אשכול חדשות ועדכונים בלבד #6

[יבנה המקדש]

לאחר שהאשכול החמישי גם הגיע ל-350 הודעות (ולמעלה מ-21,000 צפיות) הגיע הזמן לפתוח חדש…

מזכיר לכם, כי כאן אין פטפטת ודיבורים כלל!!!
תגובות / שאלות / דיונים אך ורק באשכול הזה!

כמו"כ שימו לב, היות והאשכול מיועד אך ורק לחדשות ועדכונים. אין להעלות יותר מ-4-6 תמונות בהודעה.

[חצקעל]

4:00 לפנות בוקר בכותל המערבי. האדמו"ר מתולדות אברהם יצחק בתפילה חרישית

[חצקעל]

האדמו"ר מסקיוורא מביט בבניית בית המדרש הגדול

@חצקעל

[אונגוואר]

כ"ק אדמו"ר מויז’ניץ שליט"א ביום שני י"ב ניסן בלימוד ברכבו ברחוב יחזקאל בשכונת גאולה בי-ם.



נהנית תן לייק

[תודה לה']

באדיבות המצלם
מאחורי הקלעים: אלה המשב"קים של הרבניות בחצרות האדמו"רים – עבודת קודש ללא תהילה
הגבאים, העוזרים והנהגים של הרבנית בחצרות האדמו"רים, עושים עבודת קודש בנאמנות ובמסירות, אך לא זוכים לתהילה, כבוד או כסף • יוסי שטארק התחקה אחר ה"חצרות" של הרבניות והדמויות הפועלות מאחורי הקלעים
י״ז בניסן ה׳תשפ״ג (אפריל 8, 2023)
בחצרות חסידיות רבות, רעיית האדמו"ר, “הרבנית”, משמשת כעין מנהיגה רוחנית לנשות החסידות. בחצרות מסוימות, כמו בעלזא וסאטמר, הרבניות חוצות את גבולות החסידות ומקבלות לעצה ולברכה נשים מכל החוגים והעדות, הפוקדות את בתיהן ומבקשות את תפילותיהן.

אי לכך, בחצרות רבות מונו גבאים גם לרבניות. לפעמים אלה נכדים שמתבקשים לעזור לרבנית, בחצרות אחרות אלה נהגים שמסיעים את הרבנית מאירוע לאירוע ובמספר חצרות אלה “משב"קים” של ממש, שמנהלים את “חצר” הרבנית; קבלת קהל, השתתפות באירועים, העברת הוראות לנשות החסידות וכן האלה.

לא מדובר בתופעה חדשה. עוד באירופה החסידית שלפני השואה היו גבאים לרבניות. גם אז, כמו היום, עוצמתה הציבורית של הרבנית הכריעה עד כמה יהיה היקף פעילותו של הגבאי, אבל התפקיד היה קיים. לפחות אצל חלק מהן. אחרי השואה, עם התפתחות כלי התחבורה והתגברות תכיפות הנסיעות ממקום למקום, התופעה הלכה והתפתחה.

בחסידיות מסוימות, הגבאי שממונה על “ענייני הרבנית והבית” הוא חלק ממערך הגבאים של האדמו"ר, אך כחלק מפקידו הוא מטפל גם בענייניה של משפחת הרבי. בחצרות אחרות אף לא מונה גבאי כזה, אך ברבות השנים התפקיד הלא פורמלי נפל על אחד ממשב"קי האדמו"ר.

בעוד המשב"קים הרשמיים של האדמו"רים זוכים לכבוד ולהערכה, גם מצד החסידים וגם מצד אדמו"רים ואישי ציבור, שבאים לכבד אותם בשמחות בני משפחותיהם או לחלופין, לנחם בעתות צער – הרי שגבאי הרבניות, שעושים עבודת קודש, עושים זאת בענווה, בצניעות, בשקט ובלי רעש וצלצולים.

גבאי הרבניות משמשים בעקיפין גם את האדמו"רים, אך הם לא מופיעים בשולחן המזרח, לא מבקרים את קהילות החסידות בשליחות האדמו"ר ובשונה מגבאי האדמו"ר, כמעט ואינם מקבלים מענקים מנדיבי החסידות. הם מתאמצים מאוד, משקיעים יזע ודמים, מתמסרים בנאמנות אך הכול נעשה בקשט, בצללים. השכר יקבלו בשמים.

