסיום)
-
@מבקש-טוב
תסביר את עצמיך כי לא הבנתי -
@שמואל-1 אמר במקורות לניגונים מחצרות הקודש:
@מבקש-טוב
תסביר את עצמיך כי לא הבנתיאי אפשר להגיד שמי ששומע ניגון זה יודע איך שרים ובאו כולם בבעלזא.
-
@מבקש-טוב
נכון אתה צודק.
אבל המקור לכאורה הוא בלי המילים והלבישו את זה המילים ובאו כולם,
אבל ברור ששרים את זה עם המילים הוא קצת שונה ,
עדיין לא הבנתי על איזה קנייטש אחר בסיום אתה מדבר,
כי המילים ובאו כולם זה רק על ההתחלה של הניגון, ואחר כך בקטע הגבוה שרים את זה ללא מילים.
אשמח אם יש למישהו הקלטה עם המילים, כי אני לא מצאתי. -
@מבקש-טוב
הנה עוד הקלטה של ובאו כולם בעלזא
גם בלי המילים , אבל יותר לאט
-
הניגון ובאו כולם שרים בבעלזא בשתי פעמים אחד זה בהקפות שמחת תורה ואז שרים את שתי הבתים ובפעם השניה ששרים זה בשבועות על המילים ובאו כולם
תחילה שר אחד מהבעלי מנגנים (בשישים שנים האחרונות שר ר’ ברוך וינד שליט"א) ואחר מכן שר כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א את המילים על הניגון של הבית הראשון בשינוי קטן משמחת תורה ואז כל הקהל חוזרים אחריו את התנועה האחרונה ואת הבית השני כלל לא שרים -
הניגון הזה נכנס בהמון קהילות וחסידיות עם המילים ובאו כולם אבל בשתי הבתים .
-
@שמואל-1 אמר במקורות לניגונים מחצרות הקודש:
הניגון הזה נכנס בהמון קהילות וחסידיות עם המילים ובאו כולם אבל בשתי הבתים .
אני דיברתי על המקור
-
@בעלזער-חסיד
כמובן אני רק הוספתי מה שקורה בעוד מקומות,
העיקר זה המקור וזה מאוד חשוב לדעת,
אבל מה זה גם מאוד מעניין לדעת איך כל שיר נכנס בעוד מקומות הוא מקבל את הגירסה שלו בכל מקום שהוא נכנס,
ואותו דבר גם השיר הזה,
כל קהילה שלומדים ביחד שיר מסוים [בפרט שיר מסובך] היות שהם קבוצה אחד אז הם הופכים לסגנון אחד גם בשירה, ואז הם מכניסים את הקנייטשים שלהם בשיר, ואז זה הופך לסוג של גירסה,
וזה אחד הדברים שהכי מרתקים אותי להקשיב לאחרים,