לרגל חג הפסח, ‘חדשות JDN’ מתחקה אחר הדמויות שמנהלות את חצרות הרבניות במספר חסידיות. התפקיד קיים אמנם בשורה של קהילות, בהן גור, סאטמר, פרמישלאן, דאראג, פיטסבורג ועוד – אך ביריעה זו נרחיב על הגבאים של הרבניות החשובות בחצרות הקודש בעלזא, ויזניץ, סקווירא, תולדות אברהם יצחק וקרעטשניף. בכל אחת מהן, הגבאי של הרבנית מתמסר לתפקיד, ער בימים ולילות, מתרוצץ מעיר לעיר וממדינה למדינה, ומנהל את חצר הרבנית על הצד הטוב ביותר.

בעלזא – ר’ יוסי מילר

הגבאי של הרבנית מבעלזא, נוות ביתו של כ"ק מרן האדמו"ר מבעלזא, הוא ר’ יוסי מילר.

מילר הוא הנהג של הרבנית, מסדר את קבלת הקהל שמתקיימת כמעט בכל ערב, מביא אותה לכל אירוע, ומתאם כל דבר ציבורי הקשור אל הרבנית. הוא מונה לתפקידו לפני כעשור ומחצה. לפני כן גם היו גבאים ונהגים, גבאים שימשו בעיקר לצורכי הבית, בחורים, וכנהג שימש ר’ שלום משה שווארץ לעיתים מזדמנות.

יוסי מילר. גבאי הרבנית מבעלזא
הרבנית מבעלזא מנהלת בפועל “חצר” משלה. היא מקבלת קהל נרחב, גם נשים רבות שאינן משתייכות לקהילה. בהיותה בת של הרה"ק בעל ה’ישועות משה’ מויזניץ זי"ע, ישנן נשים רבות מחסידות ויזניץ רבות המחזיקות איתה קשר טוב. גם נשים הרחוקות מחיי חסידות ואפילו מחיי תורה ודת מגיעות אליה, והיא באצילותה מקרבת רבות מהן.

הרבנית גם ידועה בדאגתה לעם ישראל, ובפעילות הצדקה והחסד שלה. כך היא מחזיקה קופת צדקה, בשם “מגן ומושיע”, המחלקת ממון רב לנזקקות ולנצרכות. כך גם ארגוני חסד וצדקה פונים אליה כדי לבקש את התגייסותה למען הקופה עם קריאה לציבור לרתום ולהירתם.

בחסידות בעלזא, עוד לפני השואה, היו גבאים לרבניות. כך גם לנכדי בית המלוכה. אצל “אמה של מלכות” הרבנית מבילגורייא ע"ה, אמו של הרבי מבעלזא, שימשו לעת זקנותה בנותיו של ר’ יצחק מאנן – גבאי אצל בן האדמו"ר הרה"צ רבי אהרן מרדכי רוקח, ומשכך הם זכו שכ"ק מרן האדמו"ר מבעלזא יערוך להם שבע ברכות מיוחד בביתו לאות הכרת הטוב על עזרתן.

בחסידות ישנן גם נשים שתפקידן לשמש ולעזור לרבנית. ביניהן נמנות אשתו של המשב"ק הוותיק של האדמו"ר הרה"ח ר’ אליעזר וינד, אשתו של המשב"ק הצמוד לאדמו"ר הרה"ח ר’ מיכל פירר וגם אשתו של ר’ יוסי מילר, הגבאי הרשמי של הרבנית. הן מלוות אותה לכל אירוע ומעמד, וחלק מהן אף משתתפות בנסיעות שהיא עורכת מעת לעת לחו"ל.

ויזניץ – ר’ יהושע פקשר

הגבאי של הרבנית מויזניץ, נוות ביתו של מרן האדמו"ר מויזניץ, הוא ר’ יהושע פקשר.

פקשר משמש גם כנהג וגם כגבאי אישי לרבנית. תפקידו הוא לסדר את סדרי קבלת קהל אצל הרבנית. כך גם מסיע אותה לאירועים וגם מתאם כל עניין ציבורי הקשור לרבנית.

יהושע פקשר. גבאי הרבנית מויזניץ
בחצר הקודש ויזניץ ישנן שתי רבניות. הרבנית הצדקנית, אלמנת הרה"ק בעל ה’ישועות משה’ זי"ע, והרבנית הצדקנית, נוות ביתו של מרן האדמו"ר. לשתיהן יש סדרי קבלת קהל והופעות מלכותיות באירועי החצר.

הרבניות בעצם משמשות כידא אריכתא של מרן האדמו"ר כאשר רוצה למסור מסר חשוב לנשות החסידות. כך גם במסיבות חנוכה הן מחלקות את מטבעות הברכה שהאדמו"ר משגר דרכיהן לבנות החצר. מדי ערב, הרבניות מתפנות מעיסוקיהן הרבים ומשתתפות בכל שמחה הנערכת בחצר החסידות.

בכל נסיעה של האדמו"ר לחו"ל, מתקיים בנפרד באותו מקום מעמד קבלת פנים על ידי נשות הקהילה המקומית לכבוד הרבנית הצדקנית. היא אף משמשת כדמות הרוחנית הבכירה בחסידות ומנהלת בעוז את מוסדות החינוך לבנות אשר על פיה יישק דבר.

כמו כן, הרבנית יסדה ארגונים לעזר ותמיכה לכל נצרכת ולכל יולדת ע"י ארגון לנשות החסידות. לפני כל חג ומועד יוצאים שליחים דחופים ממעונה לחלוקת מענקי חג ומצרכים לנזקקים והכל בהצנע לכת בלי רעש וצלצולים.

את הרבנית הצדקנית, אלמנת בעל ה’ישועות משה’, משמשת מרת ברמיקא, רעיית ר’ שלמה דב ברמיקא. היא מנהלת בחכמה את בית הרבנית ותיאום קבלת הקהל, כמו כן מתלווה לרבנית לכל אירוע, ובימי חג ומועד לבית המדרש הגדול. כמו כן, מרת וייס, רעיית הרה"ג יוסף וייס, משמשת את הרבנית בעיקר באירועי החסידות, ובאסיפות הנשים המבוגרות מידי שבוע בשבוע, הנערכות בבית הרבנית.

גם את הרבנית, נוות ביתו של מרן האדמו"ר, משמשת אחת מנשות החסידות. מרת פרנקל, רעיית ר’ אליעזר פרנקל, מתלווה לרבנית לכל אירוע ומעמד, ואף בחלק מהנסיעות לחו"ל. תפקידה קשה מאוד בהיותה מתאמת קשרי נשות החצר לרבנית בכל שעות היממה, וכן בשבתות ובימים טובים מתלווה לרבנית לכל תפילה וטיש.

סקווירא – ר’ בנימין זאב שפיצר

הגבאי של הרבנית מסקווירא, נוות ביתו של כ"ק האדמו"ר מסקווירא, הוא העסקן הרב בנימין זאב שפיצר.

שפיצר הוא עסקן מוכר בשיכון סקווירא שמנהל את כל הפרויקטים הגדולים מטעם בית הרבי. כך גם עוסק רבות ב’חברת הצלה’ ובארגון ‘ערשטע הילף’ בעיירה.

מלבד זאת הוא מתמסר בצורה יוצאת דופן לרווחת הרבנית. גם בבית וגם כשיש צורך בסיוע רפואי. כידוע, בשנים האחרונות, הרבנית מרת חי’ חנה בת לאה אסתר זקוקה לרחמי שמיים מרובים ולרפואה שלמה.

הרבנית מסקווירא היא אישה מלומדת ויודעת ספר. בבית היא מחזיקה ארונות עמוסים בספרים, ומלאים בפתקים קטנים עליהם ציינה מראי מקומות וכדומה. היא שרדה את השואה בהיותה ילדה קטנה, וגם רשמה לעצמה אירועים מהעבר שנחקקו בזיכרונה.

במשך שנים רבות, הרבנית ניהלה עם נשים נוספות מהחסידות, אירועים למען מוסדות החסידות. בשיכון סקווירא בפרט ובברוקלין החרדית בכלל. זו הייתה משימה קשה שלקחה על עצמה, והצליחה להשיג תרומות גדולות עבור החזקת המוסדות. בשנים הראשונות סייעה לחמותה הדגולה, הרבנית טראני מסקווירא ע"ה, ובהמשך לקחה את העול על עצמה.

חשוב לציין כי בסקווירא המוסדות כולם מתנהלים תחת נשיאותו הרמה של האדמו"ר, אך יש מוסד אחד שמתנהל באופן פורמלי תחת נשיאותה של הרבנית – בית יולדות בשיכון, שהיא הקימה בעשר אצבעותיה לפני שנים רבות. היא השקיעה בכך את מירב כוחותיה וגייסה תרומות נכבדות עבור המשימה. היא הייתה נוהגת לבקר בבית יולדות מדי ערב שבת, לעודד את האימהות הטריות ולהעניק ליולדות סידורים.

נשות סקווירא ידעו כל השנים כי כאשר עורכות שמחה במשפחה, הרבנית תגיע לכבד ולאחל מזל טוב. היא הייתה נוסעת משמחה לשמחה כדי לתת הרגשה טובה לכל אחת מנשות החסידות. גם בבית הספר לבנות, כאשר נערכו מסיבות ואירועים, הרבנית הגיעה לכבד ולחזק. כך גם נהגה כאשר נפתחו בתי ספר נוספים במונסי, ויליאמסבורג ובורו פארק.

גם פרישותה ויראת השמיים שלה ידועות לכל. היא הייתה משתתפת בכל תפילה בבית המדרש, בשבתות, בחגים ובימים הנוראים. כך גם השתתפה בכל טיש של בעלה האדמו"ר, ובכל שמחה ומעמד בחסידות.

פעמיים בשנה הייתה עורכת ‘קידוש’ לנשות החסידות שהגיעו לחסות בצל הקודש בחג השבועות ובשמחת תורה, רגעי השיא בחצר הקודש סקווירא.

קירבה מיוחדת הייתה לה עם אמה הגדולה, הרבנית מויזניץ ע"ה, א"ש הרה"ק בעל ה’ישועות משה’ זי"ע. היא הייתה מקיימת “כיבוד אם” בתכיפות ונוסעת לישראל בכל הזדמנות.

תולדות אברהם יצחק – ר’ יואל יוסף ליברמן, ר’ יוסף גרוסמן

הגבאי והנהג של הרבנית מתולדות אברהם יצחק, נוות ביתו של כ"ק האדמו"ר מתולדות אברהם יצחק, הוא ר’ יואל יוסף ליברמן.

ליברמן הוא העוזר בכל ניהול הבית והמשק כבר כ-25 שנה. הוא נהג ומסיע לכל היכן שצריך, כל ניהול השוטף של הבית זה על כתפיו והוא עוזר לרבנית בכל מה שצריך.

לצידו פועל ר’ יוסף גרומן שהוא המבשל לכל שבת, ועומד לסיוע בכל הבישולים של הרבנית.

הרבנית היא הדמות הרוחנית של כל נשות הקהילה. תחתיה פועל ארגון אהבת אית"ן שמנהל את כל כינוסי ואירועי וצורכי הנשים והבנות בחסידות. כמו כן, בבית הספר לבנות היא הדמות הרוחנית והמשפיעה בכל עניין ונושא.

את הרבנית משמשות גם נשים מהחסידות. כל צורכי וענייני ארגון “אהבת אית"ן” עוברים דרכיהן, כאשר הן מעבירות את ההכרעה לרבנית עצמה.

קרעטשניף – ר’ דוד משה שמואל

הגבאי של הרבנית מקרעטשניף, נוות ביתו של כ"ק האדמו"ר מקרעטשניף, הוא ר’ דוד משה שמואל.

שמואל מסיע את הרבנית בנאמנות כבר כ-15 שנה. בשנים האחרונות, כאשר הרבנית הגיעה לגיל העמידה, הוא קיבל תפקידים נוספים בכל הנוגע לחצר הרבנית.

דוד משה שמואל. גבאי הרבנית מקרעטשניף
הרבנית מקרעטשניף נחשבת לאישה צדקנית ומיוחדת. תפילותיה הן לשם דבר. ישנם רבים שנוהגים להתברך גם מפיה, וישנם מועדים בשנה כמו בפורים, שרבים רבים עולים להתברך. היא נחשבת גם כנשיאה של בית הספר היסודי ושל הסמינר. היא משתתפת בכל המעמדים הרשמיים ומחלקת תעודות, סידורים במסיבת סידור וכדומה.

את הרבנית משמשת גם אחת מנשות החסידות. היא צמודה אליה ותפקידה ללוות אותה בכל אירוע ולהיות לה לעזר בתפקידיה.

[אונגוואר]

ושם נעלה ונראה ונשתחווה לפניך - כ"ק האדמו"ר מבויאן בתפילה בכותל בחוה"מ פסח.

נהנית תן לייק.

[אונגוואר]

פוסק הדור מרן הגר"מ שטרנבוך בהבדלה במוצאי יו"ט ראשון דפסח.

[בעלזער חסיד]

הודעה מבית כ"ק מרן אדמו"ר מבעלזא שליט"א.

א גוטן מועד אלע טייערע היימישע יודן.

אזויווי דער עולם האט געזעהן די לעצטע טעג, האט דער רב זאל זיין געזונט געהאט שטארקע שמערצן, איז מען געפארן היינט אין שפיטאל אויף בדיקות, ס’ווייזט זיך אויס אז ס’איז דא א שבר - א פרעקטאר (fracture).

דערפאר וועט מען מארגן מאכן אי"ה אן אפעראציע - א ניתוח, בערך 8:00 אזייגער אידערפריה.

בלי נדר וועלן מיר זיך משתדל זיין מארגן צו זיין אנשי בשורה וועגן די הצלחה פון די אפעראציע.

ס’איז איבריג צו בעהטן אז די גאנצע ציבור זאל מרבה זיין בתפילות אין די טעג, ובפרט מארגן אידערפריה בשעת די אפעראציע, לרפואתו השלמה ולבריאותו השלמה פון כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א, לאורו נסע ונלך עד ביאת גואל צדק במהרה בימינו אמן.

א גוט’ן מועד און א פרייליכן יום טוב, מיט בשורות טובות.

[אונגוואר]

9.4.2023 22:16
ברוך דיין האמת אבל בעולם הישיבות
ויסברג ב’בחדרי’: הרבנית ברוריה דייוויד ע"ה מנהלת סמינר בית יעקב בירושלים ואשת יבלחט"א מרן הגר"י דייוויד ר"י פחד יצחק הר נוף (בן ה93), ובתו של מרן גאון המחשבה הגר"י הוטנר זצ"ל בעל ה’פחד יצחק’ שערכה את ספריו הלכה לעולמה בגיל 84.
“וכל בית ישראל יבכו את השרפה אשר שרף ה’”

[אונגוואר]

שמחת האירוסין בחצרות תורת חכם -אשלג

האדמו"ר מקוזמיר (מחותנו של הגרי"מ ומעריץ גדול שלו) בשמחה

[אונגוואר]

רבינו ראש הישיבה מגור הגאון הגדול רבי שאול אלתר שליט"א בשיעור חג

[אונגוואר]

אדמו"ר מקאליב בביקור חג אצל זקן אדמו"רי רוזין כ"ק מרן אדמו"ר מקופיטשניץ שליט"א

[מסתופף בחצרות ה']

האדמו"ר מסטריקוב בתפילה בכותל המערבי

[אונגוואר]

היום אסרו חג פסח תשפ"ג היו בכותל: האדמו"ר מתולדות משה, המשפיע הרה"צ רבי נחמן בידרמן, הרב חנוך זייברט ראש עיריית ב"ב ועוד.

[שלמה מרלר]

כ"ק האדמו"ר מאמשינוב שליט"א הגיע בסוף ימי חול המועד פסח להתפלל בכותל המערבי • חסידים נדחפו סביבו, ואחד מהם נתקע ברגלו בכסא והפיל את הספרים שהיו עליו • במהירות, האדמו"ר התכופף ראשון, והחל להרים ספרי קודש • צפו

[חצקעל]

קולו נדם: אמן הרגש ר’ מיכאל שניצלר ז"ל הלך לעולמו בפתאומיות
אבל והלם כבד בעולם המוזיקה: אמן הרגש החסידי ר’ מיכאל שניצלר ז"ל הלך לעולמו בערב שבת בארה"ב בגיל 62. שניצלר חתום על אינספור להיטים מרטיטים. מאחוריו, וגם לפניו, עשרות שנים של עשייה מוזיקלית ברוכה, ושיתופי פעולה עם צמרת המוזיקה החסידית בארץ ובעולם

ברוך דיין האמת: ביום שישי ערב שבת קודש נפטר במונסי שבארה"ב הזמר הרב מיכאל שניצלר ז"ל והוא בן 62 בפטירתו, לאחר שעבר התקף לב פתאומי לאחר שחזר מישראל מחג הפסח.

המנוח ז"ל נולד בקליפורניה, לאביו הרה"ח רבי משולם זושא שניצלר ז"ל שנפטר גם הוא בצעירותו, נכדו של הגאון רבי שרגא שמואל שניצלר זצ"ל, אב"ד טשאבא.

ר’ מיכאל שניצלר סבל מבעיות בלבו ומספר פעמים אושפז בבתי החולים אך בחסדי שמים החלים. ל’בחדרי חרדים’ נודע כי בערב שבת לאחר שחזר משהות בארץ הקודש התמוטט והובהל לבית החולים, רבים התפללו לרפואתו אך למגינת לב לאחר החייאה ממושכת השיב את נשמתו ליוצרה.

בגיל צעיר מאוד התייתם מאביו ונסע ללמוד בישיבת טאהש שבקנדה, אצל האדמו"ר זצ"ל, לאחר נישואיו עבר לקריית יואל שבמונרו, לאחר מכן היגר למונסי ולסיגט, ואף התגורר בשכונת בורו פארק בברוקלין.

מיכאל שניצלר ז"ל הוא בעל מנגן וותיק ואהוב, שחתום על אינספור להיטים מרגשים ומרטיטים. מאחוריו עשרות שנים של עשייה מוזיקלית ברוכה, ושיתופי פעולה עם צמרת המוזיקה החסידית בארץ ובעולם.

מיכאל שניצלר החל את כזמר באירועים חסידיים בארצות הברית ולאחר שהתפרסם החל להקליט שירים שקיבל מגדולי המלחינים החסידיים בדורנו שביקשו לעבוד איתו והעדיפו שהוא יתן את הפרשנות שלו למילים והלחנים שלהם.

את אלבומו הראשון הקליט בשנת 2000 ומאז הוציא לאור למעלה מעשרה אלבומים, ברוב האלבומים שלו שר שניצלר שירים ביידיש (גראמען), שניצלר ביצע לאורך השנים עשרות שירי שמחה, רגש שהלחינו וכתבו עבורו בעיקר המלחין הנודע ר’ פינקי וועבר, לצד הצעירים יותר, ליפא שמלצר, מוטי אילוביץ, הרשי וינברגר ואחרים.

שניצלר ניחן ביכולת ווקאלית נדירה, קול עבה עוצמתי ומרגש בצורה בלתי רגילה שאין בדומה לה לא בעבר ולא בהווה, נחלי דמעות נשפכו בעולם כולו מעיניהם של שומעי שירתו הייחודית. בחלק מהביצועים באלבומים הרשמיים ובאירועים ניתן לשמוע גם אותו בעצמו נשנק מבכי תוך כדי השירה כשבכל שיר ושיר ישנו מסר כלשהו.

זכויות רבות עומדות לו לר’ מיכאל עת עלותו לגנזי מרומים, שבשירתו ומסריו חיזק והרנין לבבות רבים בתחומים רבים, יתומים ואלמנות שראו נחמה, ניצולי שואה שהתחזקו מהשברון הגדול וגם נערים שנחלשו או עזבו את הדת ובשירתו הצליח מיכאל להחזירם לצור מחצבתם ולקרבם לאביהם שבשמים.

בכ"ד שבט תשע"ז דווח ב’בחדרי חרדים’ אודות שמועה זדונית שהופצה ברשתות החברתיות אודות לכתו בטרם עת של בעל המנגן מארה"ב ר’ מיכאל שניצלר, והוא נאלץ אז לפרסם הקלטה המזימה את השמועה: “אני חי, אני לא מת. אני מתכוון לחיות עוד שנים ארוכות. אוהב את כולכם”. שניצלר, הידוע בחוש ההומור המשובח שלו, הוסיף בציניות: “עדיין לא חילקתי את הירושה. בבוא היום אחלק את הירושה, זה יקרה בערך בעוד שבעים-שמונים שנה”.

בשנת תשע"ג שיכל שניים מאחיו שנפטרו צעירים. בכ"ו כסלו נפטר אחיו הגאון רבי שלום שניצלר ז"ל בגיל 65 לאחר שלקה בדום לב, עת היה במסע גיוס כספים באוסטרליה לטובת מוסדות סאטמר בירושלים. באותה שנה בז’ ניסן נפטר אחיו הרב יצחק אייזיק שניצלר ז"ל ממונסי, לאחר שלקה בדום לב והוא בגיל 58 בלבד.

בחודש אייר תשע"ט נפטר אחיו הנוסף, הגבאי המיתולוגי של כולל ‘שומרי החומות’ בויליאמסבורג, הרה"ח רבי ברוך יהודה שניצלר ז"ל, שנפטר באופן פתאומי והוא בגיל 63.

הוא הותיר אחריו דור ישרים מבורך, חתנו המפורסם הוא הנגיד המפורסם ר’ בערי וייס.

הלוויתו תתקיים ביום ראשון בבוקר במונסי.

תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.

[חצקעל]

ראש הישיבה: “ועל שני אחין שנשפך דמן כאחד”
ראש הישיבה הגאון רבי מאיר צבי ברגמן במסר נוקב נוכח הפיגועים האחרונים בהם נרצחו זוגות אחים ל"ע “איפה שיש שני יהודים אז יש כבר שלוש דעות” | צפו בדבריו בערב שביעי של פסח

במהלך שיחת חיזוק במעונו שנשא ראש הישיבה הגרמ"צ ברגמן בערב שביעי של פסח, עורר ראש הישיבה במסר נוקב נוכח הפיגועים האחרונים, בהם נרצחו זוגות אחים ל"ע, שני האחים פאלי הי"ד שנרצחו בעש"ק בירושלים, שני האחים יניב הי"ד שנרצחו בחווארה ושתי האחיות די הי"ד שנרצחו בבקעת הירדן.

התמלול המלא:

את דבריו פתח ראש הישיבה: “אתם רואים שבמקרה של האחים פאלי, מה שהיה, היה שני אחים, אחר כך היה שני אחים על יד שכם, בפעם השלישית היה שתי אחיות, נורא נוראות”.

"יש גמ’ בסוכה, אני לא יודע איך שזה מתאים, אבל כך יש בגמ’ בסוכה בדף כ"ט, ת"ר בשביל ארבעה דברים חמה לוקה על אב בית דין שמת ואינו נספד כהלכה, ויש כאן עוד שני דברים אבל הדבר הרביעי, “ועל שני אחין שנשפך דמן כאחד”, אז רש"י אומר על זה, “לא שמעתי טעם בדבר”.

“מורי ורבותי לא כתוב ששפכו את האדם אלא כתוב “שנשפך דמן כאחד”, זה לא פשוט, זה בדיוק כמו שהיה מושג שאחד אומר על אותו ואת בנו (לא תשחטו ביום אחד) יגיעו רחמיך. אבל, שני אחים”…

והמשיך ראש הישיבה: “אתם יודעים בעוונותינו הרבים, איפה שיש שני יהודים אז יש כבר שלוש דעות, המצב נורא”.

“רבותי, במתנות עניים אומר הרמב"ם ‘אם לא ירחם אח על אח מי ירחם’. אומרים בשני וחמישי, אומרים, ‘יה"ר מלפני אבינו שבשמים… יה"ר מלפני אבינו שבשמים’… ואח"כ אחרי אבינו שבשמים מיד צעקה ‘אחינו כל בית ישראל’, אם יש ‘אבינו שבשמים’ אז יש ‘אחינו כל בית ישראל’”.

וסיים הגרמ"צ: “צריכים להתעורר מזה, לחשוב, הקב"ה רוצה מאתנו משהו, שלוש פעמים… שני אחים, שני אחים, שתי אחיות, מה רוצים מאיתנו?”.

“הקב"ה ירחם עלינו ע"י שנרחם אחד על השני”.

לאחר השיחה הוסיף ראש הישיבה: “תובעים מאתנו שנחזק את האחווה בכלל ישראל”.

[חצקעל]

הפוסק הליטאי: השנה מותר להסתפר בער"ח אייר
בהלכה שפורסמה מהלכותיו של הגאון רבי יהודה אריה דינר רב מרכז בני ברק מורה לשואלים כי השנה לאשכנזים בגלל ראש חודש שחל בשבת מותר להסתפר בערב ראש חודש אייר. ומה הדין לספרדים?

כידוע ממוצאי חג ראשון של פסח ועד ל"ג בעומר נוהגים מנהגי אבלות ובתוכם האיסור להסתפר ולהתגלח.

השולחן ערוך מביא כי “יש נוהגים להסתפר בראש חודש אייר, וטעות הוא בידם”. גם מדברי הרמ"א נראה שמסכים לדעת השולחן ערוך שאין לראש חודש אייר מעמד מיוחד, אך הוא מעיר כי יש הנוהגים שלא לקיים את מנהגי האבלות בחודש ניסן עצמו ומתחילים רק מיומו השני של ראש חודש אייר. וכך פוסק החיי אדם.

אולם בשנה זו שנת תשפ"ג יש היתר מיוחד כפי שמביא הפוסק, הגאון רבי יהודה אריה דינר רב מרכז בני ברק שמותר להסתפר ביום שישי של ראש חודש אייר.

וכך נכתב בגליון ‘מים חיים’ מהלכותיו של הגרי"א דינר: גם לאלו שנוהגים מנהגי אבילות לפני ראש חודש אייר, מכל מקום השנה (תשפ"ג) שחל ראש חודש בשבת, כיוון שיש שמחת שבת וראש חודש, יש להתיר להסתפר בערב שבת מפני כבוד השבת, (משנ"ב ס’ תצ"ג ס"ק ה’), אולם אלו שכל השנה נוהגים כפי צוואת רבי יהודה החסיד לא להסתפר בראש חודש, גם בזה אסור להם (הגרי"ש אלישיב זצ"ל ובעל שבת הלוי זצ"ל, מה שלא הזכירו המשנ"ב כאן משום שסמך על מה שמביאו כבר בהלכות שבת ס’ ר"ס ס"ק ז’), אבל יכולים להסתפר ביום חמישי ערב ראש חודש אייר.

והיינו: שכיוון שחל ראש חודש אייר בשבת יש היתר מיוחד להסתפר לכבוד שבת זו שיש בה שמחת שבת וראש חודש יחד, ומי שמקפיד כצוואת ר"י החסיד שלא להסתפר בראש חודש, יכול להסתפר לכבוד שבת ביום חמישי ערב ראש חודש אייר.

אמנם לספרדים אסור להסתפר, הראשון לציון הגאון רבי יצחק יוסף בשיעורו אתמול (מוצאי שבת) ביזדים אמר: “בראש חודש אייר שחל בערב שבת כמו השנה, רק לפי האשכנזים מותר להסתפר כי כך כתב ה’משנה ברורה’ אבל לפי מרן אסור ולכן לספרדים אסור להסתפר”.

[יוסף לעבט]

@חצקעל
עי’ בספר הליכות משה להפוסק המפורסם הגר"מ הלברשטאם זצ"ל (עמ’ רח) שכותב שהמנהג בארץ ישראל היה להחמיר שלא להסתפר בערב שבת שחל בו ר"ח אייר, ומביא מהשבות יעקב שלא בכל המקומות נהגו כקולא זו שהובא במשנ"ב. עי"ש.

[חצקעל]

צפו: בקאליב ציינו ארבע שנים להסתלקות הרבי
בחצר חסידות קאליב ציינו ארבע שנים להסתלקותו של האדמו"ר זצ"ל בטיש יארצייט בראשות הרבי מקאליב. נואם הכבוד חבר מועצת חכמי התורה הגאון רבי דוד יוסף. צפו בתיעוד מהטיש ועלייה לציון

ביום חמישי האחרון ‘חסד שבגבורה’ כ"ג ניסן התקיימה סעודת ההילולא מרכזית בחצר חסידות קאליב במלאת ארבע שנים להסתלקותו של האדמו"ר, סעודת ההילולא נערכה בהיכל בית המדרש הגדול קאליב בירושלים, בראשות ממשיך דרכו האדמו"ר מקאליב ובהשתתפות אדמו"רים ורבנים וקהל רב.

בהילולא נשא דברים חבר מועצת חכמי התורה הגאון רבי דוד יוסף ששיתף את הקהל בזכרונות קדומים מימי ילדותו בצלו של הרבי, הוא סיפר על הידידות העמוקה ורבת השנים בין הרבי זצ"ל ובין אביו מרן הגר"ע יוסף זצ"ל ודיבר בארוכה על המהפכה שחולל הרבי זצ"ל בארץ ישראל ועל מסירות נפשו למען החדרת האמונה והיהדות בקרב העם שבשדות.

0:00/0:00

במהלך הסעודה אף שוררו משיריו הנודעים של הרבי זי"ע כשגעגועים עזים אופפים את הציבור. את המשא המרכזי נשא הרבי מקאליב שהרחיב על מידת האמת שהרבי זצ"ל התייחד בה, כאשר פעל בתוקף עוז וללא שום חשבונות למען כל דבר שבקדושה והיה מוכן לשלם כל מחיר כדי להרבות שלום ואמת ולהעמיד את הדת על תילה.

לקראת סיום המעמד חילק הרבי מלגות הוקרה לבחורי החבורות שסיימו ונבחנו על מסכתות הש"ס במסגרת מפעל ‘קנין תורה’ שהוקם לזכרו של האדמו"ר זצ"ל.

במרומי הר המנוחות שם התקיימה תפילת רבים בעת חצות ליל לישועת הכלל והפרט ובמהלך כל יום ההילולא עד סמוך לכניסת השבת פקדו המונים את הציון ושפכו את נפשם בתפילה כהבטחתו הנאמנה של בעל ההילולא בצוואתו כי “כל מי שיבוא להתפלל על קברי אשפוך עליו דמעות כמים”.